אלפי תושבים נמלטו ביום שני מדרום לבנון צפונה, לביירות, בעקבות התקיפות הנרחבות של ישראל נגד מטרות חיזבאללה. משפחות עזבו עם מטלטליהן והצטופפו במכוניות ובמיניוואנים שיצרו עומסי תנועה כבדים בכבישים.
לפי משרד הבריאות של לבנון, יותר מ-490 איש נהרגו בתקיפות אתמול, בהם עשרות נשים וילדים. חיזבאללה, שאלפים מאנשיו נפגעו בפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר בשבוע שעבר, לא פרסם את אבידותיו בתקיפות של חיל האוויר, הנרחבות ביותר מאז תום מלחמת לבנון השנייה ב-2006.
גורם לבנוני אמר לסוכנות הידיעות רויטרס שהיה זה היום הקטלני ביותר במדינה מאז שמלחמת האזרחים הסתיימה ב-1990.
בתי ספר בביירות ומעבר לה נערכו במהירות לקלוט את העקורים החדשים, ומתנדבים אספו מים, תרופות ומזרונים. כמאה אלף תושבים כבר ברחו מדרום לבנון מאז שחיזבאללה פתח בלחימה נגד ישראל באוקטובר, כאות הזדהות עם חמאס ובניסיון להקשות על ניהול המלחמה ברצועת עזה. מספריהם צפויים לזנק כעת.
בעיר החוף צידון, עקורים שחיפשו מחסה נהרו לבתי ספר שבהם אפילו לא היו להם מזרונים לישון עליהם. רבים המתינו במדרכות בחוץ.
רמזיה דאווי הגיעה עם בעלה ועם בתה אחרי שהתפנו מהכפר יארין, כשהם נושאים עמם כמה פריטים חיוניים בודדים בעודם נמלטים מתקיפות חיל האוויר.
"זה הדברים היחידים שהבאנו איתנו", היא אמרה לסוכנות הידיעות AP, כשהיא מצביעה על שלוש השקיות שהיא סחבה.
פאטימה שיהאב, שהגיעה עם שלוש בנותיה מאזור נבטיה, אמרה שמשפחתה נעקרה פעמיים ברציפות. "בהתחלה נשארנו עם אחי באזור סמוך, ואז הם הפציצו שלושה מקומות ליד הבית שלו", אמרה.
בביירות, כמה עשרות גברים, נשים וילדים הסתובבו בעוד שמתנדבים רשמו אותם בתיכון ציבורי. יחיא אבו עלי, שנמלט עם משפחתו מאזור נבטיה, השמיע טון תקיף למרות ההרס הרב.
"אל תחשבו שמטוס או טיל יביסו אותנו, או שאדם פצוע או שהיד יחלשו אותנו", אמר. "להיפך, זה נותן לנו כוח, נחישות וחוסן".
הוא הודה שהוא דואג לארבעת אחיו ומשפחותיהם שנותרו מאחור בדרום לבנון. "אינשאללה, אני מקווה שהם יצליחו לצאת", הוסיף.
מינאר א-מאטור, מתנדבת בתיכון, אמרה שהצוות עדיין "בשלבים ראשונים" להכנות לקראת קליטתם של עקורים רבים הצפויים להגיע. "אנחנו פועלים להבטחת תרופות, מים וכמובן כל המצרכים החיוניים", אמרה.
במקום אחר בביירות, שבו חלק מהתושבים קיבלו הודעות מישראל שעליהם להתפנות מבתיהם, בעל חנות בשם מאזן אל-חכים אמר שרובם לא נשמעו להן.
"אין פחד, אלא ציפייה", אמר. "אנשים ממלאים את המכלים שלהם בדלק, מאחסנים מזון ומצרכים. הם נוקטים אמצעי זהירות".