פיקוד הצפון בשילוב אמ"ן וחיל האוויר הגבירו את קצב תקיפות אתרי השיגור והמתקנים הרגישים של חיזבאללה. החשש נבע ממספר סיבות ביניהן: לשמור כלי תקיפה ובנק מטרות למתקפה הגדולה אם תתחיל מלחמה רחבה יותר, ומחשש לחשוף שיטות בפני האויב שמנהל עם צה"ל תחרות למידה. מתקפת המנע בסוף חודש אוגוסט היוותה נקודת מפנה שאפשרה שימוש בכלים חדשים, וגורמים במערכת הביטחון אמרו כי ההחלטה התאפשרה בעקבות הרחבת בנק מטרות על חיזבאללה ושמירה על כלים שטרם נחשפו.
בשבועות האחרונים השתכללה השיטה של תקיפת המשגרים קצרי הטווח הקבועים והניידים, ולפי גורמי ביטחון יש עלייה באיכות ההשמדה. חשוב לציין כי מראשית המלחמה היו תקיפות נרחבות, אבל לא בהיקף של עשרות אתרים במקביל תוך שעות בודדות ביממה, ובמגמת עלייה.
גורמי הביטחון הסבירו כי בשבועות האחרונים השמיד צה"ל מאות משגרים ואלפי קני שיגור של חיזבאללה, בהם רקטות (בכל משגר יש 42 קני שיגור בממוצע).
לפי הערכות גורמים במערכת הביטחון, חרף שיגורי הרקטות על העורף הישראלי, כבר עכשיו מתקשה חיזבאללה לתזמן מסה מרוכזת של שיגורי רקטות קצרי טווח כמו שהיה רוצה, ובמיוחד לקראת אפשרות של הרחבת המלחמה, במהלכה יהיה מעוניין להוציא אל הפועל היקף גדול וקיצוני של שיגורי רקטות קצרי טווח. האתגר הגדול של צה"ל היה ונשאר המשגרים הניידים, אותם משנע חיזבאללה ממקום למקום.