ב-14 בפברואר יירט מערך החץ של חיל האוויר עשרות טילים באליסטיים ששוגרו מאיראן במתקפת הטילים והכטב"מים הגדולה. ילדה בדואית מכפר נטול מיגון נפגעה קשה מרסיסי מיירט, ומספר פגיעות אותרו בבסיס נבטים, אבל מערך ההגנה האווירית שהקמה ישראל מפני טילים באליסטיים מאז סוף שנות ה-80, ובהשקעה של מיליארדי דולרים בידי ארה"ב, הצליח לעמוד בפני מתקפה ראשונה מסוגה.
הבוקר זה לא קרה. הראש החודר של הטיל החות'י לא יורט, פגע בקרקע ויצר מכתש בעומק של כמה מטרים. למרבית המזל הוא פגע בשטח פתוח בשפלה. אם היה פוגע בשטח מיושב, זאת הייתה יכולה להיות פגיעה שתיצור נזק משמעותי לבניין מגורים שבשעת בוקר מוקדמת כזאת היה מלא בדייריו.
לפני הסרטונים מהאירוע, כאשר אותר סוף סוף הטיל שוגרו לעברו לפחות שני טילי חץ, ומיירט כיפת ברזל. כיפת ברזל לא נועדה להתמודד עם טילים מהירים וכבדים כמו טילים באליסטיים, אבל היא מסוגלת ליירט את חלק הטיל, השלב הראשון שלו, שמתנתק במהלך המעוף, ממשיך לעוף מאחוריו בכיוון המטרה, ולמרות שאין בו חומר נפץ עלול לגרום נזק היכן שיפגע.
החץ משוגר למטרה אחרי שהמכ"ם מזהה מטרה שיוחלט שיירט. מערך ההגנה האווירית מפעיל כמה מכ"מים כאלה, כולל מכמ"י אורן ירוק ואורן אדיר של מערכת החץ, מעבד את תמונת השמיים, ובחר לכל מטרה את המיירט שלה.
מדיניות כלכלת החימושים קובעת כי טילים הצפויים לפגוע בשטח פתוח בדרך כלל לא ייורטו, כדי לחסוך במיירטים יקרים. הבוקר שוגרו טילי חץ אל המטרה, בעלות כוללת של כמה מיליוני דולרים. כאן הוחלט בכל זאת ליירט. ייתכן שזיהוי מאוחר של המטרה הביא לכך שלא נעשה שימוש בחץ-3 המהיר יותר המסוגל ליירט את מטרתו בחלל, במרחק של יותר מ-100 ק"מ מישראל, ומשאיר מספיק זמן לשיגורי גיבוי של חץ-2, והפעם הפך חץ-2 לאופציה היחידה.
לאחר השיגור והכוונה ראשונית של המכ"ם הקרקעי, אמור טיל החץ לזהות בעצמו את המטרה, ולכוון את עצמו לתמרון הסופי. חץ-2 לא פוגע ישירות במטרה, אלא אמור להתפוצץ בקרבתה, משמיד אותה בסילון של חלקיקי מתכת. ייתכן ששיגור מאוחר מדי גרם לכך שהזיהוי של החץ היה מאוחר מדי, והפיצוץ שלו לא מספיק מדויק. חלק מרכזי ממיירט כיפת ברזל שנמצא בתחנת הרכבת במודיעין, רמז כי גם טיל הטמיר לא פגע הפעם במטרה.
החות'ים טענו כי שיגרו היום טיל היפרסוני מתקדם, וזו הייתה הסיבה לפגיעה. טיל היפרסוני הוא טיל שמגיע למהירויות של מעל 5 מאך, יותר מפי 5 ממהירות הקול, ולתמרן תוך כדי כך כדי להטעות מיירטים. מומחי ביטחון בארץ מעריכים כי הסיכוי לכך נמוך. איראן הציגה טילים היפרסונים, אבל לא ברור אם הם מבצעיים, ועד כמה הם באמת מסוגלים לתמרן ביעילות במהירויות הגבוהות האלה.
הטילים הבאליסטיים שחץ כבר יירט בהצלחה, כולל בדרום, טסים באותן מהירויות, ובהגנה על שטח קטן יחסית כמו שטחה של מדינת ישראל, החץ אמור להיות מסוגל להתמודד גם עם טיל היפרסוני. אבל חלק ממלאי טילי החץ-2 של חיל האוויר כבר בני יותר מ-25 שנה, ולמרות שעוברים תחזוקה קבועה, ייתכן שתקלה טכנית הקשתה עליהם לפגוע במדויק הבוקר.
מהנדסי התעשייה האווירית, הקבלנית הראשית של החץ, ישתתפו היום בתחקירי חיל האוויר כדי לבחון גם את ההיבט הזה, לצד אנשי מנהלת חומה במשרד הביטחון. שיעור ההצלחה המצטבר של החץ ביירוט טילים מאיראן ומתימן עדיין גבוה מאוד, אבל במערך ההגנה האווירית יהיו חייבים לזהות בוודאות את מקור הכשל, אנושי או טכני, כדי למנוע ממנו להתרחש שוב, ובנזק הרבה יותר כבד.