לפי דו"ח החינוך השנתי של OECD שפורסם היום (שלישי), ישראל מדורגת ראשונה בהוצאה על חינוך כחלק מהתמ"ג. עם זאת, עיקר הסיבה לעלייה שנראתה בשנים האחרונות היא יישום הסכמי השכר למורים, בעוד ההוצאה לתלמיד ממקמת את ישראל בשליש האחרון מבין המדינות. ברקע המשא ומתן בין ארגון המורים למשרד האוצר, עולה מהמסמך כי שכר מורי התיכונים נמוך ב-9% מהממוצע בארגון.
הדו"ח, הנקרא Education at a glance, בוחן מדי שנה מדדים שונים בתחום החינוך בקרב 38 מדינות החברות בארגון. באופן מסורתי, ישראל ניצבת במקומות הראשונים מבחינת ההוצאה על חינוך. מהמסמך החדש עולה כי הגידול השנתי בהוצאה לחינוך בישראל בין השנים 2015-2021 היה 5.5% לשנה, לעומת ממוצע של 1.6% ב-OECD.
בשבועות האחרונים עלה לכותרות, שוב, שכרם של מורי התיכונים, סביב השביתה בפתיחת שנת הלימודים. מהדו"ח עולה כי שכר המורים המתחילים בישראל ממקם אותה בשליש האחרון בין המדינות, בין מקום 27 ל-28 מתוך 38. מנגד, בהשוואה לעובדים אחרים במשק ישראל ניצבת בשליש החיובי של הטבלה - בין מקומות 4 ו-8.
שכר המורים בישראל נמוך מהממוצע בכל רמות הוותק ובכל שלבי החינוך, פרו לגננת בשיא הוותק. מבחינת השכר בפועל, כולל תוספות, בגנים מרוויחים צוותי החינוך 10% יותר ממקביליהם, לעומת יחס של 4% לרעה בחטיבות הביניים ו5% ביסודי.
כמו כן, עולה כי מספר ימי ההוראה בישראל נמוך מזה שב-OECD בכל שלבי החינוך. ישראל ממוקמת 21 מתוך 29 מדינות בחינוך הקדם-יסודי, 23 מתוך 37 מדינות בחינוך היסודי, במקום 32 בחטיבות הביניים ובמקום 30 מתוך 46 בחטיבה העליונה.
ב-2023 בישראל המורים לימדו 179 ימים בחינוך הקדם יסודי והיסודי ו-173 ימים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. זאת, בעוד ממוצע ימי ההוראה ב-OECD היה 194 בחינוך הקדם יסודי, 183 ימים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ו-182 ימים בחטיבה העליונה.
מדד נוסף בו ישראל נמצאת בתחתית הרשימה באופן עקבי הוא הצפיפות בכיתות. מהמסמך עולה כי נכון ל-2022 ישראל ממוקמת רביעית בבתי הספר היסודיים וחמישית בחטיבות הביניים - צפיפות גבוהה ב-25-24% מהממוצע.
נתון נוסף שנבחן הוא שיעור הלמידה במסגרות חינוכיות. ב-2022 שיעור הלמידה של בני 5-3 במסגרות חינוכיות בישראל היה 98.1% ושל בני 14-6 96.5%. מתחת לגיל 3, טרום חינוך חובה, שיעור הלמידה היה 56.5%. רק בשלוש מדינות אחרות - דנמרק, נורבגיה וקוריאה - היה גבוה מ-50%.
בהקשר רחב יותר, נמצא כי שיעורם של בני 24-0 מכלל האוכלוסייה בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD, עם 43% מול ממוצע של 29.7%, ויותר מפי 2 מזה של יפן, האחרונה במדד. ההשוואה בין 2010 ל-2022 מצביעה על הזדקנות האוכלוסייה במדינות ה-OECD, עם ירידה בשיעור בני ה-24 ומטה, מול יציבות בישראל.