האם ישראל צריכה לצאת למלחמה נגד חיזבאללה?

למרות מתקפת המנע המוצלחת אמש בלבנון, מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם המציאות בגבול הצפון. חיזבאללה משלם מחיר כבר מתחילת המלחמה, ויש הטוענים כי מזכ"ל הארגון חסן נסראללה היה מעדיף לנעול את המערכה המוגבלת. מהצד השני, במידה ותתקדם העסקה לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה - יתאפשרו שיחות בין חיזבאללה לישראל בתיווך בינלאומי כדי להשיג הפסקת אש או הסדרה ארוכה. אז במה תלויה שאלת המלחמה?

צה"ל הוכיח עליונות אווירית ומודיעינית בתקיפה נגד משגרי הרקטות ומחסני הנשק של חיזבאללה בדרום לבנון. אומנם הארגון השיעי כיוון מאות משגרי רקטות ועשרות כלי טיס לא מאוישים לעבר העורף הישראלי, אך הדרג המדיני קיבל את המלצות צה"ל ואישר להחריף ולתקוף אלפי משגרים.

דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי הגדיר את הפעולה כ"הסרת איום" - בעוד שלכל הדעות ברור כי היה מדובר במתקפת מנע במסגרת המערכה המוגבלת נגד חיזבאללה. נדמה שהטרמינולוגיה בה בחר תא"ל הגרי נועדה לרכך את ההישג כדי למנוע ביקורת בזירה הבינלאומית, לחזק את הלגיטימיות, ואולי גם לא להשפיל את חיזבאללה ש"סגר את האירוע" אחרי כמה שעות.

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לא העריך שהמלחמה תתארך לכדי כמעט שנה מבלי לראות את הסוף. בנתיים הוא משלם מחירים: למעלה מ-7,000 תקיפות של צה"ל גבו את חייהם של רמטכ"ל הארגון, שני מפקדי אוגדות בכירים, דמויות מפתח בזרוע הצבאית ומפקדי שטח. במצטבר, למעלה מ-450 פעילים חוסלו, ביניהם לוחמים ומפקדים של כוח רדואן, ובסך הכל יותר מ-550 לבנונים. בנוסף לכך נהרסו תשתיות, הכוח הלוחם נשחק, מערכי הפיקוד והשליטה נפגעו וחלק גדול מהפעילות הצבאית והתשתיות נדחקו הרחק מהגבול.

לפי הערכות במערכת הביטחון, נסראללה לא מעוניין בהחרפת ההסלמה והיה מעדיף לנעול את המערכה המוגבלת. הסיבה לכך - המחירים שהוא משלם כבדים והלחץ מתגבר. לכן, מזכ"ל חיזבאללה היה רוצה לראות מנגנון סיום בדמות הסכם או פעולה חד צדדית, שתאפשר לו לחזור לשגרה ולהיערך למלחמה הבאה.

מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם המציאות בגבול הצפון. לא תתאפשר החזרה של התושבים ללא שינוי המציאות הביטחונית בדרום לבנון. כדי להשיג אותה, נדרש חיזבאללה לסגת מצפון לליטני ולפרז את השטח מאמצעי לחימה, פעילות ותשתיות טרור.

חיזבאללה יתנגד לתהליך שכזה, ואם יסכים תהיה זו פעולה זמנית. לכן, ישראל תעמוד בפני שתי ברירות: שלב לפני מלחמה או מלחמה. העיתוי הפך לשאלת מפתח, כיוון שחיזבאללה מטבעו ישאף לחזור אל הגבול ולשקם את התשתיות הצבאיות שלו.

המשא ומתן לשחרור חטופים מצטייר כראשית הצירים להבנת הזירה הצפונית. במידה ותתקדם העסקה ותבשיל לכדי הפוגה ארוכה, יתאפשרו שיחות בין חיזבאללה לישראל בתיווך בינלאומי כדי להשיג הפסקת אש או הסדרה ארוכה.

אם המשא ומתן על עסקת החטופים ייכשל והצדדים יגיעו למבוי סתום? הקבינט הביטחוני יידרש לחשב מסלול מחדש.

על הפרק יעמדו כמה שאלות:

• שינוי דפוסי הפעולה ברצועת עזה
• הרחבת מערכת התשה נגד תשתיות חמאס
• העברת כוחות צפונה לקראת האפשרות למלחמה כדי לכפות שינוי במציאות הביטחונית
• ניתוח של תמיכה אמריקאית שמצויה עמוק במערכת בחירות

מתקרב רגע ההכרעה למתן תשובות לשאלות המורכבות.