מערכת הבריאות של לבנון מוכת המשבר נערכת לאפשרות של עימות רחב והרסני יותר עם ישראל - כך אמר השר הבריאות של לבנון בריאיון לסוכנות הידיעות AP, על רקע ההיערכות להתקפה נרחבת של חיזבאללה כנקמה על חיסול מפקדו הצבאי בידי ישראל, ואיומיה להגיב בחומרה על כך.
ממשלת המעבר של לבנון, שנמצאת בעיצומו של תמרון דיפלומטי שנועד לבלום הסלמה נוספת בלחימה בין צה"ל לחיזבאללה, מנסה להתכונן לגרוע מכל עם תקציב מרושש, פרלמנט מפולג וללא נשיא כבר כמעט שנתיים.
"מערכת הבריאות הלבנונית נאלצה כבר להסתגל למשברים מרובים", אמר שר הבריאות פיראס אביאד. לדבריו, מוסדות הבריאות מקצצים בעלויות על ידי שמירה על מלאי מינימלי, בעודם משאירים מעט גיבוי למקרי חירום. כעת, הרשויות פועלות כדי לאגור אספקה קריטית שתספיק לעד ארבעה חודשים של מלחמה.
"אנחנו מקווים שכל המאמצים שאנחנו עושים כדי להיערך למצב החירום הזה ירדו לטמיון", אמר שר הבריאות על תקוותו שלא תפרוץ מלחמה רחבה יותר. "הדבר הטוב ביותר עבורנו הוא שכל זה יתברר כמיותר".
בהתייחסו למלחמה ברצועת עזה, שבה מערכת הבריאות קרסה, אמר אביאד שמערכת הבריאות בלבנון לוקחת בחשבון "ברצינות רבה" את האפשרות שבתי חולים יהיו מטרה במקרה של עימות כולל.
לדבריו, יותר מ-20 חובשים ועובדי רפואה בדרום לבנון נהרגו בתקיפות ישראליות. חלקם היו חברי ארגוני רפואה הקשורים לחיזבאללה וארגונים אחרים, שמילאו את הוואקום של המדינה בדרום, שחלקים גדולים ממנו נותרו בהריסות.
בשבועות האחרונים העמיק צה"ל את התקיפות שלו בלבנון, ותושבי ביירות עדים לבומים על-קוליים כמעט מדי יום המרעידים את עיר הבירה. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אמר בשבוע שעבר שאלו ניסיונות להטיל מורא על תושבי ביירות, לאור הנקמה המתוכננת של ארגונו על חיסול מפקדו הצבאי, פואד שוכור.
בעבר, מערכת הבריאות של לבנון הייתה מהטובות ביותר באזור. ואולם, ארץ האזרים חווה רצף של משברים מאז 2019: קריסה כלכלית אחרי עשורים של שחיתות וניהול כושל; מגיפת הקורונה; הפיצוץ בנמל ביירות בשנת 2020, שפגע או הרס תשתיות בריאות מרכזיות; וצמצום התמיכה הבינלאומית בסיוע ללבנון לארח יותר ממיליון פליטים סורים בשטחה.
בתי החולים בלבנון בשנת 2021 היו על סף קריסה, ובקושי הצליחו לשמור על האורות דולקים וסבלו ממחסור בתרופות. אבייד אמר שמערכת הבריאות הלבנונית הפגינה את חוסנה בעבר, והוא מקווה שזה יקרה שוב.
"במהלך הפיצוץ (בנמל ביירות) הצליחה המערכת לקלוט יותר מ-6,000 נפגעים תוך 12 שעות", אמר שר הבריאות הלבנוני. "יש, הייתי אומר, נחישות במערכת הבריאות שלנו לספק את הטיפול הדרוש לכל האנשים הזקוקים לו".
עם זאת, לא בטוח שהחוסן הזה יספיק ללבנון ולששת מיליון תושביה. המשבר הכלכלי שממנו היא סובלת הותיר סוכנויות ממשלתיות תלויות בכספים ובאספקה של ארגונים הומניטריים.
בשבוע שעבר קיבל משרד הבריאות 32 טונות של סיוע חירום רפואי מארגון הבריאות העולמי. ואולם, סוכנויות האו"ם וארגונים הומניטריים אחרים נאלצו להקצות מחדש כספים מתקציבם הקיים ללבנון כדי לספק סיוע לכ-100 אלף בני אדם שנמלטו מדרום המדינה מאז החלה המלחמה הנוכחית בעזה.
לטענת שר הבריאות הלבנוני, כמה נושאים אינם בשליטת משרדו, כולל הבטחת אספקת דלק לחשמל ולאמבולנסים, כמו גם תמיכה במאות אלפי הפליטים הסורים במדינה.
"הקהילה הבינלאומית באמת צריכה להפעיל את כובד משקלה ולהתערב בנושא הספציפי הזה", אמר על הפליטים הסורים בארצו.