מתקפה איראנית עלולה לגרום לסגירת נתב"ג, אך לא להטיל מצור על ישראל

בכל מתקפה על ישראל, של איראן או של חיזבאללה, נתב"ג נחשב למטרה פוטנציאלית. שדה התעופה בלוד הוא סמל לאומי, השער הראשי לישראל, שדרכו עוברים אפילו כעת - כשעשרות חברות תעופה זרות ביטלו או הקפיאו את טיסותיהם לארץ, כמעט 60 אלף איש מדי יממה.

גם העובדה שבשדה האזרחי נוחתים מטוסי תובלה של חיל האוויר האמריקני עם מטעני תחמושת, ובמתחם השדה נמצא מטה התעשייה האווירית וחלק ממתקני הייצור שלה, הופכים את האזור שבין יהוד ללוד וכביש 40 למטרה שמככבת בתיקי המודיעין של מדינות וארגוני הטרור.

חיל האוויר לא מפרסם את מיקומי סוללות כיפת ברזל, אבל לא פעם נראו יירוטים באזור נתב"ג. גם כאשר נסגר השדה במקרה של ירי רקטות לעברו, הוא נסגר לשעה קלה, לצורך ניקוי שברי היירוט מהמסלולים, כדי שלא יפגעו במנועי וצמיגי המטוסים.

כרגע אין כוונה לסגור את השדה, אבל במקרה של התקפות ממושכות, תופעל תוכנית המגירה "כנפי כסף" במסגרתו תועתק פעילו נתב"ג לשדה התעופה רמון ליד אילת. לרמון נורו אמנם טילים מעטים מאז פרוץ המלחמה, על ידי חמאס מעזה והחות'ים מתימן, וגם שרידי טילים וכטב"מים נמצאו בקרבת השדה, רובם לאחר שיורטו. עם זאת, ההערכה שרמון מאוים הרבה פחות מנתב"ג, בעיקר לאחר שרוב הרקטות ארוכות הטווח של חמאס הושמדו בידי צה"ל, ומכיוון שהוא נמצא תחת הגנת סוללת כיפת ברזל באילת, ומערך טילי החץ בדרום.

במקרה של הפעלת הנוהל, לכל המעורבים בכך יש 12 שעות להעתקת הפעילות דרומה. בעוד כעת משדה התעופה רמון פועלות רק טיסות בודדות ביום של ארקיע וישראיר, לרשות שדות התעופה ולחברות התעופה יש רשימות מסודרות לעובדים שאמורים לעבור לרמון ולתגבר את הצוות הקבוע שלו. המטרה היא להמשיך ולקיים את הקשר האווירי בין ישראל לעולם גם במקרה של מתקפה רחבה, ובעיקר לקלוט טיסות מחו"ל של החברות הישראליות, ולא לשלוח אותן לנחות בקפריסין כמו שנעשה בעבר.

עוד תוך כדי הבנייה של שדה רמון, הוחלט להאריך את המסלולים שלו ל-3.6 קילומטרים ולהגדיל את רחבות החנייה, כדי שאפשר יהיה לקלוט בו מטוסי נוסעים גדולים שלא נוחתים בו בשגרה, כמו בואינג 787 ו-777 ואירבאס A350. התשתיות הנרחבות יחסית של נמל התעופה רמון מאפשרות להוציא ממנו טיסות טרנס אטלנטיות לארה"ב, או טיסות למזרח.

כדי לקלוט בעת הצורך את מטוסי כל החברות הישראליות, בשדה יש חנייה לכ-60 מטוסי נוסעים. במקרה של מתקפה קשה, נמל התעופה רמון אמור גם לקלוט נסיעות מטען דחופות המכילות חבילות נשק או סיוע אזרחי.

בניגוד לנתב"ג, שבנוי לקליטת כ-30 מיליון נוסעים בשנה, רמון הוא שדה קטן משמעותית ובנוי לטיפול ב-1.8 מיליון נוסעים בשנה. אין בו שרוולים לכניסה ישירה למטוסים, רק רכבים נושאי מדרגות, מה שמקשה על העלאת נוסעים המתקשים בהליכה, אם כי בשדה יש רכבי מעלית יעודיים למשימה. בשל גודלו, השדה יתקשה להתמודד עם קבלת והוצאת יותר מעשר טיסות במקביל, אולם בשעת תקיפה נרחבת, קצב הטיסות יהיה נמוך יותר באופן טבעי.

המרחק הרב של רמון מהמרכז, שלוש שעות נסיעה ברכב או באוטובוס, יהווה גם כן אתגר, ויחייב תגבור של התחבורה הציבורית אל השדה וממנו. בשגרה השדה כל-כך מנותק מרשת התחבורה, שנוסעים צריכים להגיע באוטובוס לאילת, ולקחת ממנה קו אוטובוס בחזרה צפונה.

לרשות שדות התעופה ומשרד התחבורה יש תכניות לתגבור התחב"ץ לרמון בשעת חירום, ושרת התחבורה מירי רגב כבר הודיעה כי סיירה בשדה והוא מוכן לשעת מתקפה. עם זאת, במבצע צוק איתן, כשנתב"ג נסגר בגלל מתקפות טילים, וטיסות הופנו לבסיס עובדה של חיל האוויר, אותן תוכניות קרסו ואלפי ישראלים התקשו לצאת מהשדה או להגיע אליו. כעת, יוכל משרד התחבורה להפעיל שאטלים לרמון וממנו מתחנת הרכבת באר שבע מרכז.

בצוק איתן, נסגר בפועל נתב"ג בהחלטת רשויות התעופה באירופה ובארה"ב שאסרו על טיסות לישראל מחשש לפגיעה במטוסים ובצוותים. הפעם מספר החברות הזרות שעדיין טסות לארץ נמוך בהרבה, וחסר נפח התנועה הגדול שתפסו הטיסות מטורקיה. מנגד, עלה מספר החברות מהמפרץ הפרסי שממשיכות לטוס לארץ, ונחיתה באילת תקצר את דרכן לישראל.

כך או כך, סגירה של נתב"ג תחסל את הטיסות הפנימיות בארץ, בעיקר את הקו העיקרי שלהן מאילת לנתב"ג, מה שיקשה על אילתים שצריכים להגיע למרכז לטיפולים רפואיים ועסקים. בצוק איתן עוד פעל שדה דב בתל אביב, ואליו הועברו טיסות הפנים מאילת. אולם בגלל קוצר רואי אסטרטגי של משרד התחבורה בתקופת ישראל כץ נסגר השדה, וכעת אין לנתב"ג אלטרנטיבה סמוכה.