יהונתן דויטש, בן 23 מבית שאן, נרצח אתמול (ראשון) בפיגוע הירי סמוך ליישוב מחולה. דויטש השתחרר לא מזמן משירות צבאי בגלן ולחם במילואים במשך מספר חודשים. אורי דויטש, אביו, סיפר הבוקר בריאיון ל-103FM על ההתמודדות עם אובדן בנו, שהלוויתו תתקיים היום בהר המנוחות בירושלים.
"יהונתן שירת מתחילת המלחמה ביחידת מגלן", סיפר. "בהתחלה הוא לא הצליח לעבור את הגיבוש אך לא ויתר, והלך בכל זאת לגיבוש צנחנים ומשם משכו אותו למגלן. הוא החל את השירות שלו במקום לא קל והתמודד עם הקשיים הפיזיים והמנטליים. מ־7 באוקטובר הוא נלחם, הוא נסע לנחל עוז, שם הוא עבר בית בית ונלחם כמו אריה. הוא סיפר לי שהוא ניסה לדפוק לאנשים על דלתות הממ"דים והם לא הסכימו לפתוח, לא האמינו שזה צה"ל. הוא איבד את הכל במלחמה, את הארנק והדרכון, אבל את השרשרת שארוסתו נתנה לו הוא לא איבד".
"כשיהונתן יצא יום מרפיח לפני כמה חודשים, הוא נתן לארוסתו אמונה את השרשרת. היא לקחה את השרשרת ומסגרה אותה בתמונה שכתוב עליה "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
"הוא לא השקיע בלימודים, לא כל כך עניין אותו, אבל כן עניין אותו להתנדב. עברנו לבית שאן לפני 9 שנים והיה מעורב בפורום "תקוותנו" ששם למטרה לחבר את חלקי החברה. הוא ואמונה ארוסתו היו אמורים להתחתן בעוד חודשיים. הוא השתחרר ב־31 ביולי, עשינו לו מסיבת שחרור, בירכנו ברכת הגומל, עמדנו מחובקים, היינו בטוחים שיהונתן במקום אחר עכשיו. פה, רבע שעה מהבית, הוא נסע לריאיון עבודה בכביש 90 ליד מחולה, מחבלי חמאס השיגו אותו".
באשר למה שקרה בפיגוע תיאר כי "לא יודע בדיוק מה קרה". "היה רכב שירה, בהתחלה רכב אחד. יהונתן לא ידע על הפיגוע ממה שאני משער, הוא היה חמוש, יכול להיות שהוא סימס, הוא עמד בתחנה ומישהו כנראה ביקש ממנו טרמפ, הוא עצר, והמחבלים עברו עם הרכב וריססו אותו. לא היה לו סיכוי, זה קרה במקום. אני לא מאשים אף אחד, אין פה מישהו שרצה שזה יקרה. יש בי כעס גדול על הסיטואציה ולא על מישהו או על משהו. אני כן יודע שאנחנו מצטרפים למשפחה גדולה מאוד של אנשים שנתנו את כל מה שהם יכולים למדינה ולעם המקסים שלנו, וזה מחייב אותנו להיות יותר טובים ומסתכלים על הטוב. אנחנו 6 ילדים, יהונתן היה הבכור".
בסיום, סיפר על החלטת המשפחה לעכב את הלוויית בנו בעקבות הרצון שיכירו בו כחלל צה"ל: "יהונתן תמיד חשב איך לשפר, וזה המוטו בעיניי שמלווה אותנו כמשפחה וליווה אותו בחיים הקצרים שלו, אבל המלאים. הלוואי שכולנו נלך בדרכו שלו. אנחנו מאוד מבקשים שיוכר כחלל צה"ל, זה נמצא על שולחן ראשי הצבא. אנחנו לא מבקשים זכויות אלא הכרה, בשבילו, הוא נלחם בעזה עד לפני שבועיים ויש לו מילואים בעוד שבוע. מגיע לו שיוכר כחלל צה"ל".