בצל המלחמה הכואבת והמתמשכת שכולנו חווים החל מ-7 באוקטובר, נדחקים הצידה, באופן טבעי, נושאים רבים מהשיח הציבורי-תקשורתי. אלא שיש תופעות שאסור לעבור עליהן לסדר היום. לאחרונה חשף משרד הרווחה והביטחון החברתי את הנתונים לשנת 2023 בכל הנוגע להתעללות והזנחת אזרחים ותיקים בישראל. מהנתונים עולה כי במהלך השנה החולפת התקבלו 6,827 דיווחים על התעללות והזנחה של אזרחים ותיקים בישראל, כשהתעללות מוגדרת כפגיעה פיזית, נפשית, מינית, ניצול כלכלי והזנחה. מהנתונים עולה נתון עגום מאוד לפיו כ-45% מהפוגעים בקשישים הם ילדיהם, וכי בני הזוג מהווים כ-33% מכלל הפוגעים. או במילים אחרות: כ-78% מהדיווחים הם על בני משפחה בעלי קרבה מדרגה ראשונה.
הנתונים הללו מצטרפים לממצאי מחקרים אחרים, מהם ניתן ללמוד על שיעורי ההתעללות הגבוהים באזרחים הוותיקים ועל כך שבני משפחה הם הפוגעים העיקריים. מחקר שנעשה בשנת 2022 על-ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת בר-אילן וממכללת עמק יזרעאל מצא כי למעלה ממחצית ממקרי הניצול הכספי של אזרחים ותיקים בוצעו בידי בני משפחתם. לשם ההשוואה, בשנת 2005 פורסם סקר התעללות שבוצע על-ידי אוניברסיטת חיפה, שהצביע על כך שלמעלה מ-18% מהקשישים חשופים לפגיעה או התעללות מסוג כזה או אחר. השוואת הנתונים מראה החרפה דרמטית במשך השנים בכל הנוגע לתופעת הפגיעה באזרחים הוותיקים על-ידי בני משפחתם. קשישי ישראל, מסתבר, אינם תמיד מוגנים בחיק משפחתם.
יש להניח כמעט בוודאות מלאה שהמציאות בשטח חמורה יותר ממספר הדיווחים הרשמיים. אזרחים ותיקים רבים שסובלים מהתעללות ומפגיעה, במיוחד כשהפוגע או הפוגעת הם בני משפחה, לא ממהרים להתלונן; בגלל התלות בפוגע/ת, או מתוך חשש מכך שהדיווח יגרום לפגיעה באדם שקרוב אליהם, או מתוך הבושה כלפי הסביבה שקיימת תופעה כזאת בקרב המשפחה, או אפילו מתוך מוגבלות פיזית שמקשה עליהם לפנות לרשויות.
בנוסף, חשוב לציין כי על פניו נראה שישנם מקרי התעללות שמתגלים, וייתכן שאף נמנעים, בזכות המטפלים הסיעודיים של חברות ועמותות הסיעוד, שמטפלים כיום בכ-360,000 מהקשישים "זכאי חוק הסיעוד". במקרים רבים, בזכות הטיפול היומיומי המסור והקשר הבינאישי המיוחד שנוצר בין המטפלים למטופלים, המטפלים יכולים להתוודע לתופעות של התעללות. ייתכן מאוד שבלעדיהם, מספר המקרים והדיווחים היה כנראה גבוה הרבה יותר, דבר שמוכיח את החשיבות הגדולה בעצם קיומה של "עין ציבורית" על חייהם של הקשישים.
בשורה התחתונה, מדובר בתופעה חמורה ביותר שיש לטפל בה, לפני שתאמיר ותחמיר. היא מצטרפת ליותר מדי בעיות איתן מתמודדים האזרחים הוותיקים לעת זקנתם, לרבות בעיית העוני, יוקר המחיה המאמיר, קושי לרכוש מזון בסיסי או תרופות וקשיים ובעיות נוספות. מעבר לכך, כ-20% מבני הגיל השלישי בישראל חיים מתחת לקו העוני ללא פנסיה ומסתמכים על קצבאות זעומות, מענקים ובתי תמחוי כדי להתקיים בקושי; בעיה קשה נוספת היא בעיית הבדידות הפוגעת לפי ההערכה כ-27% מקשישי ישראל המוגדרים "בודדים", כשאין מי שמבקר אותם, מקשיב להם, מטפל בהם או מודע למצבם.
נראה כי משרד הרווחה והביטחון החברתי ער לבעיה ומנהל מאמץ מיוחד לטיפול ומניעה של התעללות בקשישים, באמצעות 155 יחידות לטיפול ומניעת התעללות הפועלות ברחבי הארץ. לצד זה קיים מגוון רחב של שירותים קהילתיים העשויים לסייע בהתמודדות עם התופעה הקשה הזאת, במחלקות לשירותים חברתיים, במרכזי היום, מועדוני המופת וגם ובקהילות תומכות. יש להדגיש שקיימת חובה לעקוב אחר התופעה ולדווח עליה לקו החירום של משרד הרווחה או למשטרה. אבל אם למרות כל המאמצים הללו תופעת הפגיעה בקשישים בקרב בני המשפחה עדיין מגיעה להיקף כה משמעותי, כנראה שהגיע הזמן לחשיבה נוספת ולפעילות רחבה ומעמיקה יותר.
הכותב הוא יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה