האם בעוד 12 שנה מהיום נקום ליום בלי קצבאות הביטוח הלאומי? ללא תשלומים של קצבאות נכות, סיעוד, מזונות, אבטלה, לידה, ילדים ועוד? בשבוע שעבר הזהיר המוסד באמצעות הדו"ח האקטוארי (התחזית) שלו לגבי העתיד והרימו דגל אדום רגע לפני הקריסה. לפי הדו"ח, כבר בשנת 2036, הביטוח הלאומי לא יוכל לממן את מלוא הזכויות המגיעות לציבור על פי חוק. הדו"ח, שמתפרסם בכל שלוש שנים, צופה כי משנת 2030, הביטוח הלאומי צפוי להיאלץ לבצע פדיון מוקדם של חלק מהקרן, סכום הנאמד במיליארדי שקלים, ועד שנת 2036 - הקרן צפויה להתרוקן לחלוטין. בתחזית הקודמת הייתה אזהרה לקריסה בשנת 2045 וכעת התחזית עודכנה תשע שנים מוקדם יותר.
"אנחנו מקבלים עשרות אלפי שקלים מביטוח לאומי, שבלעדיהם יהיה לנו קשה מאוד להמשיך ולגדל את הילדים", סיפר לוואלה! אבי כהן, אבא ל-5 ילדים מאשקלון, מתוכם שניים עם מוגבלות קשה. "יהודה הוא הבן הגדול שלי שנולד עם שיתוק מוחין ומתמודד גם עם אפילפסיה. אבישג בת ה-8 גם היא עם שיתוק מוחין, אפילפסיה ועיוורון. יש לנו הוצאות רבות על מטפלים, פיזיותרפיסטיים, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד כאשר כל טיפול כזה עולה לנו 400 שקלים. אנחנו מסיעים אותם לבתי החולים, לכל מקום ומפסידים ימי עבודה. היינו בעבר גם בסיטואציות קשות יותר כשהקצבאות היו נמוכות יותר, וזה לא היה מספיק".
כהן הוא גם פעיל בארגון לי"ן (למען ילדים נכים). הוא מדגיש כי גם קיים קושי במציאת מקום עבודה כאבא ליד עם מוגבלות קשה ולדבריו מצא את עצמו פעמים רבות "מטייל" בין עבודות כי המעסיקים לא הבינו את מצבו.
"לתקוע יתד במקום עבודה כלשהו זה קשה מאוד. בגלל היעדרויות רבות והמצב הרפואי של הילדים שלי המצריכים הרבה קשב יחס וטיפולים, למדתי הרבה על הבשר שלי", הוא הסביר. "אם הקצבאות ייפגעו או ייעלמו, תהיה כאן בעיה קשה. אנשים מתקשרים אליי ובוכים לי בטלפון לעזרה ואין לי כבר איך לעזור להם, הלב נקרע לי. אנחנו יודעים שהקצבאות נכנסות כמו שעון כל הזמן וזה אוויר לנשימה, אבל אם זה ייפסק, מה יהיה? זה ישפיע על כולם. המצב יהיה קסטרופה כי כבר היום הקצבאות לא מספיקות. אנשים חיים היום מהיד לפה, מחזיקים עובד זר, מחזיקים רכב נכה, תרופות רבות ואוכל מיוחד אז איך אפשר להחזיק את הכול בלי קצבאות הביטוח הלאומי?".
"כבר היום זה לא מספיק"
שלום קוטשר בן ה-73 ואשתו רחל בת ה-76 גרים בחולון. הם נמצאים במצב סיעודי ומרותקים לכיסא גלגלים ומחזיקים שני עובדים זרים. לדברי שלום, הם משלמים עשרות אלפי שקלים בחודש על העזרה ופעמים רבות נאלצים לבחור בין אוכל, תרופות או סתם בילוי חברי וגם הם מודאגים ממה שצופה העתיד.
קוטשר סיפר בכאב כי במשך שבוע הוא חיפש עובד זר לו ולאשתו, מה שהביא אותו למצב קשה במיוחד. "לא ששים לבוא אלינו, בגלל המצב המורכב שלנו", הוא סיפר לוואלה!. "לא קמנו מהמיטה במשך שבוע כי לא היה לי אף אחד שיעזור לנו. זה היה שבוע נוראי שלא אשכח אותו כל החיים. אנחנו משלמים 22,000 שקלים, אני לא מקבל את הסכום הזה מביטוח לאומי כבר עכשיו ואם ייגעו בקצבאות זה יהיה עבורנו גזר דין מוות".
הוא המשיך לשתף בבעיות בבית. "כבר היום זה לא מספיק. אנחנו יוצאים פחות כדי שנוכל לשלם את ההוצאות שלנו. המצב הבריאותי לא משתפר ונהיה גרוע יותר, אני לוקח הלוואות וגם מהילדים, רק כדי לחיות. עדיף שיתלו אותנו בכיכר העיר ונגמור. אלה לא חיים. אנחנו חיים עם סבל פיזי וכלכלי קשה מאוד".
פרופ' אשר בלס, הכלכלן הראשי לשעבר בבנק ישראל ומרצה במכללת אשקלון, חושב שאחת הסיבות שהובילו למסקנה המדאיגה בדו"ח של הביטוח הלאומי הוא הגידול הדרמטי בקצבאות הסיעוד. "במשך 7 השנים האחרונות, הביטוח הלאומי אפשר קצבאות סיעוד בצורה מאוד ליברלית ומוגזמת", הסביר פרופ' בלס. "בעבר זה היה ניתן בנוסף לקצבת הזקנה וכדי לקבל את הקצבה, המטופל היה צריך להיות 'ממש על הקרשים' וזקוק למטפל צמוד. אז הייתה ביקורת ציבורית על כך. מאז החליטו בביטוח לאומי לשנות את המצב והיום נותנים את הקצבאות כמעט לכל מי שמבקש. לקפוץ מ-8 מיליארד שקלים ל-15 מיליארד בשנה שמשלמים לאזרחי ישראל בקצבאות הסיעוד, זה סכום גדול מדי".
לדבריו של פרופ' בלס, היום משולמות יותר קצבאות סיעוד מאשר משולמות פנסיות צבאיות. "כשמסתכלים על מספר האנשים מעל גיל 65 שמקבלים קצבה מהביטוח הלאומי, השיעור הוא גבוה הרבה יותר מכל מדינה אחרת בעולם וזה מאוד מדאיג. בעבר, אחוז הזקנים היה נמוך יותר, אבל היום תוחלת החיים ארוכה יותר והקצבאות מוענקות גם לבני 75-70. לא יהיה ניתן לאורך זמן להחזיק מצב כזה", הזהיר.
פרופ' בלס חושב שצריך לדאוג לכך שמי שבאמת זקוק לכספים הללו יקבל אותם. "אדם סיעודי צריך להיות אדם שלא יכול לקום מהמיטה. צריך לקיים את מה שנדרש ולא להאמין לכל אחד. זה לא סביר שמספר האנשים שמקבלים קצבת סיעוד גדל פי 2 בשנים האחרונות. לדעתי, המדיניות הסוציאלית המקדמת יש לה מחיר ואנחנו נמצאים בבעיה. אם תהיה צמיחה מאוד גבוהה במשק יהיה אפשר לתחזק את זה, אבל ספק גדול אם זה יקרה בייחוד בזמן המלחמה. כשמחלקים כסף, כולם חיים יותר טוב. אני לא יודע אם זה יכול לקרות במציאות של היום", הדגיש הכלכלן הבכיר. "אני לא יודע גם אם לא יהיו קיצוצים כפי שמבטיחים, אבל יכול להיות שיקצצו את קצבאות הילדים כדי לממן את קצבאות הסיעוד. השאלה אם זה המצב הרצוי. משהו כאן חייב להשתנות. איזושהי אוכלוסייה כאן עלולה להיפגע".
דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, התייחס גם הוא לתחזית הקודרת ואמר: "לפי הערכות של גורמי המדינה, כ-50% מהקשישים שקיבלו גמלה כספית - לא השתמשו בכסף לטיפול בזכאי חוק הסיעוד, והרי לכך נועד הכסף. הביטוח הלאומי נהג נכון בכך שהוא ניסה להקל על קשישים בישראל במידה מסוימת ושינה את מבחני התלות, אך מהצד השני הוא שחרר גם כל רסן ונתן לאנשים לקבל כספים במקום טיפול בצורה גורפת. מצב הקשישים בישראל מבחינת הביטחון הכלכלי הוא קשה, אז כל הכנסה נוספת מקובלת. עם זאת, אף אחד לא יודע לאן הלך הכסף ואי אפשר באמת לדעת מה נעשה איתו. המדינה מפספסת בגדול את היכולת לשמר את האנשים בבית ולחסוך מיליונים למדינה. יש אינטרס שהקשיש יישאר בבית ולא בבית החולים. ברגע שאומרים 'קח כסף' זה מפתה ולכן צריך להגביל את האפשרות לגמלה הכספית ולהשקיע אותם יותר בטיפולים".
בביטוח הלאומי מנסים בשבוע האחרון להרגיע את המצב. "צריך לזכור שב-2018 עברה רפורמה בסיעוד של שר האוצר דאז משה כחלון. כולנו זוכרים את הכתבות וההשפלות של קשישים בישראל, על הבדיקות הקשות שהיו עוברים ואנשיו היו מקבלים סיוע רק על ערש דווי", הסבירה בכירה במוסד לביטוח לאומי לוואלה!.
לדבריה של הבכירה, בסיעוד היו בעבר 3 רמות, עכשיו יש 6 ואנשים היום מתחילים לקבל את הקצבה כבר מרגע ההתדרדרות הראשונית כדי לתת מענה וסיוע מיידי. "מדינת ישראל היא אחת המדינות שחיים בה הכי הרבה זמן והממוצע עומד היום על גיל 84", המשיכה הבכירה בהסברה. "אנחנו חיים יותר מרוב מדינות ה-OECD וכשבן אדם חי יותר - משלמים יותר. בעבר, אנשים לא מיצו את הזכויות שלהם כי קצבת הסיעוד הייתה מפוצלת בין משרד הרווחה, השלטון המקומי, קופות החולים, והביטוח הלאומי. עכשיו הכול במקום אחד ולא מטרטרים יותר את האנשים וכולם מקבלים את הזכויות שלהם. צריך להזכיר שלפני הרפורמה, מי שקיבל קצבת סיעוד חי בעוני. היום הם מעליו. לקצבאות הסיעוד יש רף הכנסה נמוך ומי שמקבל אותן הם האנשים החלשים בחברה. לא כל אחד יכול לקבל".
אז מה הפתרון? עוד צוות. "נקים צוות יחד עם משרד האוצר ונביא כמה פתרונות", סיפרה הבכירה במוסד. "נדרוש את הכספים שמגיעים לנו ממשרד האוצר שנאמד בין 300-250 מיליארד שקלים. אולי צריך לעלות גם את גיל הפרישה. אנחנו נגד קיזוז קצבאות וגם שר העבודה בדעה הזו. אנשים שילמו כל החיים שלהם והם יקבלו את הכסף. בתקופה של קיצוני הקצבאות, עד היום כולנו זוכרים במסדרונות הביטוח הלאומי את האנשים שהיו מגיעים ומתחננים לעזרה. היינו חסרי אונים ואמרנו לאנשים לא. למה? כי ככה החליטו. זו הייתה תקופה שחורה ונעשה הכול כדי לא להגיע לשם", היא הבטיחה.