בנגלדש נכנסה לתקופה של אי-ודאות לאחר נפילתה מהשלטון של ראש הממשלה הוותיקה שייח חסינה, שנמלטה אתמול מהמדינה המוסלמית בעקבות שבועות ארוכים של הפגנות ועימותים אלימים.
בריאיון מהבירה דאקה לוואלה, מספרת העיתונאית המקומית מרזיה האשמי מומו על התקווה לשיקומה של הדמוקרטיה במדינה, על החששות מפני ניסיונות של גורמים קיצוניים לנצל את הכאוס ועל שאיפתה שארצה תכונן יחסים רשמיים עם ישראל.
"זאת התפתחות חיובית לדמוקרטיה", אמרה העיתונאית, מהערוץ Somoy TV, על התפטרותה של חסינה, שהנהיגה ביד ברזל את בנגלדש ב-15 השנים האחרונות, עד שנאלצה להימלט על נפשה מפניהם של מאות אלפי מפגינים שמאסו בשלטונה הרודני ובמצבם התעסוקתי.
עם זאת, בחסות התפרקות השלטון, המדינה גלשה לאנרכיה. המונים בזזו את מעון ראש הממשלה בבירה דאקה והתפרצו לפרלמנט, שאתמול פוזר על ידי הנשיא כהכנה לקראת בחירות חדשות. סמלי השלטון הקודם הושחתו, כולל פסל של אבי האומה ואביה של חסינה, אך מומו סיפרה שגם עיתונאים הותקפו על ידי ההמון. התקשורת החופשית הייתה גם על הכוונת של הממשל הקודם, כך שהיא מקווה שלא מדובר בסימן מדאיג לבאות.
"הם דיכאו את התקשורת, והכריחו לשדר את התעמולה שלהם. המצב היה כמו במדינות ערב, הכול היה תחת שליטה (של הרשויות)", סיפרה על השנים המאוחרות לשלטונה של חסינה, שבעבר הייתה סמל למאבק למען הדמוקרטיה בבנגלדש. "היא הייתה פעם בעד הדמוקרטיה, אבל שלטונה היה הדיקטטורי ביותר בהיסטוריה של המדינה, זו בושה", הוסיפה.
בעוד שכהונתה הראשונה מתוך ארבע רצופות של חסינה התאפיינה בזינוק כלכלי, בחיזוק כוחן של נשים ובכליאתם של מאות חמושים ופוליטיקאים אסלאמיסטיים. אך התפנית לרעה חלה בכהונה השנייה, ובמיוחד בשלישית, לדבריה. את הרביעית, שהחלה לאחר הבחירות בינואר שהוחרמו בידי האופוזיציה, היא כבר לא סיימה. היא מסתתר במתחם בטוח בהודו השכנה, למורת רוחם של המפגינים.
"הנשים והצעירים של בנגלדש לא רוצים שהיא תהפוך למדינה אסלאמיסטית", הדגישה העיתונאית בת ה-29, לאור חלקן של קבוצות קיצוניות במחאה הנרחבת, שפרצה בכלל בשל זעם של סטודנטים על העדפת מקורבי השלטון בשירות הציבורי. משם היא כבר התרחבה בדרישה לשינוי המשטר. "הממשלה החדשה צריכה להיות מתקדמת ואף לכונן יחסים עם ישראל".
אף שלא ברור כמה תמיכה יש לרעיון בקרב 170 מיליון תושבי המדינה המוסלמית הענייה שבדרום-מזרח אסיה, היא הזכירה לחיוב את העובדה שהממשלה של חסינה, שהייתה שותפה של המערב במאבק בארגוני הטרור האסלאמיסטיים, ביטלה את האיסור על ביקור בישראל.
עד 2021, הדרכון של בנגלדש כלל משפט שאסר מפורשות להיכנס עמו לישראל, והסרתו נתפסה כצעד פוטנציאלי לקראת נורמליזציה בין המדינות. ועדיין, הסוגייה הפלסטינית והתמיכה הגורפת בה בבנגלדש הופכת את העיתונאית לקול נדיר.
"הדבר החשוב ביותר הוא שבנגלדש לא תהפוך למדינה אסלאמיסטית כמו אפגניסטן או אחרות", אמרה. "כאישה, כבן אדם, זה מדאיג אותי. לא משנה מי יעלה לשלטון, הוא חייב לגדוע את האסלאמיזם".