שייח חסינה עזרה בעבר להציל את בנגלדש משלטון צבאי, אך לאורך שלטונה רבים מיריביה הפוליטיים נעצרו וכוחות הביטחון שלה הואשמו בהפרות נרחבות של זכויות אדם. המנהיגה בת ה-76 רשמה אתמול (ראשון) ניצחון בבחירות לפרלמנט ובכהונה חמישית, בעוד שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה שלטענה לא הייתה חופשית או הוגנת.
חסינה, שמתארת את מפלגת האופוזיציה המרכזית בתור "ארגון טרור", היא בתו של אחד ממייסדיה המהפכניים של בנגלדש. היא הנהיגה את המדינה, שאותה כינה בעבר המדינאי האמריקני הנרי קיסינג'ר כ"מקרה אבוד כלכלי", בזמן שהיא חוותה צמיחה כלכלית גדולה.
בחודש שעבר, היא הבטיחה "להפוך את כל בנגלדש למדינה משגשגת ומפותחת". עם זאת, מבקריה טוענים שממשלתה כלאה את יריבה המרכזי ללא הצדקה, העבירה חוקים דרקוניים נגד חופש העיתונות וחיסלה פעילי אופוזיציה.
חסינה הייתה בת 27 ומחוץ למדינה, כשקציני צבא מורדים רצחו את אביה, ראש הממשלה שייח מוג'יבור רחמן, לצד אמה ושלושת אחיה בהפיכה ב-1975. היא שבה למדינה אחרי שש שנים בגלות וקיבלה את המושכות להנהגת מפלגת הליגה האוומית של אביה, ובכך החלה במאבק בן עשור להחזקת הדמוקרטיה למדינה, שבמהלכו היא הוחזקה במעצר בית במשך תקופות ממושכות.
בהמשך, היא שילבה כוחות עם מנהיגת המפלגה הלאומנית חאלדה ג'ייה כדי לסייע בהדחת הרודן הצבאי חוסיין מוחמד א-רשאד ב-1990. ואולם, במהרה פרצה ביניהן יריבות שמאז שולטת בפוליטיקה המקומית.
חסינה כיהנה לראשונה בתפקיד ב-1996, אך הפסידה לג'ייה חמש שנים לאחר מכן. שתיהן נכלאו על עבירות שחיתות ב-2007 אחרי הפיכה שביצעה ממשלה שנתמכה על ידי הצבא. האישומים נגדן בוטלו והן היו חופשיות להתמודד בבחירות בשנה שלאחר מכן, שבהן ניצחה חסינה ברוב מוחץ ומאז נותרה בתפקיד.
יריבתה המרה, בינתיים, במצב בריאותי רופף והיא מאושפזת בבית חולים אחרי שנידונה ל-17 שנות מאסר על עבירות שחיתות ב-2018, כשבכירים אחרים במפלגתה נמצאים אף הם מאחורי הסורגים.
תומכיה של חסינה מציינים את הצמיחה הכלכלית יוצאת הדופן שהובילה את בנגלדש, במיוחד על בסיס כוח העבודה, הנשי בעיקרו, בתעשיית ייצוא הטקסטיל שלה.
בנגלדש, שהייתה אחת המדיניות העניות ביותר בעולם עם עצמאותה מפקיסטן ב-1971, צמחה בממוצע של יותר מ-6% בשנה מאז 2009. שיעורי העוני צנחו, וליותר מ-95% מ-170 מיליון תושבי המדינה יש כיום גישה לחשמל. בנוסף לכך, התמ"ג של בנגלדש עקף את זה של הוד השכנה ב-2021.
ראש ממשלת בנגלדש אף קיבלה שבחים בינלאומיים כשפתחה את דלתות המדינה למאות אלפי פליטים רוהינגים מוסלמים, שנמלטו ממתקפה של הצבא במיאנמר השכנה ב-2017. היא זכתה בתשבוחות גם על הצלחתה לדכא את הטרור האסלאמיסטי במדינה המוסלמית לאחר פיגוע בבית קפה פופולרי בקרב תיירים מערביים בבירה דאקה ב-2016, שבו נהרגו 22 איש.
ואולם, הביקורת כלפי ממשלתה במדינות המערב גברה לאור הרדיפה המתמשכת של האופוזיציה. חמישה מנהיגים אסלאמיסטים ובכיר באופוזיציה הוצאו להורג בעשור האחרון בעקבות הרשעותיהם בפשעים נגד האנושות שבוצעו במהלך מלחמת השחרור האכזרית של המדינה ב-1971.
במקום לרפא את פצעי הסכסוך, משפטיהם הציתו הפגנות המוניות ועימותים קטלניים. יריביה של חסינה אמרו כי ההוצאות להורג בוצעו ממניעים פוליטיים בניסיון להשתיק את מתנגדיה, וארצות הברית הטילה סנקציות על יחידת עלית של כוחות הביטחון המקומיים ועל שבעה מקציניה הבכירים בשל הפרות נרחבות של זכויות אדם.
"אשליה של בחירות"
קמפיין הבחירות האחרון לווה במעצר של אלפי תומכי אופוזיציה, שדרשו שאת התפטרותה של חסינה ומינוי ממשלת מעבר שתנהל את הבחירות. עוד לפני שיריביה של ראש הממשלה החליטו להחרים את הקמפיין, מומחים העריכו כי מעצרם ההמוני של בכירי האופוזיציה לא הותיר אלטרנטיבה דמוקרטית אמינה לשלטונה.
אטאור רחמן, פרופסור לפוליטיקה שלימד בעבר באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי חסינה "יצרה אשליה של בחירות".
כ-40% בלבד מבעלי זכות ההצבעה הגיעו לקלפיות, בהשוואה ליותר מ—80% בבחירות הקודמות ב-2018. מפלגת השלטון זכתה ב-167 מושבים מתוך 227 המושבים שנספרו עד כה. בנוסף לכך, מועמדים עצמאיים, רבים מהם חברי מפלגת השלטון בעצמם, זכו ב-49 מושבים, ובאופוזיציה טענו שהם למעשה מועמדי "דמה" של הממשלה כדי לשוות מראית עין של דמוקרטיה. במפלגת השלטון הכחישו זאת.
"אני עושה כמיטב יכולתי כדי להבטיח שהדמוקרטיה תמשיך להתקיים במדינה הזו", אמרה חסינה אתמול אחרי הצבעתה בקלפי. היא הוסיפה כי היא נותנת דין וחשבון אך ורק לאזרחי המדינה, בעוד שארצות הברית ובריטניה פרסמו הודעות שבהן הביעו דאגה מהאלימות ששררה בבנגלדש בשבועות האחרונים. בוושינגטון אמרו כי הבחירות לא היו חופשיות והוגנות.
מאז אוקטובר, לפחות 14 בני אדם נהרגו בהפגנות נגד הממשלה בבירה דאקה. ביום שישי, לפחות ארבעה בני אדם נספו בשריפה ברכבת, שלפי הממשלה הייתה הצתה מכוונת. במקביל, כמה קלפיות, בתי ספר ומנזר בודהיסטי הוצתו בימים שקדמו לבחירות.
בנוסף למתיחות הפוליטית, הכלכלה של בנגלדש חוותה האטה חדה מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לפני כשנתיים. המלחמה הקפיצה את מחירי הדלק והמזון המיובאים למדינה, ובנגלדש נאלצה לגבש עם קרן המטבע הבינלאומית חבילת חילוץ בגובה של 4.7 מיליארד דולר.