באחד מסבבי העימות בין ישראל וחמאס, במאי 2019, פנה ראש המועצה המקומית בוקעתא שברמת הגולן לראש הממשלה בנימין נתניהו, וכתב לו שהמועצה שלו ערוכה לקלוט ארבעים משפחות שיפונו במקרה של מצב חירום וירי טילים על עורף מדינת ישראל. באותו סבב קשה בדרום נהרגו חמישה ישראלים, נורו קרוב ל-700 רקטות על ישובים ישראלים וראש הממשלה הכריז על מצב מיוחד בעורף. כעבור יום הוסכם עם חמאס על הפסקת אש, וממשלת ישראל המשיכה במדיניות ההכלה. תושבים לא פונו וההזמנה של מועצת בוקעתא הפכה למסמך ארכיוני.
בסוף השבוע שעבר הפכו ארבעת הישובים הדרוזים שבצפון רמת הגולן לאלו שניצבים בקו החזית ושילמו מחיר דמים כבד, עם הירצחם של 12 ילדים ונערים בירי רקטה של חיזבאללה מלבנון. האסון הכבד הפנה את מבטו של הציבור הישראלי לעבר האוכלוסייה הדרוזית בגולן. מדובר ב-25,000 תושבים שמתגוררים בארבעה ישובים, יותר מכל האוכלוסייה היהודית ברמת הגולן. מאז שישראל כבשה את רמת הגולן ביקשה אוכלוסייה זאת להתבדל ולראות עצמה כחלק מסוריה. בעת שישראל החילה את חוק הגולן, סירבו מרבית הדרוזים בגולן לקבל תעודות זהות ישראליות.
בשנים האחרונות גדלה מגמת הישראליזציה בקרב התושבים הדרוזים בגולן; יותר ויותר מקרבם מוציאים תעודות זהות ישראליות, הולך וגדל הגיוס לצה"ל וכן ההשתתפות בבחירות, בעיקר במישור המקומי. מלחמת האזרחים בסוריה גרמה לדרוזים שגרים בגולן הישראלי להתרחק מדמשק, משום שהמעבר לסוריה הפך לבלתי אפשרי. בעקבות כך גם נפסקו הלימודים האקדמיים בדמשק שהיו פופולריים במשך שנים בקרב הסטודנטים הדרוזים מהגולן. גם הפגיעה של השלטון הסורי באחיהם הדרוזים שחיים שם גרמה להסתייגות מהשלטון של אסד.
במקביל דור צעיר שגדל תחת שליטת ישראל החל לתבוע מהמדינה זכויות ותנאים שוויוניים והשקעות ציבוריות. ואכן בעשור האחרון החלה המדינה להשקיע בפיתוח מבני ציבור ותשתיות, אחרי שנים ארוכות של הזנחה. התמריץ לכך היה עתירה לבג"ץ שהגישו ארבע הרשויות הדרוזיות - מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קיניא. הטענה הייתה לאפליה אסורה מצד המדינה, והרשויות דרשו להורות לממשלת ישראל להסביר מדוע היישובים הדרוזים בגולן לא זוכים לתוספת תקציבית כמו היישובים הדרוזים והצ'רקסים בשאר ישראל. המדינה התבקשה להגיב לעתירה, אך בטרם נערך הדיון בעניין הוחלט על הקצאת התקציבים והעתירה נמחקה. תושבים שנותרו נאמנים לסוריה טענו אז כי המוטיבציה של השלטון הישראלי הייתה הרצון לנצל את היחלשות שלטונו של אסד בסוריה במהלך מלחמת האזרחים, וניסיון לחזק את אחיזתו של הממסד הישראלי בצפון רמת הגולן.
עם זאת, המצוקה המרכזית שאיתה מתמודדות ארבעת הרשויות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן, עדיין מעיבה על תושביהן. מדובר בבניית מקומות מגורים עבור האוכלוסייה שגדלה עם השנים, ושלא נמצאו לה פתרונות תכנוניים לבניית בתים. "מדובר במצוקה עמוקה שמשפיעה על ארבעת היישובים", אמר ויליאם אב אסעד, ראש המועצה המקומית בוקעתא.
אחת התוכניות המשמעותיות נוגעת להתרחבות מג'דל שמס. מדובר ביישוב הגדול ברמת הגולן, ובו חיים כ-12,000 תושבים. השכונה החדשה שמתוכננת אף זכתה לשם "ניו מג'דל", והיא אמורה להוות פתרון לזוגות צעירים שאין להם קרקעות לבנות עליהן את ביתם. התוכנית נמצאת בצנרת הביורוקרטיה ומוסדות התכנון כבר עשר שנים, ועדיין לא נוצק היסוד של הבית הראשון. גם בבוקעתא מתוכננת שכונה חדשה, בצידו המערבי של היישוב. מדובר יהיה בבנייה רוויה ולדברי ראש המועצה הקודם, עבאס אבו עוואד, "מדובר בבניית 1,250 יחידות דיור בבניה רוויה. זה ייתן פתרון לשנים רבות קדימה". בינתיים גם בפרויקט הזה הקצב איטי מאוד, בעוד שהצורך למגורים הוא מיידי.
בשנים האחרונות גם התחזקו שיתופי הפעולה של הרשויות הדרוזיות עם המועצה האזורית גולן, שעליה נמנים קיבוצים ומושבים. מדובר ביחידת איכות סביבה, מרכז טיפוח יזמות ומיזמי תיירות. תוכנית להקמת אזור תעשיה משותף מדוברת כבר זמן רב, אבל מתקדמת באופן איטי מאד. לפני שנתיים וחצי גם הוקם ועד פעולה שמטרתו הייתה לקדם הקמת ישוב דרוזי חדש בגולן. היוזמה התעוררה אחרי שממשלת ישראל הכריזה על תוכנית להכפלת האוכלוסייה בגולן ועל הקמת ישובים חדשים. הכוונה הייתה רק לישובים יהודים וקבוצת צעירים דרוזים הצביעה על הצורך לתת פתרון דיור הולם ושווה גם להם.
"הקמת ישוב דרוזי חדש הכרחית ממספר טעמים", אמר אז אחד התושבים הדרוזים. "ילד שנולד למשפחה דרוזית, זכאי לגדול בשכונה עם תשתיות, רחובות מסודרים וגני משחקים. ישוב שיוקם בתמיכת הממשלה יתרחק מהאווירה האנטי-ישראלית השוררת בקהילות אלו וכמו כן, מערכת החינוך הדרוזית תנוטרל מלחצים פוליטיים שונים. ישוב כזה יהווה דוגמא לחיים המשותפים שיכולים להתקיים בגולן, ולדעתי היישוב צריך להשתייך למועצה האזורית 'גולן' שמונה כיום רק ישובים יהודיים. הרבה דברים יפים יכולים לצמוח מיוזמה כזאת, למשל - אפשר להקים בית ספר דו-לשוני".
בתחילת החודש הצטרפו ראשי הרשויות הדרוזיות ברמת הגולן לעמיתיהם מהרשויות הדרוזיות בגליל ובכרמל, והכריזו על "מחאת קיפוח" ומאבק נגד מדיניות הממשלה. נתניהו הצליח לנטרל את המאבק תוך שהבטיח הבטחות שונות, בהן גם הגשת תוכנית חומש שמשום מה מתמהמהת כבר זמן רב אחרי שתוכנית החומש הקודמת הסתיימה. שורה ארוכה של נבחרי ציבור הגיעה למג'דל שמס אחרי האסון במוצאי שבת, ובראשם ראש הממשלה. כעת מקווים שמעבר להזדהות ותנחומים גם יפרעו את השטרות ויסייעו בפיתוח ארבעת הישובים שבקצה המדינה.