היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, טוענת בפני בג"ץ כי יש לדחות את עתירת הרשות הפלסטינית על הסף וכי אין לקיים דיון בעל פה בעתירה זו.
בחודש מאי האחרון הגישה הרש"פ עתירה לבג"ץ שבו היא קבלה בפני בית המשפט על שני חוקים שחוקקו בכנסת בשנה האחרונה: החוק לפיצוי קורבנות טרור ואת את התיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שני החוקים שחוקקו בשנה האחרונה מאפשרים לקורבנות טרור לתבוע פיצוי כספי מאת הרש"פ.
בעמדתה, כתבה היועמ"שית באמצעות פרקליטות המדינה כי יש לדחות את העתירה מטעמים של תקנת הציבור, כלומר מטעמים שמבקשים להגן על זכויות אדם ועל ערכים מוגנים בחברה. וכך נטען: "הרשות הפלסטינית בעתירתה זו מתעלמת באופן מופגן מהסיבה בגינה הוגדרה בחוק פיצויים לדוגמא כ"מתגמל טרור". הרשות הפלסטינית משלמת מדי שנה מכוח שורה של דברי חקיקה שחוקקה, סכומי עתק למי שהיו מעורבים בפעילות טרור ולבני משפחותיהם, באמצעות משכורות והטבות למחבלים, הכלואים בבתי סוהר ישראליים (במהלך מאסרם ואף לאחר שחרורם) וקצבאות למשפחות מחבלים שקרובם נהרג או נפצע בפעילות."
עוד כתבה היועמ"שית: "קשה להלום כי בית משפט בישראל יפתח שעריו בפני הרשות הפלסטינית וישמע את טיעוניה בדבר פגיעה לכאורה בזכויותיה החוקתיות, בעודה ממשיכה לנקוט במדיניותה הנתעבת והמחפירה. על כן, תטען המדינה כי עצם בירור עתירתה זו של הרשות הפלסטינית ביחס לפגיעה לכאורית בזכויותיה, עתירה שבה מבקשת למעשה העותרת לאפשר לה להמשיך במדיניות מתן התגמולים למחבלים ובני משפחותיהם, נוגד את תקנת הציבור. משכך, תטען המדינה כי דין העתירה להידחות על הסף, ולו מן הטעם הזה בלבד."
אל תפספס
בנוסף היועמ"שית טענה כי יש לדחות את העתירה זאת משום ש"אין מקום לכך שבית משפט נכבד זה יידרש לעתירה דנן המוגשת על ידי הרשות הפלסטינית, אשר יחסיה עם מדינת ישראל מתנהלים במישור המדיני, בנושאים המוסדרים בהסכמים מדיניים."
עובדה מעניינת נוספת שקשורה לעתירה הזאת היא שינוי ההרכב שדן בעתירה, כפי שחשף כתב Ynet גלעד כהן. בהרכב המקורי שהיה אמור לדון בעתירה שובצו השופטים נעם סולברג, יחיאל כשר ורות רונן אך בשל מניעות של השופט סולברג לדון בעתירה הוחלף כל ההרכב לשופטים הבאים: יצחק עמית, יעל וילנר וחאלד כבוב. מדובר בהחלטה חריגה שכן די היה בלפסול את השופט סולברג ולא לשנות את כל ההרכב. כך או אחרת הדיון בעתירה במידה ועמדת היועמ"שית לא תתקבל והדיון לא יבוטל נקבע ל-4 לאוגוסט.
תגובת השופט סולברג באמצעות דוברות הרשות השופטת, "עוזרו המשפטי של השופט נ' סולברג, היה מעורב בניסוח הצעת החוק מושא העתירה, בטרם החל לשמש בתפקידו הנוכחי. מטעמים של מראית פני הצדק, סבר השופט סולברג כי נכון יהיה שיימנע מלדון בעתירה זו".
בארגון 'צדק לקורבנות טרור', המסייע לנפגעי טרור להגיש תביעות, מיהרו לברך על עמדת היועצת המשפטית לממשלה לסילוק על הסף של העתירה לביטול חוק לפיצוי קורבנות טרור. מייסד הארגון, עו"ד אשר שטוב, מסר: "היועצת המשפטית מצהירה בקול צלול מושכלות יסוד ברורות. תפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק היא לתת סעד "למען הצדק". צדק מינימלי עבור קורבנות הטרור הוא לשלול את זכות הגישה לערכאות ממי שמבקש סעד כדי להמשיך ולממן טרור. ארגון 'צדק לקורבנות טרור' ימשיך לסייע לנפגעי הטרור להגיש תביעות נגד מתגמלי טרור".