בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בעתירה שהוגשה נגד שר המשפטים יריב לוין בשל אי מינוי נשיא ושני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. הרכב השופטים - עופר גרוסקופף, יעל וילנר ואלכס שטיין. העתירה ביקשה מבית המשפט לקבוע כי על לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא לבית המשפט העליון ושני שופטים נוספים. לאחר שעות של דיונים, השופטים בחרו שלא להחליט וקבעו שהם נותנים צ'אנס להידברות בין הצדדים עד ה-8 באוגוסט.
העתירה עומדת בקנה אחד עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שבחודש יוני ביקרה את השר: "אי מינוי ראש הרשות השופטת, נשיא בית המשפט העליון, לתקופה כה ארוכה, היא חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל ופוגעת באורח קשה ברשות השופטת".
עו"ד ציון אמיר שמייצג את השר לוין: "במקרה הזה זה מסווה לצד בהליך, לשכת עו"ד היא צד בהליך, אי אפשר לקרוא לזה ידיד בית משפט שמסייע לבית משפט אלא זה ידיד שבה לתמול בעתירה". השופטת יעל וילנר השיבה לו: "אנחנו לא ניכנס לעניין של הסניוריטי לא ניתן צו על תנאי וזה מיותר אנחנו לא ניכנס לנושא הזה בדיון".
"לגבי כינוס הועדה לצורך בחירת שני שופטי העליון שחסרים זו טענה אחת, במקרה הזה אני סבור שצריך לקבל את עמדת היועמ"שית", ממשיך עו"ד אמיר. "מה שאומרת היועמ"שית, שאין טעם לכנס את הועדה שלא ידוע מראש שיש שבעה חברים שמסכימים למנות שופט עליון. אם ידוע שזה לריק אז אין טעם לכנס את הועדה, ולא כך פני הדברים לגבי מינוי נשיא לעליון", עונה השופטת וילנר.
"מתקיים שיח, מתקיים דיון, מתקיימים מפגשים בתוך הועדה שהתכנסה מספר פעמים, נכון לא כדי להצביע על מינוי נשיא לעליון אבל הועדה כן מתכנסת אפילו בפעמים שאתם לא יודעים. בדרכי לפה הבוקר ראיתי שממלא מקום הנשיא הציע הצעה מסוימת, למנות שופט אחר בהתאם להסכמות. החשוב הוא שעיתונאית רצינית בשם טובה צימוקי מפרסמת שיש דין ודברים. כאשר העתירה אומרת לבית המשפט שהשר חדל ונמנע מלכנס את הועדה כדי להצביע על נשיא, זה לא נכון. השר לא חדל ולא הפסיק לעשות ולכן שאתם מנסים להתערב בשיקול הדעת שלו צריך שתדעו את זה".
"פעם ראשונה בתולדות הבית הזה שמגישים עתירה כזאת כדי לשסות רשות אחת ברעותה, עתירה שמחייבת את שר המשפטים למנות נשיא", תקף עו"ד אמיר.
"כשאני בוחר את המנעד של שיקול הדעת אז אנחנו מצויים בשתי קצוות, קצה אחד אומר שאין לשר שיקול דעת בכלל. הקצה השני אומר שיש לו שיקול דעת שלא נגמר, רחב כרוחבו של כל הימים והוא יכול לשבת מה שגברתי אומרת ובהחלטה שרירותית אני יו"ר הועדה ממונה על פי חוק יסוד השפיטה מחליט לא לכנס זה קיצוני. אני מתעלם משתי הקצוות".
"האם יכול להיות שיש ספק בצורך למנות נשיא לביהמ"ש העליון?", שאל השופט גרוסקופף. " כלומר גם השר לוין מבין שיש צורך למנות נשיא לביהמ"ש העליון, הצורך הזה בעוד שלושה חודשים יהיה מוחשי יותר כי גם לא יהיה ממלא מקום נשיא לעליון. ממלא מקום נשיא יש אח"כ אפילו זה לא יהיה, האם יכול להיות ששר המשפטים לא רואה שיש למנות נשיא לביהמ"ש העליון?".
"השר ביטא את עמדתו בכמה מקומות ואמר: "ישנם שיקולים חוקיים וחוקתיים שעמדו בבסיס החלטתו שלא לכנס את הועדה לבחירות שופטים." זה קרה לפני המלחמה. "אנחנו היום ביולי 2024", השיבה השופטת וילנר. "חודשים רבים מאז המכתב ומתחילת המלחמה. האם עמדתו של השר שאנחנו נמצאים בתוך המלחמה ואנחנו מבקשים הסכמה רחבה כדי למנות שופטים, זוהי העמדה?. "זה מסור לשיקול דעתו של השר, שיקול דעתו של השר לא בלתי מוגבל", מדגיש עו"ד אמיר.
"יש לנו מחלוקת ציבורית קשה מאד. מאז שהכריז השר על הרפורמה נקלעה החברה הישראלית למחלוקת קשה ונוקבת שקורעת את החברה בגלל שאלות שנדונות כעת. המלחמה שהגיעה ב-7 לאוקטובר חידדה את על המחלוקות ואני שואל את עצמי איך אפשר לא לשקול את הדברים האלה?".
"מה שנטען שעל ידי המדיניות הזאת יש לשר המשפטים זכות וטו על מינוי נשיא לעליון, בעוד שבשיטה שלנו אין לשר המשפטים וטו על מינוי שופטים", אמרה השופטת וילנר. "אנחנו צריכים לתת שירות לאזרח, מה יקרה למערכת המשפט בלי שיהיה אדם שעומד בראשה?", שאל השופט גרוסקופף. "ישבו ראש בראש עד שיצא עשן לבן", עונה לו אמיר.
השופטת וילנר: "מה שאדוני אומר שיש לשר המשפטים שיקול דעת שבגדרו השר מבקש שתהיה הסכמה רחבה לנוכח המצב השורר בישראל. עולה השאלה האם בשאיפה המבורכת שתהיה הסכמה רחבה, ברור שעדיף הסכמות. האם אין בעמידה על הרצון הזה לשנות את המנגנון במדינת ישראל. כדי למנות נשיא צריך רוב של הועדה, רוב זה חמישה חברים בוועדה".
"לא, איפה זה כתוב?", השיב לו עוד" אמיר. "נקודת המוצא צריכה להיות נגזרת של מעמדו של נשיא ביהמ"ש העליון. בעמוד שלם היועמ"שית מפרטת את מידותיו וסגולותיו ואת מעמדו היחידי בתוך המערכת בתוך המדינה מחוץ למדינה כלפי גורמים בחוץ כלפי גורמים פנימיים וכלפי פורומים משפטיים במדינות העולם כל זה אומר שמעמדו של נשיא הוא מועמד יחודי חריג ומיוחד.
"לדעת השופטים אין הבדל בין שופטי ביהמ"ש העליון שמכהנים בוועדה לבחירת שופטים, לבין אלה שלא מכהנים בוועדה?, שאלה השופטת וילנר. יש חלונות בבניין הזה, אני מאמין בתום ליבם של השופטים כאן וביכולת שלהם לקבל החלטה צודקת אבל יש עוד דברים. יש דברים שלא ראוי להביא אותם להכרעה. השופטת רות רונן כותבת על ניגוד עניינים מוסדי". השופט גרוסקופף: "ניגוד עניינים מוסדי דורש זהירות הוא לא מבטל את היכולת לקבל החלטות".
בסיום דבריו של עורך הדין ציון אמיר, ענר הלמן מפרקליטות המדינה עלה לטעון. "נשיא ביהמ"ש העליון הוא ראש השופטת הוא אחד משבעה סימני השלטון של מדינת ישראל הוא לא עוד שופט הוא לא עוד נשיא של בית משפט שלום ומחוזי ויש כמובן כבוד לכל נשיא במדינת ישראל. והשאלה היא האם לא עברנו את הצורך לפעול במהירות ראויה ועברנו את הצורך הזה ממזמן. נקודת המוצא שהמחוקק הטיל את הסמכות למנות שופטים על הועדה לבחירת שופטים השר הוא יו"ר הועדה אבל הסמכות היא של הועדה לא של השר".
"מוטב שבית המשפט יתערב כמה שפחות בועדה לבחירת שופטים אבל בית המשפט הוא המנגנון הייחודי שיש במדינת ישראל לקבלת הכרעות שיש סכסוכים מסוג זה, גם אם זה מפריע למישהו זוהי המשמעות של דמוקרטיה. עברנו ממזמן את המועד של המהירות הראויה השר לא פועל במהירות ראויה ולכן הוא פועל בחוסר סבירות קיצוני".
"היום שר המשפטים הוא יריב לוין, שלשום היה סער, ואתמול הייתה שקד, לכן צריך לפעול תחת מסך בערות כי לא ידוע מי יהיה השר והיום ההחלטות של השר נוחות לאחד ומחר זה לא יהיה נוח לשני".
לאחר ענר הלמן מפרקליטות המדינה, עלה עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון. "מה שקורה כאן זה עיכוב הודעה מתפקידה, הסכמה רחבה יכולה גם להתפרש שיש שמונה חברים שמסכימים אבל השר לא מסכים, השר לא מסכים אבל שאר שמונת החברים כן מסכימים אז הוא לא מכנס. האם לזה המחוקק התכוון?"/
ציון אמיר חזר ואמר: "כתוב בחוק שתוך 30 יום יתן פסק דין אני מחכה לכמה פסקי דין כבר שנה ובטח זה יגיע אליכם". השופט גרוסקופף השיב לו "אתה חושב שאם לא יהיה נשיא קבוע לביהמ"ש העליון ואם יהיו חסרים שופטים אז המצב ישתפר? המצב של מערכת המשפט לא אופטימלי. חסרים שופטים, יש עיכובים במתן פסק דין, אי מינוי נשיא לעליון ישפר את המצב?".