המוסר היהודי היה תמיד ערך עליון, מקור גאווה לאומי, פסגת האנושות. אנחנו רוצים להיות העם המוסרי בעולם, עם הצבא המוסרי בתבל, והמצפון הנקי ביותר שקיים. ככה היה במשך דורות על דורות, אבל אז הגיע 7 באוקטובר, תקע לנו סכין בלב, ושלח אותנו לעשות חשבון נפש ולבדוק מה גבולות המוסר שלנו ומול מי נכון להפעיל אותו, כשנוצרה אבחנה דיכוטומית בין בני אנוש, לבין מפלצות אדם.
מה שרוב הציבור הבין כבר לפני תשעה חודשים, מערכת המשפט הישראלית עוד לא הצליחה להפנים. ולכן, אנחנו נחשפים שוב ושוב למהלכים הזויים שגורמים לכל אזרח ישראלי לדפוק את הראש בקיר ולשאול את עצמו מה, לעזאזל, חשבו לעצמם המשפטנים יפי הנפש, בבואם לדון בתנאי הכליאה ובתפריט התזונתי של מחבלי הנוחבה, שרצחו, דקרו, ירו, שרפו, אנסו, התעללו, נהנו, והתקשרו הביתה להשוויץ ביהודים שטבחו.
מתפלפלים להם נושאי המשרה חמורי הסבר, שפניהם להאג וגבם למשפחות השכולות ומשפחות החטופים הקרועות מכאב, האם מזרוני היוגה גורמים חוסר נוחות ללוחמי החופש של החמאס, או שמא יש לספק להם מזרון קפיצי אורתופדי דיו, שיתמוך בחוליות הגב התחתונות, והאם בנקניקייה יש מספיק אבות מזון, או עולה החשש שכמות הוויטמינים בפלפל אינה תורמת דיה לבניית העצם.
אתמול נשבר שיא נוסף, כשהותר לפרסום ששלושה ישראלים נעצרו בחשד לרצח מחבל נוחבה, במהלך 7 באוקטובר. לקרוא ולא להאמין. שלושה ישראלים, שסיכנו את עצמם, הגיעו לעוטף כדי לסייע בקרב ולפנות פצועים, תפסו מחבל נוחבה וגרמו, לכאורה, למותו, עומדים לדין. למה? כי אחרי שלקחו נשק מגופות כדי להילחם, הם התבקשו על ידי שוטרים לסייע בהובלת המחבל שנתפס למיקום אחר, העבירו אותו חי לידי כוחות הבטחון ובהמשך אותו חלאה מצא את מותו.
זה שחלקם מואשמים בגניבת אמל"ח, עוד ניחא. אסור לגנוב נשק. אבל אני רוצה לפגוש את מי שהחליט להאשים אותם ב"רצח ממניע גזעני", ולבדוק מה הוא לקח. נפלנו על הראש? איבדנו את זה לגמרי? זה לא מוסר. זה טמטום.
תחשבו על הסיטואציה: מחבלים שורצים בכל פינה, ירי, גופות, מראות זוועה, אין כוחות בטחון, אין צבא, ובתוך כל הכאוס הזה, מחבל נוחבה נהרג. על זה צריך לפתוח בחקירה סמויה שמתנהלת במשך חודשים? אין למשטרת ישראל מה לעשות? אולי אם היו משקיעים עשירית מהאנרגיה הזאת במקומות הנכונים, לא היינו משחררים בקלילות כזו את מנהל בית החולים שיפא ועוד בלי תנאי שחרור.
אזרחים גיבורים עזבו הכל, עלו על מדים וזינקו כדי לחתור למגע ועכשיו הם צריכים לחשוש שאולי תפתח נגדם חקירה פלילית. באותו מידה אפשר היה לעצור את יאיר גולן, נועם תיבון וישראל זיו האמיצים, אלופים במיל' שעברו מזמן את גיל השחרור מצה"ל, ואולי ירו באיזה נוחבה שאפשר היה לעשות לו הנשמה, או לכלוא את הבדואים שחילצו את ניצולי הנובה ברכב ויתכן שדרסו חמאסניק במקרה.
המוסר שלנו כבר לא יכול להיות אבסולוטי. המוסריות הישראלית של 8 באוקטובר השתנתה בגלל החוויות האיומות שעברנו, הנורמות החברתיות שהשתנו בעקבותיה והמציאות הבלתי אפשרית שאנחנו מתמודדים איתה. במצב של הישרדות יומיומית, השאיפה להיות הכי מוסריים בשכונה של חיות טרף, מסכנת אותנו.
זה לא שמחר נתחיל לירות בחפים מפשע חלילה. ממש לא. אבל לפתוח חקירה בגלל שמחבל נוחבה, מצא את מותו, גובל באיבוד דעת. עוד מעט נשלח פיצויים למשפחות חללי הנוחבות שנהרגו בקרבות, כי את תשלומי הביטוח הלאומי לעזתים המשכנו להעביר לשם כמו שעון, עד שמישהו התעשת.
נדמה שאנחנו מתעבים את עצמנו יותר מאשר שונאנו ברחבי העולם, להם אנחנו מספקים שוב ושוב סיבות להאשים אותנו בפשעי מלחמה ולהפוך אותנו לרעים בסיפור הזה. מה שנותר הוא לחשוק שיניים, להכות על חטא, ולשאול, מי יציל אותנו מעצמנו.