בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר (שלישי) 16 שנות מאסר על עדי מזרחי, שרצח את יורי וולקוב במעבר החציה בחולון ב-2022. הסדר הטיעון בינו לבין הפרקליטות התקבל בבית המשפט בדעת רוב. מזרחי הורשע בשבוע שעבר ברצח באדישות של וולקוב וירצה עונש מופחת בשל קשיים ראייתיים שהתגלו בתיק החקירה. בנוסף לעונש המאסר, נגזר על מזרחי פיצוי של 180 אלף שקלים למשפחתו של וולקוב, בנוסף לקנס של 30 אלף שקלים.
דריה, בתו של יורי וולקוב, מתחה ביקורת על העונש שהוטל על מזרחי. "אני לא מסכימה עם הגזר הדין שהשופטים הכריזו עליו. 16 שנה לבנאדם שיושב וצוחק אחרי שרצח את אבא שלי זה כלום ושום דבר. אני גם מבינה את הבעיות עם הראיות ושיבושים שהיו ושהפרקליטה ניסתה לעשות הכול. אבל זה גם לא משנה כמה שנים הוא היה מקבל, רוצח זה רוצח ואבא שלי לא יחזור מהקבר".
"כתב האישום המתוקן מגולל פרשת רצח נוראה, טראגית ומכמירת לב, בה נקטלו חייו של אדם, כך סתם, שבעטיה נותרה משפחה עצובה, דואבת וכאובה", אמרה נציגת הפרלקיטות בגזן הדין. "מעשה הרצח הנפשע הינה דוגמא נוספת לאלימות הגואה בחברה הישראלית. תופעת השימוש בנשק קר או חם כדרך ליישוב סכסוכים הפכה למכת מדינה ומאיימת על שלום הציבור ובטחונו. המנוח ורעייתו חצו לתומם צומת רחובות בשעת ערב מוקדמת, ודקות לאחר מכן המנוח מצא את מותו, כתוצאה מפצע דקירה בחזהו שביצע בו הנאשם באמצעות חפץ חד. האירוע החל בגלל ויכוח קצר וסתמי שניצת בין הנאשם לרעיית המנוח, לאחר שצילמה את נסיעת הנאשם על גבי אופנועו, כזו שסיכנה הולכי הרגל. מותו הפתאומי והאלים של המנוח, פער חלל גדול בחיי בני משפחתו, והותיר אותם המומים, כואבים, עצובים, אבלים ומתגעגעים, כפי שעולה מהצהרות נפגעות העבירה, רעיית המנוח ובנותיה", אמרו השופטים בהכרעתם.
נציגת הפרקליטות אמרה בדיון כי הסיבה העיקרית להסדר הטיעון קשורה ב"נזק משמעותי וממשי בראיות", שנגרם בעקבות הטיפול הרפואי שניתן לוולקוב הן בזירת האירוע, הן באמבולנס והן בבית החולים, מה שגרם לקושי ראייתי ממשי ביחס ל"מנגנון המוות". עוד הבהירה כי ההסדר הוצג לבני משפחת המנוח והתקבל אישורם.
סנגורו של מזרחי, עו"ד אמיר ברכה, אמר כי "קשיים ראייתיים שזוהו על ידי ההגנה מהיום הראשון. בסופו של דבר הושג הסדר טיעון ראוי, נוכח בעיה שנתגלתה בחוות הדעת הפתולוגית באשר לסיבת המוות והתעוררה שאלה האם מותו של המנוח נגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם או כתוצאה מהפעולות הרפואיות שבוצעו במנוח בבית החולים שהביאו לקביעת מותו. על אף שהנאשם סבור שהיה מקום להרשיעו בעבירת המתה בדרגת חומרה פחותה מעבירת רצח באדישות, הוא הודה בעבירה זו כדי לחסוך בזמן שיפוטי ובעגמת נפש וסבל למשפחת המנוח".
בדעת מיעוט, טען השופט עודד מאור כי "עובדות כתב האישום המתוקן, שהנאשם הודה בהן, מלמדות על הקלוּת הבלתי נסבלת של נטילת חיי אדם. ככה סתם רצח הנאשם עובר אורח תמים שכל חטאו היה שביקש להגן על זוגתו מפני בריון רחוב. הנאשם דקר את המנוח בחזה והיה מודע לאפשרות גרימת המוות. הנאשם היה שווה נפש לכך, ומיד לאחר מכן נמלט מהמקום. אירוע אומלל שסופו מוות מיותר בידי אדם אלים ומסוכן".