בגיל 28 בלבד, ז'ורדן ברדלה הוא השם החם בפוליטיקה הצרפתית. על אף שמפלגת האיחוד הלאומי (החזית הלאומית לשעבר) הימנית קיצונית והאירו-סקפטית נקשרת אוטומטית למשפחת לה פן, בן חסותה עשוי להיות בקרוב ראש הממשלה של אחת ממייסדות האיחוד האירופי.
ברדלה מנהיג את המפלגה מאז 2022, חמש שנים בלבד מאז ששימש הדובר שלה. עזר לשייף את תדמיתה בזכות מראהו וגילו שמשכו מצביעים צעירים רבים. בתחילת החודש הוא כבר גרם לזעזוע בפוליטיקה הצרפתית כשמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות לפרלמנט האירופי, ובשבועיים הקרובים זה כבר עשוי להפוך לרעידת אדמה של ממש אם היא תזכה בבחירות לפרלמנט שאותן הקדים הנשיא עמנואל מקרון.
הוא נולד ב-1995 באזור דרנסי שבפרבר סן-דני בצפון פריז, הרווי בשיעורי פשיעה גבוהים ומחסור בדיור ציבורי הולם. הוא בן יחיד להורים ממוצא איטלקי, בעוד שסבו של אביו היה אלג'יראי.
ברדלה הצטיין בכלכלה ובמדעי החברה במכללה פרטית והצטרף לחזית הלאומית בגיל 16. לאחר מכן הוא המשיך ללמוד בסורבון בפריז, לפני שנשר מהאקדמיה כדי להתמקד בפוליטיקה. ובשונה מרוב האליטה השלטונית בצרפת, ברדלה לא למד מדעי המדינה אלא גיאוגרפיה.
הוא נוהג לציין את הרקע הצנוע שלו כדי לפנות לבוחרים, במיוחד לאלו שהשתתפו בהפגנות נגד יוקר המחיה ואי- השוויון שפגעו בפופולריות של מקרון. עם זאת, מאחורי התדמית העממית של ברדלה מסתתרת מציאות קצת שונה: אביו היה למעשה איש עסקים מצליח שחי בפרבר אמיד, שם בילה ברדלה את רוב ילדותו לאחר שהוריו התגרשו.
לפי כלי התקשורת בצרפת, ברדלה צד את עיניה של מארין לה פן - שהפסידה פעמיים בבחירות לנשיאות למקרון - אחרי שיצא עם בתו של מקורבה פרדריק שטילו ב-2017. ואכן, בתוך שבועות הוא התמנה לדובר המפלגה, וכעבור שנתיים נבחר לאחד מנציגיה בפרלמנט האירופי לפני שמונה לנשיא המפלגה ב-2022.
עלייתו המהירה של ברדלה במפלגה זיכתה אותו בכינוי "גור האריות" של לה פן, שביקשה למרק את תדמיתה של מפלגתה, שנקלעה לאורך השנים לאינספור שערוריות אנטישמיות וגזעניות, ולמשוך מצביעים חדשים.
עם 1.6 מיליון עוקבים בטיקטוק, הבחירה בברדלה התבררה כהצלחה. הצעירים הצרפתים, שמאסו במפלגות המסורתיות, נהרו ונשבו בקסמו של הפוליטיקאי הצעיר. התופעה אף זכתה לכינוי "שיגעון ברדלה", כשמאות נשים צעירות הגיעו לאירועי הקמפיין שלו כדי לראות על הבמה את הכוכב הצעיר.
מבקריו של "ילד הפוסטר" רואים בו בעיקר אדם של דיבורים, ולא של מעשים, ומצביעים על העדרותו מהצבעות בפרלמנט האירופי על סוגיות שעליהן הוא מרבה לעסוק בפומבי, כמו הזכות להפלות ושוויון בהכנסות ופיקוח על ההגירה.
הוא הבטיח לבוחרים "להשיב את הסדר" לצרפת וצמצם את ההגירה, אך כדי לפנות לכמה שיותר מצביעים, נטשה המפלגה חלקים מרכזיים באג'נדה המסורתית שלה הנוגעים למדיניות החוץ של צרפת. הוא אף הביע התנגדות להכרה במדינה פלסטינית בשלב זה, ותיאר זאת כ"פרס לטרור". שורת מדינות אירופיות הכירו בשבועות האחרונים במדינה פלסטינית על רקע התמשכות המלחמה בעזה.
המפלגה כבר לא קוראת לפרישה מנאט"ו או מהדהדת מסרים של הקרמלין, וברדלה אמר כי הוא ימשיך לתמוך באספקת נשק לקייב ולא יאפשר לרוסיה "לבלוע" את אוקראינה. ואולם, הוא הבהיר שהוא מתנגד לשליחת כוחות צרפתיים לאוקראינה, רעיון שאותו לא שולל הנשיא מקרון.
בנוסף לכך, המפלגה עידנה את המצע הכלכלי שלה כדי להרגיע את הבוחרים ואת השווקים שהיא לא תוביל למפולת כלכלית, והיא לא מתמקדת בהבטחות קודמות של לה פן לבטל את רפורמת הפנסיות הלא פופולרית של מקרון ולקצץ במסים לצעירים ובעלי הכנסה נמוכה.
הסקרים לקראת מחר מצביעים על ניצחון של האיחוד הלאומי בסיבוב הראשון, אך שיטת הבחירות הסבוכה בצרפת מקשה על גיבוש תחזיות אמינות. במחוזות בחירה שבהן אף אחד מהמועמדים לא יזכה ביותר ממחצית מהקולות, יתקיים סיבוב שני בתוך שבוע, כך שאחוזי התמיכה הארציים לא בהכרח יתורגמו באופן זהה למספר המושבים שתקבל המפלגה באסיפה הלאומית.
ברדלה כבר הצהיר שהוא יהיה מוכן להנהיג ממשלה רק אם מפלגתו תזכה ברוב מוחלט של לפחות 289 מתוך 577 המושבים באסיפה הלאומית, יעד שאפתני לאור הבריתות שכרתו יריבי הימין הקיצוני כדי לבלום אותו. קואליציית מפלגות שמאל, המכונה החזית העממית, דולקת אחרי האיחוד הלאומי במקום השני, כשמפלגת המרכז של מקרון מגיעה למקום השלישי בלבד.
מחר, בשעות הערב, כשיפורסמו המדגמים הראשונים, יתברר אם המהלך הדרמטי של מקרון לפיזור הפרלמנט התפתח לבלימה מבריקה של התחזקות הימין הקיצוני, או שהוא גזר על עצמו להיות "ברווז צולע" בשארית הקדנציה שלו אל מול ממשלה לעומתית מהימין או השמאל הקיצוני.