הירצחו המחריד של אמנון מוכתר בן ה-67 מפתח תקווה על ידי מחבלים פלסטינים בקלקיליה הציף מחדש את התופעה הלא חדשה של נהירת הישראלים לערים הפלסטיניות לשם קניות לבית ותיקונים לרכב. במערכת הביטחון מוטרדים מהיקף התופעה ומנסים להניף כל דגל אפשרי על מנת להבהיר לציבור את הסיכון הממשי הכרוך בכך - אולם לרוב אלו נופלים על אוזניים ערלות.
"הפיתוי הוא גדול", הסביר משה (שם בדוי), בעל עסק באחד מהשווקים במרכז הארץ, בשיחה עם וואלה. "אין מוצר בארץ שמשתווה במחיר למה שהם מציעים שם, אם זה במזון, אם זה תיקוני רכב, סיגריות, הכל". לדבריו, "אנשים נוסעים בסופי שבוע לתקן את הרכב דווקא שם, קונים ריהוט וביגוד, ירקות בכמויות, זה מעצבן אותם שאסם או קוקה קולה מוכרים להם מוצרים במחירים כאלה. אלו דברים שעולים בארץ פי כמה. מה שמוכרים לסוחרים שם בשקל - פה מוכרים ב2 וחצי. בשורה תחתונה, כל העסקים הקטנים צריכים אותם".
אם בעבר מוקדי המשיכה המרכזיים היו בעיקר מוסכי הרכב ברשות הפלסטינית, שחלק לא קטן מהם ניזון ממכירת חלקי חילוף שמקורם בגניבות רכבים מעבר לקו הירוק, "הודות" לכישלון יחידת אתגר בלהב 433, כיום מנעד הסחורות והשירותים הזולים שמוצע בשווקים וריכוזי המסחר בשטחי הרשות הפלסטינית מעולם לא היה משתלם ומפתה כל כך עבור ישראליים שמנסים לחסוך. זאת, גם כשהדבר כרוך בסיכון חיים של ממש.
כך, לא מעט מהמבקרים מישראל בערים הפלסטיניות הינם בעלי מכולות וחנויות למכירת ירקות ופירות. "אם פועל בשדה בישראל מקבל 500 יומית, בשטחים הוא מקבל 200 שקלים, אז ההוצאות שלהם כבר נחתכות ביותר מחצי. בנוסף, רוב, אם לא כל הגידולים שלהם, הם גידולים בלאדיים. כל מי שמגיע לשוק מחפש חציל, עגבנייה, תאנים בלאדיים, שנותנים להם לגדול באופן טבעי. יש לזה ביקוש אדיר. כשאין מאיפה להשיג עלי גפן, הם מציעים אותם, וגם במחיר טוב. לכן, בעלי עסקים הולכים אליהם וקונים את הפירות וירקות, דליקטס מה שנקרא, ומוכרים את זה ביחד הסחורה שהם מקבלים מהארץ ומייבוא".
עוד הוסיף משה והבהיר: "מכל מקום אליו אני נוסע שם אני חוזר עם כמויות של דברים. גם אם אזמין משאית של רמי לוי לא אקבל הנחה כזו. זה מפתה מה שהולך שם - גם היום. עד הפיגוע הבא אנשים שוכחים מהר. הם טוענים שמי שעושה פיגוע דופק לעצמו את העבודה, אז האינטרס שלהם הוא דוקא למנוע פיגועים באזור שלהם".
מכל אזור יהודה ושומרון, דווקא הערים הפלסטיניות בשומרון הפכו למוקדים מרכזיים של "עלייה לרגל" לישראלים, בהן פונדוק, נבי אליאס, וקלקיליה. כך, לא מעט מהפיגועים הרצחניים והקשים באזור זה בשנים האחרונות, התרחשו דווקא במוקדי המסחר כשהמחבלים עודכנו מראש או זיהו נוכחות של ישראלים במרחב - ויצאו לפגע. מדובר בישראלים שמגיעים מתוך הקו הירוק, אולם חלק לא קטן מהם הינם תושבים ישראלים ביהודה ושומרון שקונים במכולות של פלסטינים המצויים בשטחי B ובצירים משותפים, איפה שלצה"ל ולמשטרה אין סמכות לאכוף או למנוע שהות ישראלים. אולם, לצד זאת, חלקם נכנס גם לערים בשטחי A, כדוגמת קלקיליה ורמאללה, בהן הוצבו שלטי אזהרה בכניסות.
לא מעט מישראלים שנעצרו או נקלעו למארב מחבלים וניצלן בעור שיניהם סיפרו בתשאול אצל גורמי ביטחון כי במשך השנים יצרו קשרים עם בעלי עסקים, ולמרות הסיכון הם אינם חוששים: "הם מכירים אותי, זה קשר אישי".
מאז פרוץ המלחמה, כוחות צה''ל תחת פיקוד מרכז פרוסים בשטח ופועלים מדי לילה בערים הפלסטיניות למעצר וסיכול מחבלים. לפי גורם ביטחוני "יש סד"כ מאוד גדול ופעילות מוגברת בתוך הערים והכפרים הפלסטינים. כשאזרח נכנס לתוך עיר פלסטינית אנחנו נכנסים לפעילות לחלץ אותו, ונאלצים לחשב את הסד"כ בגלל הכניסות האלה. צריך להבין, יש פה מחבלים שרוצים להרוג ישראלים והם מחפשים כל הזדמנות. גם אם אתה מכיר בעל עסק וסומך עליו, מספיק שמישהו שמע שמגיע לשם ישראלי הם יגיעו וינסו להרוג אותו, זה ממש ליפול לידיים שלהם".