וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המומחים מזהירים: המלחמה תפסה את מערך בריאות הנפש במצב של אי ספיקה

עודכן לאחרונה: 14.6.2024 / 14:45

לאחר מאבק עיקש, משפחתו של אלירן מזרחי ז"ל, לוחם המילואים שהתאבד בשבוע שעבר, קיבלה את ההכרה והוא נקבר בהר הרצל. התאבדותו פתחה שוב את החשש מהמוני הפונים שיציפו את המרפאות לבריאות הנפש ובתי החולים שיתקשו להכיל אותם. "הביקוש עולה והמערכת קורסת"

אלירן מזרחי, לוחם המילואים ששם קץ לחייו, מובא למנוחות בטקס צבאי/רוני כנפו

אלירן מזרחי, אב לארבעה ילדים ביניהם שניים על הרצף האוטיסטי, התאבד ביום שישי שעבר לאחר שלקה בפוסט טראומה. מזרחי, שירת כמפעיל D-9 במשך חצי שנה ברצועת עזה. הוא טופל על ידי משרד הביטחון ואובחן עם פוסט טראומה, אך לא זכה בהכרה רשמית בנכותו. אחרי ששירת במילואים ברצועה, קיבל לאחרונה שוב צו 8 - אך הקושי הנפשי הכריע אותו והוא שלח ידו בנפשו.

"אבא יקר שלי, זה מרגיש כמו חלום שלא נגמר. הבטחת שתהיה איתי בבת מצווה - ואתה כבר לא כאן", ספדה לו בתו אליאן. "לפני שיצאת מהבית נישקת אותי ואמרת לי 'אני אוהב אותך וגאה בך'. אבא אתה חסר לי כל כך, אני אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת".

מותו הטרגי של מזרחי עורר סערה. תחילה, צה"ל סירב לקבור אותו בקבורה צבאית תחת הטענה שיום מותו לא היה יום מילואים פעיל. עקב מאבקם העיקש של המשפחה והקרובים ולחץ תקשורתי, צה"ל הפך את החלטתו. הוא הוכר כחלל צה"ל והובא אתמול (חמישי) לקבורה צבאית בהר הרצל. בהלווייתו השתתפו מאות בני אדם, קרובים וגם זרים, שסיפורו של אלירן נגע בהם.

הלווית אלירן מזרחי, הר הרצל, 13 ביוני 2024. רוני כנפו
"הבטחת שתהיה איתי בבת מצווה - ואתה כבר לא כאן". הלוויתו של אלירן מזרחי בהר הרצל/רוני כנפו

המקרה הטראגי של אלירן מזרחי עורר את השאלה האם מערך בריאות הנפש בישראל ערוך לטיפול בלוחמים במילואים. האם יש תשתית שתעזור ליוצאים מהקרבות להתגבר על המראות הקשים, ולשוב לחיים. "אני מקווה שנדע להיערך ולטפל ברבים שיזדקקו לנו, אני לא בטוח שאנחנו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים", אמר ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב, ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש. "הרגשתי צער עמוק מהמקרה של אלירן", שיתף ד"ר טנא. "אנשים עם פוסט טראומה יכולים להגיע למצבי קיצון. הטיפול בפוסט טראומטים כולל חשיפה מבוקרת לדברים מהם הם מפחדים. אנחנו מנסים לבצע חשיפה הדרגתית ולהרוויח הצלחות קטנות. אבל אנחנו מאוד זהירים שלא לעבור את הגבול ולהציף את נפשו של המטופל".

"חלק מהחיילים נמצאים ברכבת הרים מטורפת בשדה הקרב. אז הם חוזרים ממאות ימים של שירות עמוס בריגושים, אל חיי היום יום שלנו", הסביר ד"ר טנא בניסיון להבין את מה שהלוחמים עוברים. "חלק מהם באמת רוצה לחזור לשם, לעזה או לקו העימות עם לבנון, עד כמה שזה נשמע מוזר. הם התרגלו לקצב החיים שם, וההתרגלות חזרה קשה מאוד גם היא. פתאום חיי היומיום נראים דלים וחסרי משמעות".

עוד בוואלה!

חווית גלישה וטלוויזיה איכותית בזול? עכשיו זה אפשרי!

לכתבה המלאה
אלירן מזרחי שירת כמה חודשים בעזה, לקה בפוסט טראומה ושם קץ לחייו. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
"חיילים נמצאים ברכבת הרים מטורפת בשדה הקרב". אלירן מזרחי ז"ל/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

לדבריו של ד"ר טנא יש לשים לב לסימני האזהרה המעידים על פוסט טראומה. חלק מהסימנים הם: חוסר שינה, עצבנות, התקשות, דריכות, קפיצות מרעשים ותגובות לא סבירות לסיטואציות, הסתגרות או המנעות ותלונות. "אפשר בעדינות להניע אנשים לקבל טיפול ולדבר עם איש מקצוע - חשוב מאוד לעשות את זה", המשיך טנא.

"תדברו על זה, כל פנייה לעזרה יכולה להציל חיים" ממשיך ד"ר טנא. לא מדובר רק בחיים של אותו אדם, אלא גם של כל מי שסביבו - המשפחה, החברים, הילדים. לגשת לטיפול פירושו לסייע לאדם עצמו וגם לסביבתו. אף אחד לא צריך להישאר לבד עם המצוקה. אנחנו יודעים שפוסט טראומה (PTSD) יכול להתפתח לכל אחת ואחד, ובכל זמן נתון במוקדם או במאוחר," מסביר. "אנשים שחוו דיכאון וחרדות כתוצאה מחשיפה לאירועים או טריגרים שונים, וייאלצו להתמודד עם סיטואציות בצורה שונה מאחרים. אנחנו משערים שאנו לקראת הצפה בפניות מאנשים הזקוקים לטיפולים נפשיים. ברגע שהמלחמה תסתיים, ואנשי ונשות המילואים יתחילו לחזור לחיים הקודמים שלהם, לעבודה, למשפחה, הרבה מהם ויפנו לקבל עזרה. האם אנחנו ערוכים לזה? היום לא. האם אנחנו נערכים לזה בהרבה מאוד מסגרות? כן. יש רצון לייצר שינוי ולייצר מערכת שכן תדע להתייחס לאנשים. האם נצליח? נצטרך לחכות למועד".

ביום חמישי הבא יתקיים כנס ייחודי בשדרות בשיתוף ביה"ח איכילוב, מרכז חוסן שדרות, עיריית שדרות וגופים נוספים בנושאי חוסן וטיפול בטראומה. מטרת הכנס היא לייצר חיבור בין העולם לישראל, ובין המרכז ליישובי הדרום והעוטף.

ד''ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב, מנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש.. קרדיט: טל גבעוני, אתר רשמי
"אפשר להניע אנשים לקבל טיפול ולדבר עם איש מקצוע - חשוב מאוד לעשות את זה". ד''ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב/אתר רשמי, קרדיט: טל גבעוני

ד"ר אסף כספי, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א' במרכז הרפואי שיבא, התייחס לפתרונות האפשריים למצב בריאות הנפש בישראל: "המצב בארץ ובעולם בנושא די עגום החל מתקופת מגפת הקורונה והתגבר סביב המלחמה. הביקוש לקבלת שירותי בריאות הנפש רק הולך וגדל והמערכת קורסת בגלל מחסור במטפלים, פסיכיאטריים, פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים בשירות הציבורי".

מתחילת המלחמה מטופלים במרכז 'חוזרים לחיים'- המרכז הארצי לנפגעי טראומה נפשית בשיבא,
בשיתוף ארגון נכי צה"ל, משרד הביטחון, ו-ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF), קיבל למעלה מ-8,100 מטופלים חדשים, מהם למעלה מ-1,600 עם תגובה נפשית ופוסט טראומה, והמספר הזה רק צפוי לעלות. נכון להיום, ישנם כ-8,000 נפגעי נפש המוכרים על ידי משרד הביטחון (מכל התקופות), רבים מהם מתמודדים גם עם נכות פיזית. ההערכות הן כי עד סוף השנה מספרם של המטופלים המתמודדים עם תגובות נפשיות וטראומה יגיע לכ-8,000.

ד"ר אסף כספי, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א' במרכז הרפואי שיבא. קרדיט: דוברות שיבא, אתר רשמי
"הביקוש לקבלת שירותי בריאות הנפש רק הולך וגדל והמערכת קורסת". ד"ר אסף כספי, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א' במרכז הרפואי שיבא/אתר רשמי, קרדיט: דוברות שיבא

"ככל שמאתרים מוקדם את הבעיה, הסיכוי שהיא תהפוך אחר כך למשמעותית יותר הולך ופוחת", אמר ד"ר כספי. "לפעמים קשה להבין שאתה סובל מפוסט טראומה, בייחוד אלה שרוצים לחזור לשגרה במהרה ולא תמיד מצליחים. ההמלצה שלי היא שאם אתם חווים שינוי במצב הנפשי או התפקודי כדאי לפנות לטיפול ולא לנסות לאבחן את עצמך. סיוטים בלילות, פלשבקים, חרדות, הרשימה מאוד ארוכה- אם מרגישים מצוקה תפנו לייעוץ והמומחים יידעו להגיד ולסייע. המלחמה תפסה את מערך הבריאות במצב לא טוב של אי ספיקה", הדגיש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully