"נועה, באנו להציל אותך, באנו להחזיר אותך הביתה". כך בישרו לוחמי הימ"מ לנועה ארגמני רגע אחרי הפריצה לדירה בנוציראת שם הוחזקה על ידי מחבלי חמאס. בשיחה עם וואלה משחזרים 3 לוחמי הימ"מ שהשתתפו במבצע לחילוץ ארבעת החטופים לפני שבוע בנוציראת את הדקות המתוחות והדרמטיות ועל החלל הגדול שנותר לאחר שחברם לנשק, רב פקד ארנון זמורה ז"ל, נפל במבצע.
"ברגע שפרצנו את הדלת בדירה איפה שנועה הוחזקה, הותקלנו ב-3 מחבלים שם ונטרלנו אותם מהר ובתוך שניות הגענו לחדר של נועה", מתאר לוחם הימ"מ פקד ע'. "שני הלוחמים הראשונים שהגיעו אמרו לה 'נועה, באנו להציל אותך, באנו להחזיר אותך הביתה'. היא הייתה בהלם, אני חושב שהיא לא קלטה ולא כל כך האמינה למה שקורה".
ריאיון עם לוחמי הימ"מ
"אחד הלוחמים שם אותה בשק קמח על הגב", המשיך ע' לספר ולשחזר את מבצע החילוץ. "היא הייתה יחפה, עטפנו אותה עם לוחמים סביבה ויצאנו כמה שיותר מהר משם, אחרי שווידאנו שהדירה נקייה ואין שם מחבלים. בשלב הזה גם חיל האוויר תמך בנו וחברנו לרכב חזרה ולצאת בנסיגה. היא הייתה מאוד מפוחדת, אני לא חושב שהיא האמינה למה שקורה לנגד עיניה, השאלה הראשונה שלה הייתה אם אמא שלה עוד בחיים. אמרתי לה שכן. היא הסתכלה ימינה ושמאלה, הסתכלה עלינו ושאלה שוב האם אנחנו בטוחים, אמרנו לה שכן, 'בשביל זה באנו, להחזיר אותך לאמא'".
קולות הירי לא הפסיקו להישמע לאורך כל המבצע. "אנחנו פותחים באש ואז מקבלים ירי בחזרה", סיפר רפ"ק א', לוחם נוסף בימ"מ. "התפתח קרב מאוד משמעותי בתוך חלל המתחם שהיינו בו. מה שעמד לנגד עינינו זו שיטת העבודה שבה פעלנו - קודם כל להגיע לחטופים ולהגן עליהם ולא משנה מה האיום בדרך, הוא צריך להיות מנוטרל במיידי. אנחנו צריכים להגיע לחטופים ובמקביל ארנון נפצע וזה מסבך את המשימה ואת הביצוע, אבל מצליחים לעמוד בזה".
רס"ב י', לוחם נוסף בצוות, אמר שמהרגע שהרגליים היו על הקרקע, לא עניין את הלוחמים כלום. "היינו צריכים לפוצץ את הדלת, להיכנס, לחלץ את נועה הכי מהר שאפשר כי אנחנו מבינים את הסיכון בכל רגע שאנחנו מתעכבים בדרך לאיתור", הוא סיפר והוסיף: "הבלגן התחיל - ברגע שפוצצנו את הדלת, הייתה לנו מעטפת של חיל האוויר".
ההכנות למבצע נערכו שבועות. תכנון שקדני, בחינה והיערכות לכל תרחיש. רק לאחר שהגיע הזמן הנכון, יצאו לוחמי הימ"מ ושב"כ בסיוע מעטפת של צה"ל ללב נוציראת למבצע חילוץ שעלה על כל דמיון, אך עבור הלוחמים היה מוחשי במיוחד. "התאמנו באופן מאוד אינטנסיבי", שיתף רפ"ק א'. "אני חושב שהצלחנו להגיע לתוכנית מאוד טובה ומדויקת כולל תרגול כל המקרים והתגובות. לא קרה לנו משהו שלא תרגלנו בפעילות. הדבר היחידי שלא תכננו שיקרה הוא שנצא עם ארנון כשהוא פצוע שלבסוף ייקבע מותו".
בניגוד לעבר, המבצע הנוכחי התקיים לאור יום בשכונה צפופה עם מחבלים בכל פינה. "מבינים את המשמעויות בתנאים שבהם פעלנו ומנסים לצמצם למינימום את הסיכון ולהגיע למקסימום ביכולות לעמוד במשימה ולהביא את החטופים", ציין פקד ע'. "בהתחלה בודקים את כל האפשרויות על השולחן ואז בוחרים בשיטה שתיתן את הכי הרבה יתרונות שיאפשרו את הביצוע ביחס לחסרונות. בסוף, תוכנית הפעולה הייתה לפי חלון זמנים שבו ניתן לפעול".
המבצע כלל גם מכשולים לא צפויים בדמות רכב המילוט שנתקע. "בזמן שהכול מסביב אש ותמרות עשן וכשנראה היה שהכול הולך לפי התוכנית, שיירת המילוט נתקעת", נזכר רפ"ק א'. "נאלצנו להמתין לצבא שיגיעו אלינו ויסייע לנו ביציאה החוצה. הרגע החבירה ועד העברה למסוקים היה מדובר בסדר גודל של חצי שעה".
כאמור, המשימה הושלמה, אך הצוות לא נותר שלום. רב פקד ארנון זמורה, שהיה ממובילי המבצע, נפל בקרב. "הנשימה לרווחה לא הגיעה", שיתף רפ"ק א' בכאב. "בטווח זמן קצר לאחר היציאה התבשרנו שארנון נהרג, אז אמנם הייתה רגיעה ביחס לביטחון בכוח, אבל זו בשורה מאוד קשה לקבל כשיוצאים החוצה אחרי מבצע כזה. אני מכיר את ארנון מאז שהוא הגיע ליחידה. הוא היה מפקד צוות בפלגה שבה אני מתפקד כסמפל"ג. בשנה וחצי האחרונות הקשר התהדק מאז שהוא הגיע לפלגה שלנו. ביום יום, ארנון היה בן אדם מאוד נוכח בסיטואציות, אדם מאוד חד, בכל דבר, מקבלת החלטות ולצד כל זה יודע לדאוג לצוות שלו,, לכל מה שקשור לתנאי שירות, ולמצב החברתי והצוות שהוא מפקד עליו, כולל לדאוג לבנות זוג של הלוחמים והילדים ולזמן שלהם בבית, לכל מה שהוא מעבר למשימתי. ארנון תמיד רצה להיות במקומות הכי משפיעים וכך זה היה במבצע הזה, הוא הוביל את אחד מכוחות הפריצה אל תוך האיתור ובאחת מהיתקלויות בכניסה למבנה הוא נפגע מירי של המחבלים. אין דרך יותר טובה לתאר את גבורה אמיתית של לוחם בפעולה כזאת".
רס"ב י' היה אחד מחבריו הקרובים ביותר של ארנון זמורה בימ"מ ועוד הרבה קודם לכן. "אני מכיר את ארנון קרוב ל-20 שנה, אנחנו חברים טובים מאז והוא עסק בעולם האקסטרים והצניחה. הוא היה מדריך צניחה, והשילוב של הצניחה שהוא אהב והמקצוע שלו כלוחם ביחידה הסתדרו לו כמו כפפה ליד. עברנו את ההכשרה ביחד, רגע לפני שהתחלנו את ההכשרה הוא התקשר אליי ואמר: 'תגיע בשישי, אני רוצה שנעשה את הצניחה ביחד, ככה נתחיל את הקורס בצורה הכי טובה'. אחרי שסיימנו את הצניחה, הוא נתן לי חיבוק ואומר לי: 'אחי, אנחנו עוברים את זה בהצלחה'. באמת סיימנו את ההכשרה בהצלחה".
רס"ב י' הוסיף כי "ארנון היה אדם מאוד ערכי, עמוק, איש שיח ורוח. הוא אהב מאוד פילוסופיה. הוא היה הראשון להסתער. הוא היה סמוראי. ארנון היה גם אבא לנועה ואיתי, אבא מדהים, דאג להם ונתן להם הכול, כל מה שהוא אהב, הוא ניסה להטמיע בהם. בעל מדהים לאישה מדהימה, מיכל, זוגיות קסומה ונדירה, שמדברים על הכול ומשתפים. אני מקנא בדבר הזה, לי אין את זה כל כך, את העוצמות שהיו לו, את היכולת לשתף ולדבר על הכול, כשאתה מדבר איתו ומסתכל לו בעיניים אתה רואה בן אדם נקי וטהור, שמה שיוצא לו מהפה זה מגיע ישר מהלב. ארנון יחסר לי בשיחות המשותפות. ארנון תמיד היה הכתובת הראשונה להתייעץ איתו ולשתף אותו בלבטים שלי כי הוא תמיד ידע להגיד את האמת. אנשים פה מודעים למחירים שהם עלולים לשלם. גם ארנון, רגע לפני היציאה למבצע, הוא שאל אותי איך אני ואמרתי לו שאני מוכן. שאלתי אותו גם והוא השיב שהוא מוכן ושזו המשימה הכי ערכית שיש וחייבים להחזיר את החטופים הביתה בכל מחיר".
רפ"ק א' הוסיף בנוגע להקרבה ולמחיר הכבד כי "בימ"מ אין אפשרות לפני מבצע לחשוב על מחיר שעלולים לשלם כי זה טמון בעצם השירות פה. במשימה אחת הסיכון גבוה יותר ובאחת אחרת פחות. בסוף, הסיכון קיים. רס"ב י' הוסיף כי אם היו שואלים את ארנון את שאלת המחיר והיו שואלים אותו אם הוא מוכן להיהרג, הוא היה עונה שכן".