"באוגוסט, ישאר מה להציל?", תהו לעצמם לא מעט כבאי הצפון ותושבי האזור השבוע שראו לנגד עיניהם חבל ארץ שטבל בירוק עד לפני מספר חודשים עולה באש, דונם אחר דונם, ונצבע בשחור ובעשן קודר של מלחמה וחוסר ודאות.
להבות הענק ומימדי השריפות שפרצו בתחילת השבוע ונראו היטב במסכי הטלוויזיה הבהירו סוף סוף עם מה מתמודדים צוותי הכבאות בצפון והתושבים עצמם שמגויסים למטרה לא פחות להגן על רכושם וחבל הארץ שכמעט וננטש נוכח הירי הבלתי פוסק של ארגון הטרור חיזבאללה.
פעולות חישוף בקרבת הישובים ליצירת קווי חיץ למניעת התפשטות דלקות שעלולות לסכן חיי אדם ורכוש היו אמורים להתבצע ללא קשר למלחמה כבר בשנתיים האחרונות. פעולות אלו הינן באופן רשמי באחריות הרשויות המקומיות אך לא בוצעו בצורה מספקת, הן בשל היעדר תקציב והן בשל סדרי עדיפויות והיכולת לאכוף ולפקח על כך מצד רשות הכבאות מוגבלת. בנוסף, נוכח הדחיפות בכוח אדם אורגני שיתן מענה מיידי לשריפות בקרבת היישובים, הוכשרו כ-3,000 מתנדבים, אזרחים ואנשי כוחות ביטחון בשנים האחרונות להתמודדות עם דלקות בזמן אמת.
יערות הענק והשטח הטובל בירוק באזור הצפון, בעיקר בקרבת הגבול מהווה אתגר לא פשוט עבור מערך הכבאות להתמודדות עם דלקות הענק שפורצות אחרי ירי חיזבאללה ופעילות צה''ל בגזרה זאת לצד מגבלות הכרחיות מכורח המלחמה, כדוגמת הפעלת מטוסי כיבוי, המהווים חלק מכריע בכיבוי השריפות אך מאוימים כל העת מירי והמניעה בהתפעלתם בשעות הלילה ואפילו גם בשעות היום. בשני ישובים סמוכי גבול אף התווספו שני רכבי כיבוי קטנים שמופעלים על ידי מתנדבים. אך ברור לכל, והבנה זו התחדדה השבוע במהלך ביקור רה"מ בצפון כי יש לתקצב ולעבות מערך זה.
"בסך הכל הכבאות יחד עם כל הגורמים האחרים, כמו קק"ל, כיתות הכונניות והמועצות האזוריות פעלו בצורה טובה השבוע", אומר דדי שמחי, נציב הכבאות לשעבר בשיחה עם וואלה, "צריך לזכור שאנחנו סובלים משריפות כאלה כל קיץ, למשל, השריפה בנצרת, בהרי ירושלים, בקרית שמונה".
שמחי מסביר כי "בכדי שתפרוץ שריפת ענק צריך מספר גורמים. האחד, הוא הגורם האנושי, בישראל זה בדרך כלל רשלנות של מטיילים ואזרחים. יש מדינות שזה בדרך כלל ברקים. ולנו יש איזה בונוס שבה ירי טילים.בנוסף, יש את תנאי מזג האוויר שזה כולל גם לחות, רוחות וטמפרטורה ולא פחות חשוב זה הצמחיה והיובש שלה. עברנו חורף גשום ויש הרבה צמחיה שמתייבשת וזה הופך למטען אש מאוד מורכב נוסף לאיום הטילים והסכנה היא רבה מאוד. גורם מגביל נוסף הוא אופן השימוש במטוסים בגלל הקרבה לגבול ואיום הנ"מ. *ולכן המענה שצריך להיות ריכוז כוחות כיבוי בגזרה הרלוונטית המענה השני הוא סינכרון בין כלל הגורמים בשטח, גם כבאות, גם קקל, גם רטג, וגם רשויות מקומיות והדבר השלישי הוא יצירת מצבים ותכנון נכון עם חיל האוויר להפעלת מטוסים כולל מטוסים צבאיים ויש יכולת כזאת, אני מזכיר שבשנת 2021 עשינו ניסוי על הפעלת הרקולסים לכיבוי שריפות".
כזכור, בהתאם להערכות מצב שהתקבלו במחוז הצפוני ובפיקוד הארצי הוחלט כבר בשעות הערב לקדם לצפון כ-2 לבנות ממחוז חוף ומחוז מרכז. כל לבנה מורכבת מ-3 ניידות כיבוי וקצין. לפי גורמים בכבאות מדובר היה במענה מדויק ומקצועי להיקף השריפות שכילו אמנם שטחים גדולים של יער אך בבוקר שאחרי, אחרי בחינת הנזקים שנגרמו לרכוש ובתים נראה כי האירוע שללא ספק השתקף ממסכי הטלויזיה ומהתיעודים ברשתות החברתיות מטריד מאוד אכן היה תחת שליטה יחסית. החשש מהתפשטות השריפות בצפון של תושבים שחיים תחת אש, תרתי משמע, מעורר דאגות לגבי הבאות.
"למרות עוצמת האש ביממה האחרונה,הנזק מינורי.אין נזק בנפש, בית אחד נפגע, מספר פרגולות ומחסנים" אומרים בכבאות והצלה ביחס לשריפות הענק בצפון הארץ. לפי גורמים בכבאות, "מערך הכבאות ערוך ומוכן לתרחישים כאלה ויכול להפעיל פקודות נצורות עם סד"כים גדולים".
בשגרה, בכבאות פועלים לפי תו"ל סדור וקבוע, של תגבור כוחות חוצה מחוזות בהתאם להיקף והסיכון של שריפה מתפתחת במוקד הרלוונטי, לעיתים, כוחות תגבור אלו מוקפצים לא רק כתגבור ישיר לאירוע לטובת רענון הכוחות שפעלו מס' שעות בשטח וכעתודה לאירועים נוספים, כפי שבוצע הלילה במענה לשריפות בצפון הארץ.
שמחי: "הציבור בישראל צריך להבין שהוא צריך להקפיד שבעתיים בכל הקשור לשריפות בכדי לא לרתק את הכוחות לפעילות במרכז הארץ ולאפשר להם לנייד כוחות לצפון במידת הצורך. יכול להיות שפתאום יהיו פה רוחות מזרחיות ועם טיל במקום הלא נכון במרכאות נקבל פה שריפות מטורפות".
אז ההחלטה שלא להציף את הצפון השבוע בכבאיות היה מוצדקת?
"אי אפשר להציף את כל הצפון בכבאיות" מבהיר שמחי ומוסיף, "אני מזכיר לך שיש עוד סכנות, יש מפעלים ותחבורה ציבורית במרכז. בסוף, מדינה לא מכינה את מערך הכיבוי שלה לאיומי שריפות מטילים, מערך הכיבוי מתאים את עצמו לשריפות טבעיות, ברקים וכדו', לא למציאות שבה יורים עלינו אלפי טילים במשך 8 חודשים. אם אנחנן רוצים לייצר מערך כיבוי שיתן מענה לשריפות מטילים צריך להגדיל את הכבאות בפי 10, בסוף ההפעלה והניוד של כוחות הכיבוי צריכה להיעשות תוך ניהול סיכונים. אני בטוח שבכבאות יעשו הערכת מצב וינסו לשפר את המצב אבל אי אפשר לעצום את העיניים, בשורה התחתונה כל זמן שלא נטפל בגורם לשריפות, יהיו עוד שריפות ככל שהזמן חולף הצמחייה מתייבשת יותר וסה אירוע מורכב , חייבים להפסיק את הטילים האלה כי אנחנו עובדים הפוך על הפוך".