עמלק. נקמה יהודית. גבולות הארץ המובטחת. והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם. אוסף של פוסקים, הפניות כמו- הלכתיות וסיסמאות עממיות יהודיות משמשות להצדקת אלימות וטרור יהודי זה דורות. החל מהמחתרת היהודית בשנות השמונים שתיכננה לפוצץ את כיפת הסלע, מתוך מחשבה שאירוע כזה יקרב את הגאולה, ועד לשנים האחרונות שבהן במספר מקרים נערכו פשיטות ומתקפות המוניות וחסרות אבחנה של פורעים יהודים בכפרים פלסטינים בגדה המערבית.
הצידוק היהודי- דתי מנסה לעקוף את הדיון המוסרי והחוקי הנוגע למחויבויות שלנו כמדינה ולערכים ואינטרסים שלנו כחברה ישראלית. המסר הסמוי הוא: זו הדרך היהודית. יש לה סימוכין הלכתיים. ולכן היא גוברת על כל חוק, מוסר ורגש אחר.
חייבים להודות - לא מדובר בתופעה חדשה. תמיד התקיימו התארגנויות טרור יהודי בשולי היישוב העברי ומדינת ישראל. כפי ש"לא יחדל אביון מן הארץ", כנראה שלא יחדלו התארגנויות הטרור היהודי מן הארץ. השאלה הגדולה היא עד כמה רחבות הן יהיו, עד כמה הן יקבלו רוח גבית ציבורית ועד כמה הן יזכו תמיכה בשתיקה או במוצהר מצד המנהיגות הנבחרת.
נדמה שבכל מה שקשור לזה אנחנו במקום הגרוע ביותר. השותף הבכיר של ראש הממשלה קרא "למחוק את חווארה" במרץ 2023. שר אחר קרא להטיל פצצת גרעין על עזה, ולמעשה לרצח עם של מליונים. השר הממונה על המשטרה והאכיפה בישראל ואנשי מפלגתו מגינים על מתנחלים המואשמים בטרור. ההגנה של צה"ל והאכיפה של המשטרה כלפי טרור יהודי דלים ביותר, וכאשר ניסה אלוף פיקוד מרכז לממש את אחריותו בתחום, הוא זכה למתקפה ציבורית אישית חסרת תקדים מצד מנהיגות הימין הקיצוני וההתנחלויות.
אנחנו יכולים לעצום עיניים מול כל אלה. הרי לצאת כנגד חברי הקבוצה שלך תמיד בא עם מחירים כבדים. ראו כיצד הוקע הנשיא הימני, רובי ריבלין, כאשר דיבר בכאב על שריפתם למוות של בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. ובכל זאת, אני חש מחויב לצו המקראי "לא תוכל להתעלם", בכל הנוגע לטרור היהודי וביזוי צלם האדם באשר הוא. מחויב אף יותר, מכיוון שמדובר בבני עמי.
ההפקרה של הזירה היהודית למשנה אלימה מביאה לנו אסונות איומים, נוסח רצח רבין. ברוח גבית של רבנים ותקשורת דתית שמתחת לרדאר, יש עידוד מפורש לפגיעה בכל מי שעומד בפני מימוש החזון של גירוש, רצח והשתלטות בכח על אדמות. מתנדבים יקרים שלנו שהגיעו לבורין בינואר 2022 כדי לנטוע עצי זית, חוו את הטרור הזה על בשרם כאשר עשרות רעולי פנים תקפו אותם במוטות ברזל ואבנים ושברו ראשים, ידיים ורגליים והציתו מכוניות. זה היה חלקיק מהמתקפות על החקלאים הפלסטינים עצמם.
מול אלה, חובה עלינו גם להציב חלופה רעיונית עמוקה, שמתחברת לרוחו של אברהם אבינו, המתווכח באומץ כנגד האל וכנגד עונש קולקטיבי לסדום ועמורה. חלופה המתחברת לרוחו של יעקב שמתפלל שלא להיהרג, אבל גם לא להרוג, ומבין כמה משחית הכיבוש וההרג. להתחבר לאזהרה המקראית "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", והציווי על אהבה ושמירה של הגר, שהוא ה"אחר" מבקש המקלט או הפלסטיני. להתחבר לחזון הנביאים שדוחים את העדפת הפולחן על כיבוד צלם האדם וערכי צדק ושוויון. ולהתחבר גם לרוח מגילת העצמאות, שגם היא יצירה יהודית מרכזית, שמתעקשת על הושטת יד שלום למדינות השכנות ולפלסטינים, ומזמינה את יושבי הארץ להיות חלק, על בסיס אזרחות מלאה ושוויונית.
לדבר ולחשוב זה חשוב, אבל לא מספיק. כפי שהרב אברהם יהושע השל צעד עם מרטין לותר קינג בסלמה וסיפר "חשתי שרגלי מתפללות", גם אנחנו צריכים לפעול בשטח. זו הדרך של קול רבני לזכויות אדם. כפי שאנחנו עומדים לצד יהודים וערבים החיים בעוני בישראל, ולצד אנשי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אנחנו עומדים גם לצד חקלאים ורועים פלסטינים מותקפים. אנחנו עומדים לצד בני הדתות האחרות בארץ הקודש כדי להשמיע קול משותף לטובת כבוד האדם ושלום
.
זו לא אמירה ריקה. אנחנו בוחרים בזמנים הקשים ביותר לצאת לכיכר העיר ולהיאבק על ערכינו. היום נעשה את זה בכיכר ציון, ונצעד עד לשער יפו יחד - יהודים, מוסלמים ונוצרים, ערבים ויהודים. יומיים לפני ריקוד הדגלים.
כמי שגדל בבני עקיבא צעדתי בו הרבה לפני שהפך לסמל לעליונות יהודית וכיבוש וחגיגת אלימות מכוערת. זו החלופה האמיתית לכל מי שלא מוותר על היהדות והפטריוטיות. לכל מי שלא מוותר על החברה הישראלית וערכיה ומצטרף למאבק לבידוד והוקעה של הצדדים האלימים והטרוריסטים בתוכנו.
עוד לא אבדה תקוותנו.
הכותב הוא מנכ"ל "קול רבני לזכויות אדם", היום יקיים הארגון, ביחד עם עוד 30 ארגונים, צעדה בין דתית לזכויות אדם ולשלום, שבה יצעדו יחד מנהיגי דת ומשתתפים מכל הדתות והזרמים