היועצת, שלוש הסוגיות, והחוק ש(עוד) לא חוקק: בג"ץ גיוס החרדים מתחדש

הדיון בבג"ץ הגיוס יערך היום (ראשון) בשעה 9:30 באולם ג' בבית המשפט העליון בירושלים. הרכב השופטים המורחב שכולל בתוכו תשעה שופטים ובראשם מ"מ נשיא העליון, עוזי פוגלמן. השופט יצחק עמית שאמור להיות הנשיא בפועל גם הוא חלק מהרכב, וכן נשיא ביהמ"ש הבא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, והשופטת גילה כנפי-שטייניץ. למעשה, מדובר בדיון המשך לדיון הראשון שהיה בסוף חודש פברואר השנה שאחריו הרכב השופטים הורחב. הדיון ישודר בשידור חי וניתן יהיה לצפות בו באתר וואלה.

העמדות שהממשלה הגישה לבג"ץ מעלות שאלה חשובה. לפי עמדת הממשלה, כעת ישנם 62 אלף תלמידי ישיבה שמועמדים לגיוס, אולם לפי הרישומים שבידי המדינה עולה שרק כ-56 אף מהם רשומים בישיבות. אחד העותרים, עו"ד גלעד ברנע, תהה לאן נעלמו כ-6,000 תלמידי ישיבה שלא רשומים בשום מוסד והמדינה לא יודעת מה מקום הימצאם. כל זאת בשעה שהצבא טוען שחסרים לו חיילים.

• על שולחנם של השופטים הונחו שלוש סוגיות שבהם הם יצטרכו להכריע
• האם בשל פקיעת החוק שמסדיר את דחיית הגיוס של החרדים, מוטלת כעת על הממשלה חובה לגייס את בני הישיבות החרדים.
• האם בשל פקיעת החוק שמסדיר את דחיית הגיוס של החרדים, אסור לממשלה להעניק תמיכה תקציבית לישיבות בעבור תלמיד שאמור להיות מגויס.
• האם החלטת הממשלה שקובעת שהממשלה זכאית לקבל ייצוג משפטי פרטי למשרדי הממשלה בעתירה הזו היא חוקית.

בעתירה הזו ישנם ארבעה עותרים מרכזיים, התנועה לאיכות השלטון, התנועה הדמוקרטית האזרחית, אחים לנשק ופורום איילון לזכויות אדם. אליהם מצטרפים איילת השחר סיידוף ו-239 עותרים נוספים. העותרים טוענים שמאחר שהחוק שהסדיר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות החרדים פקע לפני כשנה, על הממשלה מוטלת חובה להתחיל לגייס את תלמידי הישיבות החרדים. טענה נוספת בפי העותרים היא כי מהרגע שהחוק פקע אסור לממשלה להעניק תקצוב לתלמידי הישיבות שאמורים להתגייס וזאת משום שאין חוק שמתיר להם לדחות את הגיוס וללמוד בישיבה במקום להתגייס.

סוגיה נוספת שנכרכה לעתירה היום ואינה עוסקת במישרין בסוגיית הגיוס עצמו היא האם משרדי הממשלה בניגוד לממשלה עצמה, יכולים להיות מיוצגים ע"י עו"ד פרטי בבג"ץ במקום על ידי פרקליטות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה.

הממשלה תיוצג היום על ידי עו"ד פרטי, דורון טאובמן, וזאת לאחר שהממשלה והיועמ"שית לא הגיעו להסכמות ביניהם על העמדה שהממשלה צריכה להציג בפני בג"ץ. הממשלה טוענת שלמרות שאין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס של החרדים, היא עדיין לא חייבת לגייס אותם משום שהסמכות לגייס חיילים היא סמכות רשות ולא סמכות חובה. בנוסף, הממשלה טוענת כי היא שוקדת בימים אלו על חוק ומתווה גיוס.

לגבי תקצוב הישיבות, הממשלה סבורה שאין קשר בין חוק דחיית גיוס לבין תקצוב הישיבות. כאמור, הממשלה גם סבורה שמשרדי ממשלה זכאים גם הם לייצוג ע"י עו"ד פרטי.

מנגד, היועמש"ית, גלי בהרב מיארה, מתנגדת לעמדת הממשלה. היא סבורה שעל הממשלה להתחיל לפעול לגיוס החרדים, וכי ברגע שאין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס, הממשלה חייבת לגייס את תלמידי הישיבות ונאסר עליה לתקצב אותם. היועצת מסבירה שבלי חוק שמסדיר את דחיית הגיוס, יש פגיעה בעיקרון השוויון, בין מי שמתגייס לבין מי שלא. בהרב מיארה סבורה שרק הממשלה זכאית לקבל ייצוג משפטי נפרד, זאת כדי שלא יווצר מצב בו עו"ד פרטי יכתיב מדיניות למשרד ממשלתי.

ארגון הישיבות בארץ ישראל, ישמיע גם הוא את עמדתו על ידי עו"ד שמואל הורביץ, והיא מעניינת במיוחד. בטענתו, הארגון יזכיר כי היועמ"שית אמרה שצה"ל יכול לגייס רק 3000 חרדים בעוד כשנה, ולכן אין טעם התיר את צווי הביניים של בג"ץ - גם אם 60,000 חרדים יחליטו שהם רוצים להתגייס, רובם לא יוכלו. בנוסף, הארגון טען כי בג"ץ כבר שאל בעבר האם ראוי שסוגיה שכזו תוכרע בבית המשפט. על שאלה זו, נקבל תשובה היום.