התנגשות נוספת בין היועמ"שית, גלי בהרב מיארה לממשלה. בעמדתה שהוגשה הערב (חמישי) לבג"ץ בנושא ייצוג משפטי פרטי למשרדי הממשלה, תקפה היועצת את הממשלה וכתבה: "החלטת ממשלה המאפשרת ייצוג משפטי למשרדי הממשלה במסגרת בג"ץ הגיוס ניתנה בחוסר סמכות, היא סותרת הלכות מפורשות של בית המשפט הנכבד וחותרת תחת עקרון שלטון החוק". בהרב מיארה סבורה שהממשלה ושריה, יכולים לשכור עו"ד פרטי שייצג אותם בבג"ץ, זאת בניגוד למשרדי הממשלה שחייבים להיות מיוצגים על ידי פרקליטות המדינה והיועמ"שית.
הממשלה כבר מקבלת ייצוג פרטי בדיון זה, והעבירה החלטת ממשלה שמאפשרת לה לשכור עו"ד פרטיים לייצוג גם משרדי הממשלה בבג"ץ הגיוס. היועצת סבורה כי קיים חשש שבכל נושא שיעלה בפני בג"ץ הממשלה, תקבל החלטה כזאת ובכך היא תעקוף את היועמ"שית ואת חוות דעתה המשפטית שמחייבת את הממשלה. במקרה כזה, ייווצר מצב שבו עו"ד פרטי קובע מדיניות למשרדי ממשלה ציבוריים.
הממשלה מצידה מבקשת לקבוע כי גם משרדי ממשלה זכאיים לייצוג משפטי פרטי. לעמדתה, צירפה הממשלה חוות דעת משפטית פנימית שהוכנה במשרד החינוך, ומנוגדת לעמדת היועמ"שית בהרב מיארה ממנה עולה כי אין קשר בין קיומו של חוק שמאפשר דחיית גיוס לבין תקצוב תלמידי ישיבות. על כך העיר בא הכוח של התנועה הדמוקרטית הישראלית, עו"ד גלעד ברנע שכתב בעמדתו לבג"ץ: "הממשלה הגדילה לעשות וצירפה לתצהיר המשלים מטעמה מסמך הנחזה להראות חוות דעת משפטית מטעם עו"ד בשירות המדינה העומדת בסתירה חזיתית לעמדת היועצת המשפטית לממשלה באותו עניין".
הדיון בבג"ץ הגיוס יתקיים ביום ראשון הקרוב בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. בהרב מיארה מסבירה כי נכון לעכשיו, המצב המשפטי הוא שאין חוק המסדיר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות, ולכן על הממשלה מוטלת חובה לגייס את תלמידי הישיבות. בנוסף, מקריאת התגובה של היועצת עולה כי היא, בניגוד לעו"ד דורון טאובמן שמייצג את הממשלה, סבורה שבתקופת הביניים שבה טרם ניתן פסק דין בנושא מבג"ץ, תקופה שבה אנו נימצא מיד לאחר הדיון ביום ראשון בבג"ץ, על הממשלה מוטלת חובה לגייס את תלמידי הישיבות החרדיים. היועצת מסבירה כי מאחר שהממשלה לא הביאה מתווה גיוס, אין חוות דעת משפטית לגביו ואי אפשר לעקוף את חוות דעתה באמצעות מתן ייצוג משפטי פרטי למשרדי הממשלה. ואילו הממשלה סבורה שבתקופת ביניים הממשלה לא חייבת לגייס את תלמידי הישיבות ואילו היא יכולה להמתין לפסק הדין של בג"ץ בנושא.
עמדתה של בהרב מיארה נותרת ברורה גם בנושא תקצוב תלמידי הישיבות. היועצת סבורה כי מכיוון שאין חוק שמסדיר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות, על הממשלה נאסר לפי החוק לתקצב אותם. ואילו הממשלה, באמצעות עו"ד הפרטי, סבורה שניתן להגדיל את תקציב הישיבות הכללי ובכך לעקוף את הבעיה של חוסר תקצוב לתלמידים אינדיבידואלים שהיו אמורים להתגייס.
שתי הסוגיות האלה מרכיבות את החזית הנוספת של היועמ"שית עם הממשלה, כפי שהיא כתבה הערב לבג"ץ: "בכסות של מחלוקת הנוגעת, לכאורה, להיקף הייצוג הנפרד שהותר, ביקשה הממשלה ליצור מצב חסר תקדים, שבו הממשלה קובעת לעצמה את פרשנות הדין בניגוד לחוות דעתה המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה. דהיינו, חרף העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה שדרך פעולה מסוימת אינה חוקית, ובית המשפט לא קבע אחרת, ביקשה הממשלה להביא לכך שחוות דעתה של היועצת לא תחייב את גופי המדינה; ושהממשלה - באמצעות עורך דין פרטי שנשכר על ידה - היא שתקבע את פרשנות הדין עבור עצמה ועבור מוסדות המדינה, שיקבלו הנחיות משפטיות מאותו עורך דין פרטי".
הממשלה מיוצגת על ידי עו"ד פרטי בעתירה זו אך היא לא מסתפקת בכך ומבקשת ייצוג פרטי גם למשרדי הממשלה. מנגד, היועמ"שית מתנגדת ורואה בכך תקדים מסוכן ומין ניסיון ברפורמה משפטית שקטה. "הממשלה מבקשת לקבוע לעצמה את פרשנות הדין בניגוד לעמדתי. מוסדות המדינה ידרשו לקבל הנחיות מעו"ד פרטי".