בשלהי חודש פברואר נחת בישראל אנדי ורסטיג, הולנדי בן 54 המתגורר במקסיקו, בתור נציג משפחתו של אוריון הרננדס. אנדי, חבר משפחה ותיק, שם לו למטרה לקדם את חזרתו של החטוף, בעוד הוריו מנהלים את המאמצים במדינותיהם - אמו פסקאל בצרפת, אביו סרג'יו במקסיקו. שלושה חודשים והודעה טרגית אחת לאחר מכן, משימתו הסתיימה עם בטן מלאה על היחס לו זכה.
"נחתתי מהטיסה, ואני מגלה שאף אחד לא מחכה לי", שיתף בשיחה עם וואלה, וגולל את רצף האירועים שהותיר אותו עם טעם מר. תחילה, סיפר, מטה משפחות החטופים ארגן לו מקום לינה באברהם הוסטל, שלדבריו היה זה שמימן את שהותו. בהמשך, כשהיה בקשר עם צה"ל, הם דאגו למלון עבורו, אך כשהשיחות עם גורמי הצבא הסתיימו נותר לבד. תחינותיו למטה לעזרה לא הועילו, עד שלבסוף נאלץ לבחור במוצא האחרון - לישון ברכב של מפונה מזיקים שהכיר במלון בתל אביב.
שבועיים שלמים שהה במכונית, יוצא להסתובב במהלך היום לפגישות ובירורים, וחוזר בערב. אחריהם סיכם עם בעלי המלון שיעזור בעבודות התחזוקה השוטפות תמורת חדר צנוע. פעם יצבע קיר, פעם ינקה רצפה, או ישקה עציצים. הדמות העיקרית שסייעה לו הייתה אותו מפונה, שוקי אדרי, ששוחח עם בעלי המלון והסיע אותו לפגישות עם ביטוח לאומי. "בהתחלה הבנתי את היחס, כי כולם היו בכאוס, אבל אז כעסתי. מה המטה עושה אם הוא לא דואג לי בתור נציג משפחה? למה אני צריך לרדוף אחריהם?", האשים. אנדי, שלווה על ידי מתנדבת במטה, אף ניסה לשלוח הודעות לגורמים נוספים במטה בהם המנכ"ל יוסי מואטי, אך לא זכה למענה.
סיפורם של אנדי ומשפחת הרננדס מתחיל לפני כעשור, כשהכירו דרך חבר משותף במקסיקו סיטי. משם תוך זמן קצר הפך אנדי לחבר של סרג'יו ואוריון. אז לסרג'יו הייתה מסעדה איטלקית, בעוד אנדי עבד כמפיק אירועים. עם הזמן אוריון הצטרף אליו כשותף עסקי. "הוא היה בן אדם צנוע וכריזמטי, תמיד עזר לכולם", סיפר עליו.
לקראת 7 באוקטובר, אוריון, בן 30 ואב לילדה מזוגיות עם גולה איראנית, וחברתו שני לוק הגיעו לישראל כדי להשתתף בפסטיבל הנובה ולהכיר לו את הוריה. הם היו יחד כשנה ועברו בין פסטיבל מוזיקה אחד לשני, במדינות שונות, כשהם לוקחים חלק בהפקתם. בבוקר המתקפה של חמאס, כשהחלו האזעקות, ניסו להימלט ברכב לכיוון תל אביב - ונתקלו במחבלים בעיקול בין קיבוץ מפלסים לאנדרטת חץ שחור.
עוד באותו יום נתקל אנדי בסרטון שהפך לאחד מסמליה, בו שני לוק מוטלת בטנדר, מדממת ללא תזוזה, כשמחבלים סביבה ומעליה. "הראיתי אותו לסרג'יו, והבנו שכנראה גם אוריון נחטף או נרצח. החלטתי שזאת תהיה המשימה שלי להחזיר אותו הביתה. שכנעתי את עצמי שהוא בחיים", הוא אומר.
שם, במקסיקו, אנדי סיפר לחבר אחר על החטיפה של אוריון. לדבריו, דרכו הכיר גורם פלסטיני שהתגורר שם. השניים נפגשו פעמיים. בראשונה לבד, בשנייה עם אביו של אוריון. אותו גורם הניח הצעה מפתה: שלמו 150 אלף דולר, ואנסה לשחרר את אוריון באמצעות הקשרים שלי. "חשדתי שזאת תרמית, אבל אמרתי לך תדע, אולי זה יכול להיות כיוון טוב", שחזר. "סרג'יו היה מסויג והיסס לשלם, כי הרגיש שזה יכול להיות מסוכן".
סרג'יו יצר קשר עם צה"ל. תחילה, טוען אנדי, נאמר להם שהסיפור נשמע כעוקץ. אולם הוא לא הסכים לוותר כל כך מהר. עם הגעתו לישראל, קבע פגישה עם הקצין עמו היה בקשר. לטענתו, במקום הקצין שדיבר איתו הגיעו ארבעה אחרים, שניים במדים ושניים ללא. "שאלתי אותם איך אין להם מידע על אף חטוף אפילו שצה"ל נמצא בעזה, בתוך שטח קטן, עם 2.3 מיליון תושבים. אחד מהם צחק בתגובה - 'פחות 30 אלף'. כנראה שזאת הייתה בדיחה בשבילו. הבנתי שהם לא אלה שיביאו פתרון".
המידע שסיפקו למשפחות על גורלם של אוריון ושני היה מוגבל. "בצה"ל אמרו לנו ב-25 באוקטובר, בפגישה משותפת עם שגרירת ישראל במקסיקו ואבא של אוריון, שהוא בחיים לפי מידע מודיעיני", הוא מספר. "בסוף פברואר בצה"ל הראו למשפחה של שני לוק תמונה של הרכב של שני ומי שנראה כמו אוריון עומד לידה בחיים, אבל לא רצו להראות לנו כל עוד ההורים לא בישראל".
אנדי, סרג'יו ואביה של שני, ניסים, ניסו לקושש פרטים במבצע עצמאי. את הפרטים שמצאו שיתפו בקבוצת וואטסאפ שפתחו, לה קראו "Orion & Shani investigation". אנדי מספר כי יום לאחר החטיפה כבר ידע מאיפה נחטפו ולאן נלקחו. "איש חמאס התקשר לחבר של אוריון בווידאו ואמר 'הוא בידינו ואנחנו מחזיקים אותו כאסיר'. במקביל, קיבלנו מידע שניסו למשוך כסף מכרטיס האשראי של שני בג'באליה. חשדתי שהיא נמצאת בבית החולים האינדונזי ואפילו ניסיתי להתקשר אליהם, אבל לא היה מענה", הוא נזכר.
באותה עת, אנדי ניסה לפעול בערוצים שקטים, במחקר ובפגישות עם דיפלומטים, כולל שיחת וידאו עם בכיר המוסד ומתאם השבויים והנעדרים לשעבר דוד מידן. החשש היה שהפרסום והשתתפות באירועים שעשויים להיתפס ככאלה שלוקחים צד נגד הממשלה יפגעו במאמצים להחזרת אוריון, כולל אלה עליהם שוחח עם צה"ל. במקביל, פסקאל וסרג'יו התרכזו בשיחות עם גורמים במקסיקו וצרפת, בניסיון להפעיל לחץ מדיני. ואולם, לטענתו של אנדי, נציגי המטה עמם היה בקשר דחקו בו לקחת חלק פעיל במחאה, וכשלא הסכים היחס מצדם התקרר. "בגלל שלא באתי למחאה לא דאגו לי", הוא טוען.
בשלב מסוים אף נאמר לו שיש נציג אחר של המשפחה בישראל, ללא פירוט נוסף. והוא נדרש לבקש מסרג'יו לאמת את זהותו. כששאל אותו אם הוא מכיר נציג אחר השיב בשלילה. למרות שסרג'יו שלח הודעה בה הוא מבהיר כי אנדי הוא נציגו, אנשי המטה המשיכו לחשוד אחרת והנמיכו את מידת הקשר והתמיכה בו.
בשבוע שעבר, ב-08:52 בבוקר שישי, שלח לו חבר ממקסיקו הודעה שהועברה בטלגרם על מותו של אוריון. ב-09:20 סרג'יו התקשר ואמר שצה"ל עדכן אותו מוקדם יותר באותו יום כי איתר את גופתו של אוריון בג'באליה והביא אותה לישראל יחד עם חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. לבסוף, המשפחה החליטה להביא אותו לקבורה במקסיקו, שם ככל הנראה ייערך טקס ביום שבת.
כעת, אנדי מתכנן לסגור מעגל ולערוך במהלך הקיץ פסטיבל לזכר אוריון, שני וקשת קסרוטי שנהרג איתם, ויתר נפגעי הנובה. "הייתה לי חוויה רעה, אבל אני רוצה שהסוף יהיה שמח", אנדי הסביר. "שיבואו אנשים מרחבי העולם לחגוג את החיים".
ממטה המשפחות נמסר בתגובה כי "235 ימים שמטה המשפחות להחזרת החטופים מלווה באופן אישי וצמוד את בני משפחות החטופים, ואת נציגיהם, כחלק מהמאבק החשוב להשיב את כל החטופים הביתה - החיים לשיקום, והנרצחים לקבורה. נמשיך לפעול למען המשפחות, ויחד איתם, עד לחזרתם הביתה! איננו נוהגים להתייחס לטיפול במשפחות באופן פומבי".