נער שנעלם ב-1998 נמצא באורח מפתיע בחיים במרתף ביתו של החוטף שלו - רק 90 מטרים מבית משפחתו שבאלג'יריה. החקירה חשפה שהוא הוא היה שבוי שם במשך 26 שנים וראה דרך חרך חלון צר את משפחתו גדלה, ללא יכולת לקרוא לעזרתם.
עומאר בן עומרן היה בן 17 כשנחטף בדרכו לבית הספר והועבר למרתף שכנו, כך דיווחו בתקשורת האלג'יראית. עומאר, כיום בן 45, ניצל מהמרתף מתחת לרצפה המכוסה חציר בבית שכנו, במקום ששימש כמעין דיר כבשים, כך נראה בסרטון שהפך לויראלי ברשתות החברתיות מציג את רגע חילוצו של השבוי המזוקן.
החוטף הנאשם, גבר בן 61 שחי לבדו, נלקח למעצר, לפי משרד התובע הכללי של מחוז ג'לפה. הוא ניסה להימלט אך נתפס ונעצר. לאחר מספר ימי חקירה הודיעו הרשויות באלג'יריה כי חמישה חשודים נוספים נעצרו ושניים נוספים הושמו תחת פיקוח בית המשפט (כלומר הם משוחררים עד שייערך הדיון בבית המשפט). החשודים המשניים בתיק הואשמו בסיוע לפשע, כשדווח כי הסתירו מידע על המקום בו הוחזק עומאר בן עומרן ולא יידעו את הרשויות.
אחותו של החוטף הייתה זו שחשפה אותו
על פי הדיווחים, החוקרים קיבלו מידע חדש ממשפחתו של הקורבן, לאחר שאחותו של החשוד הייתה זו שחשפה בפוסט ברשתות החברתיות שאחיה מעורב בחטיפת שכנם. האחות החליטה לחשוף את המידע עקב ריב בין השניים על ירושה. בעקבות הפוסט שלה הז'נדרמריה הלאומית (גוף צבאי העוסק בפעילות שיטור ) פתחה מחדש את חקירת ההעלמות וערכה כבר למחרת חיפוש בביתו של החשוד. השוטרים גילו דלת סגורה מתחת לחציר על הרצפה ומצאו את עומאר מאחורי הדלת, מבוהל ומבולבל.
"הם מצאו אותו באורווה, שם החשוד מחזיק את הכבשים שלו. דלת המרתף מכוסה בחציר ולמרבה המזל הוא בחיים", אמר חאלד רג'ב, בן דודו של עומאר. לדבריו, המשפחה הייתה בהלם כשקיבלה את הבשורה שעומאר בחיים: "המשפחה מבועתת. הוא עצמו נראה מבולבל. הוא הצליח לדבר איתי ולזהות אותי. המצב שלו לא קריטי או רע. הוא יחסית במצב טוב אבל כרגע הוא מקבל עזרה כדי להשתלב מחדש בחברה ולהתגבר על מה שעבר".
עומאר נלקח למרכז רפואי לקבלת טיפול גופני ופסיכולוגי, בעוד החשוד (ששמו לא פורסם) יעמוד לדין על "הפשע המתועב", כך נמסר ממשרד היועץ המשפטי לממשלה.
עוד מקרי העלמות שנפתרו
נערה שנעדרה ארבע שנים נכנסה לתחנת המשטרה: "הנה אני"
נחטפה, נכלאה ונאנסה במשך חודשיים ע"י רוצח סדרתי - וזה רגע השחרור שלה
החוטף לכאורה של הנער הואשם גם בהריגת הכלב שלו - שנראה בתמונות איתו בשנה בה נעלם, על פי דיווחים ברשתות החדשות האלג'יראיות. כשעומאר נעלם כלבו סייר מחוץ לביתו של השכן במשך שבועות - לפני שהורעל לכאורה על ידי החוטף בניסיון למנוע מהמשפחה לעלות על עקבותיו. גופת הכלב הושארה מול בית משפחתו של עומאר.
למרבה הצער, אמו של עומאר, שמעולם לא הפסיקה לחפש את בנה הנעדר - אחד מתשעת ילדיה - מתה ב-2013, אמר דודו לתקשורת האלג'יראית. משפחתו חיפשה אחריו במשך שנים ברחבי המדינה, אפילו הופיעה בטלוויזיה כדי לבקש כל מידע שיכול לסייע למציאתו. בעוד בני משפחה אחרים האמינו שהוא נהרג במהלך מלחמת האזרחים במדינה במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, אמו טענה תמיד שהיא מרגישה בליבה שהוא עדיין בחיים. המשאלה האחרונה שלה הייתה: "בבקשה, אל תפסיקו לחפש את עומאר. אני בטוחה שהוא עדיין בחיים".
דודו של עומאר, קארים רג'ב, אמר שזו "טרגדיה אמיתית ואנו מודים לאל שהצלחנו למצוא את הבן שלנו". על פי הדיווחים, הקורבן סיפר לבני המשפחה שלעיתים היה צופה בהם דרך חרך קטן בחלון בביתו של החוטף שלו, אך לא היה מסוגל לדבר או לקרוא להם - כשהוא מרגיש כאילו הוא תחת איזשהו "כישוף שחור" שהוטל עליו, לדבריו. מר רג'ב אמר: "העניין הזה תמוה. גם כששאלנו אותו למה לא צעקת, ניסית להתנגד או לצאת מהבית, התשובה שלו הייתה מאוד פשוטה. הוא פשוט אמר: 'לא יכולתי לדבר או אפילו ללכת'".
"עומאר נעלם ב-1998 בנסיבות מסתוריות ובתקופה שבה אלג'יריה הייתה במצב ביטחוני קשה", אמר בן דודו חאלד רג'ב, "כל קרוביו המשיכו לחפש אותו במשך שנים. חיפשנו בכל מקום פוטנציאלי שבו הוא יכול היה להיות, מצפון הארץ ועד דרום הארץ. המשפחה אפילו השתתפה בתוכניות טלוויזיה כדי להגיע לאנשים שאולי ראו אותו, אך בסופו של דבר הם התייאשו והניחו שהוא מת וקבור במקום לא ידוע".
אלג'יריה מצאה את עצמה בסכסוך מזוין בין ממשלתה של אלג'יריה ובין קבוצות אסלאמיות מורדות, אשר החל בשנת 1991 והסתיים באופן מעשי ב-2002 בניצחון ממשלת אלג'יריה. יש המעריכים כי הסכסוך גבה למעלה ממאה אלף קורבנות בנפש וכ-15 אלף איש הוגדרו כנעדרים, ביניהם גם עומאר בן עומרן.