נשיא אלג'יריה עבד אל-עזיז בוטפליקה, יוצא מלחמת העצמאות ששולט במדינה במשך שני עשורים, שוב נמצא בקרב הישרדות. הפעם, הוא מתמודד עם גל מחאה של מפגינים זועמים נגד תמודדותו על כהונה חמישית. בוטפליקה, בן 82, מיעט להופיע בציבור מאז שלקה בשבץ ב-2013. באפריל האחרון הוא נראה בבירה אלג'יר כשהוא על כיסא גלגלים, אבל לפי דיווחים בשוויץ, הוא מאושפז כעת בבית חולים במדינה.
למרות זאת, הוא יתמודד בחודש הבא, כשהוא - או אלו המריצים אותו - רוצה להאריך את שליטתו במדינה, שעדיין סובלת מקיפאון כלכלי ופוליטי תחת מסגרת שהשתנתה מעט מאוד מאז קבלת העצמאות מצרפת ב-1962.
הצעתו של הנשיא לערוך בחירות חדשות בתוך שנה, אם ינצח כצפוי בחודש הבא, לא ריצתה את המפגינים הדורשים כי יסיר את מועמדותו.
לקריאה נוספת
בגיל 81, משותק על כיסא גלגלים: נשיא אלג'יריה ירוץ בבחירות
אלג'יריה אוסרת על נשים ללבוש כיסוי פנים לעבודה
בוטפליקה השתתף במלחמה בצרפת, שהתחוללה בין 1954 ל-1962, והיה לשר החוץ הראשון בארצו שזה עתה קמה. הוא היה גם אחד מהכוחות שעמדו מאחורי תנועת המדינות הבלתי-מזדהות, שנתנה קול עולמי למדינות באפריקה, באסיה ובאמריקה.
הוא הגן על המדינות שקמו עם נפילת הקולוניאליזם, וקרא תיגר על מה שראה כהגמוניה האמריקנית. בוטפליקה עזר להפוך את ארצו לכר גידול של אידיאליזם בשנות ה-60. הוא קיבל את פניו של צ'ה גווארה ונתן מקלט לאולדריג' קליבר. קליבר, איש הפנתרים השחורים, חלק את הבית הבטוח שלו באלג'ר עם טימות'י לירי, מטיף לתרבות הנגד-אמריקנית.
בצעירותו של בוטפליקה, נלסון מנדלה קיבל את הכשרתו הצבאית הראשונה באלג'יריה, שהמהפכה בה השפיעה על הדרום אפריקנים. בתור נשיא העצרת הכללית של האו"ם, בוטפליקה הזמין את יאסר ערפאת לשאת נאום ב-1974, במה שהיה צעד היסטורי לקראת הכרה בינלאומית בסוגיה הפלסטינית.
עם זאת, בסוף שנות ה-70, בוטפליקה איבד את מעמדו ויצא לגלות. הוא חזר לחיים הציבוריים בזמן מלחמת האזרחים האכזרית בין הצבא לאסלאמיסטים, שקרעה את המדינה עם כ-200 אלף הרוגים.
לאחר בחירתו לנשיא לראשונה ב-1999, הוא קיים משא ומתן להפסקת אש לסיום הלחימה ונטל את הכוח מידי הממסד הצבאי הסודי, שנודע בשם "לה פובוואר" (הכוח, בצרפתית). בזכות ההכנסות מהגז והנפט, אלג'יריה הפכה ליציבה יותר ועשירה יותר. עם זאת, היא נותרה נגועה בשחיתות ומשברים פוליטיים וכלכליים באזור שבו התקוממויות נגד השלטון הובילו לשינויים במדינות השכנות.
הוא זכה שוב בבחירות בשנה 2004 וב-2009, למרות שיריביו אמרו שההצבעות זוייפו. למרות שמאחורי הקלעים ערך שורה עימותים עם כוחות הביטחון שלו, בוטפליקה היה, החל מתחילת הקדנציה השלישית שלו, הנשיא החזק ביותר באלג'יריה מזה 30 שנה.
עם תמיכת הרזרבות הזרות במאגריה והחשש של התושבים מפני תהפוכות משמעויות אחרי מלחמת האזרחים, "האביב הערבי" פסח על אלגי'ריה בעוד שהפיל את מנהיגי האזור ב-2011.
ואולם, ההפגנות נגד איכות החיים הירודה, המחסור בהזדמנויות עבודה והשירותים הציבוריים נותרו שכיחות, והמשקיעים הזרים מקווים לרפורמות כלכליות שיקלו על הבירוקרטיה המקשה לעתים על עסקיהם.
מקום הולדתו של בוטפליקה לא ברור - חלק מהביוגרפים שלו אומרים כי הוא נולד בלטמסן, שבמערב המדינה, ואחרים אומרים כי מקום הולדתו הוא באוג'ה, שבמרוקו השכנה. בגיל 19 הוא הצטרף למרד בשלטון הצרפתי והיה השוליה של הווארי בומדיין, איש צבא שהפך לנשיא אלג'יריה. בגיל 25, מונה בוטפליקה לשר הנוער והתיירות ושנה לאחר מכן הוא קיבל לידיו את תפקיד שר החוץ.
לבוש בחליפות מחויטות ומשקפי שמש שהיו אופנתיים בשנות ה-60, בוטפליקה הפך לדובר של מדינות העולם השלישי. היוקרה שקיבלה אלג'יריה בזכות הבסת צרפת הקנתה לו סמכות נוספת, שבאמצעותה דרש שסין הקומוניסטית תקבל את המושב של טייוואן באו"ם ויצא נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
הוא הזמין את יו"ר הרשות הפלסטינית דאז, יאסר ערפאת לשאת נאום בעצרת הכללית של האו"ם שנתיים בלבד אחרי שמחבלים פלסטינים רצחו ספורטאים ישראלים בכפר האולימפי במינכן, והמנהיג הפלסטיני נאם בניו יורק כשהוא נושא עמו אקדח. ב-1975, הטרוריסט "קרלוס התן" דרש לטוס לאלג'יריה עם בני הערובה שנחטפו בפגישה של שרי קרטל אופ"ק בווינה, ובוטפליקה קיבל את פניו בנמל התעופה לפני שהם ישבו לדון בשחרור החטופים.
עם מותו של בומדיין ב-1978, איבד בוטפליקה את מורהו הרוחני. הוא הוחלף כשר החוץ ונפתחה חקירה נגדו בחשד לעבירות שחיתות. הוא אמר אז כי הייתה זו מזימה פוליטית נגדו ועזב את המדינה בתחילת שנות ה-80. הוא עבר לדואבי והפך ליועץ של משפחת המלוכה וחזר לארצו ב-1987, תוך שהוא שומר על פרופיל נמוך ומסרב לקבל משרות בממשלה.
באותה תקופה, המדינה חוותה טלטלה. הממשלה שנתמכה על ידי הצבא ביטלה את הבחירות ב-1992, שבהן ניצחו האסלאמסטים, ואז החלה מלחמת האזרחים העקובה מדם, שבהמלכה נטבחו כפרים שלמים על יושביהם וגרונותיהם של אזרחים שוספו ברחובות הערים הגדולות.
בתמיכת הצבא, בוטפליקה נבחר לנשיא ב-1999 כשהוא מבטיח לעצור את הלחימה. למרות התנגדות עזה מצד הממסד, הוא העניק חנינה לחמושים שהניחו את נשקם והאלימות דעכה בצורה דרמטית. הוא ניצח שוב ב-2004 וב-2009, אך יריביו אמרו כי היה זה בזכות זיופים. דרך קרבות עזים מאחורי הקלעים עם בכירי הממסד הביטחוני, בוטפליקה היה לנשיא החזק ביותר של אלג'יריה עם תחילת כהונתו השלישית. הוא ביסס את כוחו בשנה שעברה, דרך הדחת של בכירי הצבא.
אוכל של אימא
מעט מאוד ידוע על חייו הפרטיים. לא ידוע שיש לו אישה, על אף שיש מי שטוען כי הוא התחתן בשנת 1990. בוטפליקה חי עם אמו, מסוריה, בדירה בבירה אלג'יר, שם היא נהגה להכין לו אוכל.
בשנים האחרונות חלה החמרה במצבו הרפואי. ב-2005 הוא עבר טיפולים על ידי רופאים צרפתים, בשל אולקוס. לפי תכתובות אמריקניות שהודלפו, הוא גם חלה בסרטן והוא נחלש עוד יותר אחרי מותה של אשתו ב-2009.
ב-2012, שנה אחרי תחילת "האביב הערבי", אמר בוטפליקה בנאום שנשא במזרח המדינה כי הגיע הזמן לדור שלו להעביר את השליטה למנהיגים חדשים. "עבורנו, זה נגמר", אמר. כמה חודשים לאחר מכן, בתחילת 2013, הוא לקה בשץ ואושפז בבית חולים בצרפת למשך שלושה חודשים. הוא נראה מעט מאוד בציבור מאז, ולא דיבר מאז. בשוויץ מדווח כי הוא מאושפז כרגע בבית חולים בז'נבה.
