בשעות המוקדמות של יום רביעי, ב-17 באפריל, קבוצה קטנה של סטודנטים הקימה אוהלים באוניברסיטת קולומביה במחאה נגד המלחמה של ישראל בעזה, תוך קריאה לאוניברסיטה לחדול מעסקים עם חברות שלדעתן תומכות במלחמה.
הם עשו זאת כשנשיאת האוניברסיטה היוקרתית, מינוש שפיק, הייתה בדרכה לגבעת הקפיטול כדי להתייצב בשימוע בקונגרס על אנטישמיות בקמפוס וכיצד היא מתמודדת עם התופעה.
לאורך כמעט ארבע שעות שבהן נמשך השימוע, היא הגנה על הפעולות שהיא כבר נקטה בנושא. הסטודנטים, לדבריה, "קיבלו את המסר שלהפרות של המדיניות שלנו יהיו השלכות".
למחרת אחר הצהריים, נשיאת קולומביה קיבלה החלטה שהציתה גל של מחאה בקולג'ים ברחבי ארצות הברית. היא אמרה כי המפגינים במתחם המחאה הם מסיגי גבול המסרבים לעזוב את השטח והאשימה אותם ביצירת "סביבה מטרידה ומאיימת" עבור סטונדטים רבים אחרים.
בתגובה, היא שלחה לקמפוס את משטרת ניו יורק, כוח השיטור הגדול ביותר בארצות הברית.
עוד בנושא מחאת האוניברסיטאות בארה"ב:
- המחאה נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב מסרבת לדעוך: עימותים אלימים ב-UCLA בלוס אנג'לס
- ראשי אוניברסיטאות בישראל: מוטרדים מהאלימות נגד יהודים וישראלים בקמפוסים בארה"ב
- שורת מקרי אנטישמיות באוניברסיטת מישיגן, בליגה נגד השמצה דורשים פעולה
- בגידת המוחות: מה קורה בקמפוסים בארה"ב?
- מגה פמילי - הילדים שלך הם העולם שלנו. ככה תטיילו איתם בחו"ל
השוטרים, מצוידים באמצעים לפיזור מהומות ועם אזיקונים, עצרו זמן קצר לאחר מכן יותר ממאה סטודנטים. אלו היה המעצרים המוניים הראשוניים בקמפוס של קולומביה מאז הפגנות המחאה נגד מלחמת וייטנאם לפני יותר מחמישה עשורים.
"זה היה הלם עבור כולנו", אמרה רשידה מוסטפא, דוקטורנטית בקולומביה. "לא האמנתי, אבל זה הרגיש כמו קריאה לפעולה".
פיזור מאהל המחאה גרם לזעם רב והוביל לתוצאה ההפוכה. למחרת, הוקם מתחם נוסף, במדשאה אחרת, מרחק של כמה מטרים ספורים מהמתחם הראשון - וגדול בהרבה. חילקו בו מזון, נערכו בו הופעות חיות והוקם "צוות אבטחה" שעמד בשער כדי לאתר מסתננים לשורות המפגינים הפרו-פלסטינים.
יום לאחר מכן, במרחק של כ-112 ק"מ מצפון-מזרח לאוניברסיטת קולומביה, הוקם מחנה מחאה נוסף באוניברסיטת ייל בקונטיקט, גם היא ממוסדות העילית בארצות הברית.
בשבועיים שחלפו מאז פיזור המחאה באוניברסיטת קולומביה, היא הגיחה לעשרות קמפוסים נוספים בארצות הברית, בחוף המזרחי והמערבי.
בייל, המשטרה הגיעה למאהל מחאה בלב הקמפוס בשעות המוקדמות של ה-22 באפריל, מכיוון שסטודנטים רבים עדיין ישנו. כמעט 50 תלמידים נעצרו לאחר שסירבו לעזוב, וכמה נאחזו במוט של דגל.
"הם הגיעו מהר מאוד, וללא אזהרה. המוני שוטרים פשוט זרמו לרחבה", אמרה צ'יסטו קימורה, סטודנטית למשפטים מניו הייבן. "לראות כוח צבאי, שהוזמן על ידי ייל להגיע לקמפוס, היה צורם מאוד", היא הוסיפה. "הפגנו בשלווה".
באוניברסיטת טקסס באוסטין, כוחות ממשטרת המדינה - חלקם רכובים על סוס - עצרו מאות סטודנטים שהשתלטו על מדשאה באוניברסיטה ביום רביעי האחרון.
באוניברסיטת אמורי באטלנטה, פרופסורית הוטחה לקרקע על ידי שוטר, וסרטון שבו היא נעצרת ונאזקת התפשט ברשתות. ביום שבת, כמאה איש נעצרו עם פיזור של הפגנה גדולה אחרת באוניברסיטת נורת'-איסטרן בבוסטון.
מאז המתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, הפכו הקמפוסים בארצות הברית למוקד מחאה מרכזי של מפגינים פרו-פלסטינים נגד המלחמה בעזה. אך מאז הפשיטה של משטרת ניו יורק על אוניברסיטת קולומביה באמצע החודש, זו כבר הפכה לתנועה לאומית, עם הפגנות הזדהות דומות גם במקומות אחרים בעולם.
כל זאת בעוד שמנהלי אוניברסיטאות העילית בארצות הברית, הנתונים לביקורת גוברת של חברי קונגרס רפובליקנים ושל גופים יהודיים, מתקשים לאזן בין חופש המחאה והביטוי לבין גילויי אנטישמיות ואלימות מילולית, לעתים גם פיזית, מצד המפגינים. וכל ניסיון שלהם לאכוף את המדיניות הרשמית של המוסדות, כולל קריאה לכוחות משטרה, רק מלבה את היצרים ומחזק את תנועת המחאה.
המשטרה גם עצרה מפגינים באמרסון קולג' בבוסטון, באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון הבירה, באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת דרום קליפורניה (USC).
מאהלי המחאה קוראים למנהלי האוניברסיטאות להפסיק לקבל תרומות מחברות שלדעתן קשורות למלחמה, לנתק קשרים עם מוסדות אקדמיים ישראליים ולקרוא רשמית להפסקת אש.
למרות ההצהרות על אופיין השליו של ההפגנות, כמה סטודנטים ואנשי סגל יהודים תיארו התנכלויות אנטישמיות - בהן קריאות תמיכה בחמאס - ואף לעימותים פיזיים. בשל כך, חלק מהמוסדות הזעיקו כוחות שיטור.
אלי קיה, סטודנט יהודי בן 22 מ-USC, סיפר שההפגנות הותירו אותו עם תחושה מתמדת של אי-נחת ופחד. הוא התחיל להסתיר את מגן הדוד שהוא עונד על שרשרת לצווארו.
"זה מאתגר להרגיש בטוח להגיע לבית הספר כל יום", סיפר ל-BBC. "יש את המחשבה השנייה כשאתה הולך בקמפוס של 'למה אני הולך להיכנס?' ו'עם מה אני מתמודד?', ו'מי עשוי לרדוף אחריי'?".
באוניברסיטת Northeastern אמרו כי חלק מהמפגינים קראו קריאות אנטישמיות, וזו הסיבה שהם החליטו לפעול נגדם. האוניברסיטה אמרה כי ההפגנה החלה כמחאת סטודנטים, אך גם גורמים חיצוניים הצטרפו אליה.
מפגינים רבים ניסו להרחיק את עצמם מהתקריות אנטישמיות ובמקרים מסוימים האשימו גורמים מתסיסים מבחוץ באחריות להן. הם אומרים שסטודנטים יהודים רבים הצטרפו להפגנות וכי יש להתמקד במספר ההרוגים האזרחיים בעזה.
בעוד שהמשא ומתן בין מוסדות החינוך לסטודנטים נמשך, מפגינים רבים - ותומכיהם מבחוץ - משוכנעים שמה שהם בתור יד קשה של המשטרה רק תחזק את התנועה.
"זו תנועה שהתחילה עם 70 סטודנטים בלבד", אמרה ל-BBC חברת הקונגרס הדמוקרטית אילהאן עומר בעת ביקורה במאהל המחאה באוניברסיטת קולומביה. "מאחר שאוניברסיטת קולומביה החליטה לפעול נגדם ולהפר את חופש הביטוי שלהם, זה התפשט כעת ברמה הלאומית והבינלאומית".
בתה של עומאר, שידועה בהתבטאויותיה האנטי-ישראליות, הייתה בין העצורים באוניברסיטה.
עומר זגר, מפגין ב-USC, אמר שהוא מאמין שהמחאה בקולומביה היא רק ההתחלה של תנועה רחבה יותר. "אני חושב שהרבה אוניברסיטאות ברחבי המדינה יתחילו לעשות את המאהלים האלה", אמר. "המשטרה הסלימה את המצב".
"בלתי אפשרי להמשיך בעסקים כרגיל"
יש הרואים בההפגנות הללו זכר לשנות ה-60, אז שטפו את ארצות הברית הפגנות נגד מלחמת וייטנאם.
מריאן הירש, פרופסורית מקולומביה שהשתתפה בהפגנות ההן, אמרה כי המצב בעזה צריך להפוך לכך ש"בלתי אפשרי להמשיך את העסקים כרגיל", בדומה למה שהיה אז.
גל ההפגנות מוסיף גם לתקופה לחוצה מבחינה פוליטית עבור הנשיא ג'ו ביידן, שספג ביקורת מחלקים ממפלגתו הדמוקרטית על תמיכתו בישראל בעודו מנסה לזכות בכהונה נוספת.
חלק מהדמוקרטים חוששים שאלפי מפגינים יציפו את וועידה הלאומית של המפלגה שתיערך הקיץ בשיקגו, שבה יוכרז ביידן רשמית כמועמד המפלגה. הוועידה ב-1968, שגם היא התקיימה בשיקגו, שובשה בשל מחאות סוערות נגד המלחמה בווייטנאם.
אחמד חסן, בוגר USC שהשתתף בהפגנות בימים האחרונים, אמר שהוא מאמין שלמחאות הסטודנטים תהיה השפעה רחבה יותר על הגישה בארצות הברית.
"הסטודנטים הם אלו שתמיד אומרים להגיד לאנשים מה לא בסדר", אמר, "שאנחנו לא נתמוך בזה".