מה קורה בקמפוסים בארצות הברית? השאלה הזאת חייבת להטריד אותנו במיוחד אחרי הדברים הקשים שנאמרו אתמול מפי נשיאות אוניברסיטאות ה-Ivy League (ליגת הקיסוס) האמריקניות. זאת לאחר שהשלוש אמרו בשימוע שנערך בקונגרס כי "קריאות לרצח יהודים הן לא בהכרח קריאות אנטישמיות".
סיבה נוספת שצריכה להטריד את כולנו היא העובדה שהסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות האלה הופכים להיות מנהיגי העתיד של ארצות הברית, וכרגע זה נראה שדעתם מוטת באופן חד צדדי נגד ישראל. בשיחות שוואלה! עשה עם שלושה סטודנטים שונים, אחת מהרווארד, אחד מ-MIT ואחת מסקוטלנד, עולה תמונה עגומה למדי, לפיה סטודנטים יהודים וישראלים חוששים להגיע לקמפוס. חלקם בהלם של ממש מהדברים שנאמרו אתמול על ידי נשיאות האוניברסיטאות שבהם הם לומדים.
רחל, עמיתת מחקר בהרווארד אמרה לוואלה כי "אנשים די המומים ממה שנאמר אתמול". עוד סיפרה כי מחר צפויים סטודנטים להרים מיצג עבור חג החנוכה, בו יזכירו את החטופים הישראלים שנמצאים בעזה. בחודש האחרון, שיתפה רחל את וואלה בחוויותיה שלה ושל חבריה בקמפוס. בין הרגעים שסיפרה, היה רגע אחד קשה להכלה, כשארגון יהודי למען פלסטין קיים מחאה וביצר את עצמו במבנה ההנהלה של האוניברסיטה. מקולה של רחל היה קל להבין כמה קשה ללכת בקמפוס ולהיות ישראלי, וכמה העמדה היהודית והישראלית אינה אחידה.
דביר האריס, פוסטדוקטורט לכימיה ב-MIT שיתף גם הוא את וואלה. "בסקר שנערך בקרב האוכלוסייה היהודית בקמפוס, 70% הודו שהם מצניעים סממנים יהודיים כדי להימנע מהטרדות", הוא סיפר, "האווירה בקמפוס עדיין רעילה מאוד. לצערי השימוע אתמול בקונגרס היה רע מאוד ואני מצפה שהרטוריקה תחריף אף יותר, אחרי שהאנטישמיים קיבלו אור ירוק להשתלח ביהודים בקמפוס".
למרות הדברים הקשים שהאריס מציין, הוא מספר כי מצבו עוד טוב יחסית. "אצלנו המצב 'הכי טוב' מבין שאר האוניברסיטאות אך הוא עדיין גרוע מאוד ברמה שסטודנטים ישראלים ויהודים חוששים לבוא לקמפוס".
ומה קורה בבריטניה? ספיר צייכנר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת גלזגו שיתפה את וואלה! כי "הקמפוס הפך להיות מקום שבו אנחנו כל הזמן בודקים מי נמצא בסביבה שלנו. ההפגנות הן חלק מהנוף היום יומי. באירועים שלנו יש אבטחה כבדה ממש. ואת השלטים של החטופים הורידו".
עוד סיפרה צייכנר כי באחד המקרים החמורים ביותר, נזרקו אבנים על חלון שבו הונף דגל ישראל. האוניברסיטה בתגובה הורידה את הדגל, ולא טיפלה בזורקים. "היה אירוע נוסף של סטודנטית שהותקפה על ידי מישהו כי היה לה מגן דוד. הוא אמר לה : 'את לא צריכה להסתיר את זה שאת אוהבת לרצוח ילדים, אל תסתירי את השרשרת, כולנו יודעים מי את'".
ומה אומרים באקדמיה הישראלית? ד"ר רונית לוין-שנור מהפקולטה למשפטים, מנהלת שותפה של המרכז למחקר יישומי של הסיכונים לדמוקרטיה, אוניברסיטת תל אביב אמרה לוואלה: "קשה מאוד לראות ולשמוע את הרפיון המכוון שאוחז בהנהגת מוסדות אקדמיים מובילים בארצות הברית ביחס למתקפות החריפות המתבצעות משטחן כנגד ישראל וכנגד העם היהודי. הבלבול המוסרי והמוסדי שלהן ניכר, והוא מביך".
"תפקידם של מוסדות אקדמיים הוא להיות מגדלורים של תבונה והשכלה, של איכות ושל שקילות, וכן, גם של ערכים דמוקרטיים", הוסיפה לוין-שנור, "קריאות להסתה ולהשמדה של ישראל אינן חוסות תחת חופש הביטוי. לא בכדי עמדה בשנה האחרונה האקדמיה הישראלית באופן נחוש כנגד הנסיונות לפגוע במשטר הדמוקרטי. זה תפקידה. והאקדמיה האמריקאית, כפי שהשתקפה בדיוני הקונגרס אמש, צריכה להתפכח באופן מיידי".
לבסוף הוסיפה לוין-שנור ואמרה כי "אני מציעה לראשי המוסדות לקרוא את ספרו של ליון פויכטוונגר 'האופרמנים', שנכתב ב-1933, ומתאר את כשלונה המזעזע של החברה הגרמנית המשכילה והמפותחת, לכאורה, להבין את המציאות שהלכה והתפשטה בגרמניה ערב עליית הנאצים לשלטון".