מה נשתנה הפסח הזה? לכאורה לא הרבה. גם השנה נשב כולנו סביב לשולחן ונקרא בהגדה, נשיר את שירי החג ונספר את סיפור יציאת מצרים, מעבדות לחירות. גם השנה, השולחן יהיה ערוך למופת, מעוצב על פי מיטב יכולותיה המופלאות של הילה. הצלחות יעוטרו בפרחי האביב, העזרים השונים יהיו תואמים ויפים, ושמות היושבים סביב לשולחן ייכתבו על אגוז, מצה או בדרך מקורית אחרת, ויסמנו לכל אחת ואחד מאיתנו בדיוק היכן לתפוס את מקומנו סביב לשולחן החגיגי. לכאורה הכל דומה, תואם את המסורת המשפחתית. תמיד אנחנו חוגגים את החג הזה בסימן האביב, החירות והכבוד לדת ולמסורת, ובעיקר בסימן של אחדות משפחתית, כולנו ביחד, כולנו עם כולנו.
אבל כמובן, זה יהיה פסח שונה לחלוטין. כיסא אחד יהיה חסר. סט אחד של צלחות חגיגיות כבר אינו נחוץ. כוס יין אחת תהיה מיותרת. שם אחד לא יהיה שם השנה: נוני.
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד
ולכן, זה אמור להיות ליל הסדר הנורא ביותר שיכולנו אי פעם לדמיין לעצמנו. הכואב ביותר, העצוב ביותר. ההכנות, הבישולים, הניקיונות, הסידורים החגיגיים, קניית המתנות לחג - הכל יהיה כל כך אחר, כל כך שונה מכל דבר שאי פעם התכוננו אליו. הכל יהיה בסימן מה שאין, מי שאיננו, מי שחסר לנו כל כך בכל רגע, בכל שעות היממה, כשאנחנו ערים או כשאנחנו מנסים לישון בלילות הטרופים. ירון שלנו, נוני, איננו ולעולם לא יהיה איתנו שוב. נפל בקרב. גיבור, שהציל כל כך הרבה אנשים. במותו ציווה להם את החיים, וגם ציווה אותם לחגוג את חג הפסח הזה. ואנחנו כאן, מתכוננים לחג הפסח הראשון בלעדיו ולא יודעים את נפשנו, ולא יודעים אם ואיך נחגוג, ואיך אפשר בכלל.
חג חירות שונה מכל אלה שהיו לפניו: כך נחגוג את פסח 2024
אבל כמו שעשינו בערב השבת הראשונה בלעדיו, במהלך השבעה, כשערכנו שולחן חגיגי וישבנו סביבו כ-30 איש שבורי לב, ובירכנו ביחד על היין ועל החלה. כמו שציינו את יום הולדתו בחנוכה, בלעדיו. כמו שהדלקנו נרות חנוכה ושרנו את שירי החג, כמו שחגגנו ימי הולדת אחרים במשפחה וגם שמחות אחרות, כמו שאנחנו קמים בכל בוקר עם ההחלטה הנחושה להסתכל קדימה ולבנות מחדש, לא לוותר - כך גם בפסח הזה, אנחנו נחגוג. נקרא בהגדה. נתפלל לחזרת כל החטופות והחטופים ונשיר לכבודם. נאכל את האוכל המדהים שיכינו בשלני המשפחה שלנו, הידועים בכישרונם (אודה שאני לא בין בעלי הכישרון האלה, למרבה הצער), ונקנח במיטב הקינוחים.
מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד בוואלה
כי אנחנו, כולנו, נחושים להמשיך קדימה. לא רק להנציח את נוני שלנו, את אופיו המיוחד, את חייו המאושרים ואת סיפור גבורתו. אנחנו מאוד רוצים ללמוד ממנו לטרוף את החיים, את היופי שבדברים הפשוטים, את השמחה מההישגים הקטנים, את ההנאה הצרופה משיר יפה, ממוזיקה טובה, מכוס יין או מפחית בירה קרה, מלהיות יחד עם האנשים שאיתם אתה אוהב להיות. התחייבנו בפני עצמנו להיות שוב משפחה מאושרת, שיודעת לחגוג את החיים היפים בדיוק כמו שנוני חי אותם, עד הסוף, בנחישות, באהבה, בשמחה אמיתית, בנתינה אינסופית, בפשטות ובהתלהבות גדולה. אנחנו נלמד לחיות את החיים כמו שהוא חי אותם, בדרכו המיוחדת כל כך.
ולכן, בלילה המיוחד הזה נהיה כולנו מסובין ביחד, בשביל נוני, לכבודו ולזכרו. ואחרי שנזיל אולי דמעה או שתיים, ואחרי שנאכל את מטעמי החג, ואחרי שנשיר ונשתה את ארבע הכוסות, נוסיף עוד כוס אחת מיוחדת לכבודך נוני, אהוב ליבנו, הגיבור של כולנו. כי אתה תזרח לנצח, אתה תהיה תמיד היהלום המשגע שלנו.
חג שמח לכל בית ישראל. וחג חירות שמח גם לך, נוני, באשר אתה נמצא!
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד