מטה משפחות החטופים ספג היום (רביעי) שתי טלטלות נוספות, עם עזיבתם של היועץ האסטרטגי דניאל קוגן וראש מערך הדוברות הבינלאומי ליאת-בל סומר. אלה מצטרפים לשורת תחלופות קודמות, הכוללת את פרישתם של רונן צור ועובדי משרדו, בהם אסף פוזניאק שהיה ממקימי המטה, וזמן קצר אחריהם - חיים רובינשטיין, גם הוא ממקימי המטה וראש צוות התקשורת שלו.
קוגן נכנס לתפקיד לאחר עזיבתו של צור במטרה להתוות דרך חדשה. בשבועיים שמילא את התפקיד הספיק לספוג ביקורת ציבורית מצד משפחות, שעסקה בגישה "מלטפת" כלפי הממשלה, כדי לרתום את האינטרסים שלה לאלה של קרובי החטופים. בהודעה ששלח אתמול קוגן לצוות המטה כתב כי הגיע הזמן "לקחת צעד אחורה", בעקבות המנדט שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו למשלחת המשא ומתן. בסביבתו טוענים שאין בכוונתו "לנטוש" אלא להוריד הילוך ולייעץ מרחוק.
סומר עמדה בראש המערך הבינלאומי מיומו הראשון של המטה. עתה היא בחרה לסיים את תפקידה בעקבות "חילוקי דעות" עם חלקים אחרים בארגון. בשבוע שעבר, התחלף גם משרד הפרסום שאחראי על שיווק המאבק של המשפחות - מפובליסיס לאדלר חומסקי.
כעת, המטה התרוקן מרוב שדרת הניהול שבנתה אותו. בין הנשארים נמצאים יוסי מואטי, המשמש מנכ"ל ואחראי לתיאום בין המחלקות, עניינים כספיים ויישום ההחלטות שמקבלות המשפחות, ומחליפתו של רובינשטיין - הילה גרומן. לצדם ממלאות תפקיד מרכזי חברות צוות המשפחות מור פרץ ואלמוג ישראלוב, שאחראיות לקשר עם אסיפת המשפחות ונציגיהן.
"אם זה לא ברור למישהו, חיבוקים והתחנפויות לא יחזירו את החטופים", עקץ רובינשטיין ב-X לאחר הדיווחים על עזיבתו של קוגן. "אוי לנו כמדינה אם הגענו למצב שבו משפחות החטופים צריכות לסגוד למנהיג כדי לגרום לו להחזיר הביתה את יקיריהן שנחטפו מהמיטה בפיג'מה".
"זה איננו רגע של משבר עבור מטה המשפחות. ההפך בדיוק. זהו רגע של חישוב מסלול מדויק יותר", הוסיף. אך בשלב זה, לאיש אין תשובה על המסלול הצפוי. במודעת הדרושים הדמיונית להובלה האסטרטגית של המאבק מחפשים דמות מנוסה ומקושרת, בעלת כוח והשפעה, ומנגד ללא שיוך פוליטי מובהק. למשל, למחאה נגד הממשלה. בודדים עונים לדרישות. ומי שהגיע למעמד שכזה, לא בהכרח ימהר לצאת מהנוחות ולהכניס את ידיו למאבק ארוך, שוחק ומתיש, הגובה מחירים ללא נקודת יציאה. בשונה מהנעשה עד כה, דמויות אפשריות עשויות להיות גם לשעברים - שרים או מנהלי ארגונים גדולים, שהשיוך הפוליטי שלהם מטושטש.
ייתכן גם מסלול שונה, שלא מנסה לחקות את שהיה ומוצא דרך חדשה. האופן בו נוהל המאבק מראשיתו, עם גורמים תקשורתיים חיצוניים בולטים, נברא על ידי הגורמים עצמם. כעת, משפחות רבות סבורות שההמשך צריך להיות אחר. לא עוד דמויות תקשורתיות חזקות - אלא שורת יועצים מתחלפים שנותנים כתף והכוונה מאחורי הקלעים, הרחק מאור הזרקורים והאולפנים. את אלה, הם אומרים, יש להשאיר למשפחות עצמן.
האפשרות השנייה שעולה נובעת ממבט על ההתעצבות הטבעית של הקרב להשבת החטופים. בשבועות האחרונים מרכז הכובד התקשורתי של מוצאי שבת עבר מ"כיכר החטופים" לשער בגין של הקריה, שם מפגינות משפחות שמעוניינות במסר פוליטי יותר, תקיף, המכוון לראש של הממשלה. מהצד השני, היו משפחות שבחרו לחסום את שיירות הסיוע לתושבי עזה. כך, עשוי המטה להפוך יותר ויותר לגוף ממלכתי, המהווה תשתית לגיוס כספים, העלאת מודעות וקשר מאחד בין המשפחות, עם פחות לוחמנות ויותר רתימה למטרה. הפעולות האקטיביות, השנויות במחלוקת, יישארו נחלתן של קבוצות בתוכו.