מאות בני אדם השתתפו היום (שני) בהלוויתו של סרן דניאל פרץ בבית העלמין הצבאי הר הרצל. זאת, לאחר שאתמול הודיע צה"ל כי נפל ב-7 באוקטובר וכי גופתו נחטפה לרצועת עזה. "תודה על הזכות להיות אחות של גיבור ישראל", ספדה לו אחותו. "נתמקד במה שיש, אין את הגופה שלך, אבל יש את הדם", ספד בבכי אביו. חבריו הקרובים סיימו את ההספד בפנייה למנהיגי המדינה: "תדאגו שכל הנופלים לא עברו את הסבל לשווא".
סרן דניאל פרץ, בגיל 22 בנופלו, היה מפקד מחלקה בגדוד 77, של עוצבת "סער מגולן". אביו של דניאל, דורון, ספד לו בבכי. "אמא ואני חשבנו איך אפשר לעבור אחרי 163 ימי סבל, איך אפשר לעבור את ההלוייה הזאת", הוא שיתף בכאב, "אחרי שהצלחנו לחתן את יונתן, עשרה ימים אחרי היעדרותך, החלטנו להתמקד במה שיש, וגם היום נתמקד במה שיש, זה מכבד אותך בנינו האהוב. גם את הגופה שלך אין לנו, עוד הדרך ארוכה שתחזור לביתך, אבל את דמך יש, הרבה דם".
"באנו להצדיע לך, באנו לכבד אותך, כל אנשי צוותך המדהימים", ספד האב, "כמה בכיתי הבוקר, בכיתי כמו שלא בכיתי מימיי. בכל החודשים האחרונים לא בכיתי כי פעלנו למענך, אני מלא הכרת הטוב כלפיך. תודה לך בנינו האהוב, הצלת רבים בזכות הגבורה שלך, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ישב איתנו הבוקר ואמר שהוא לא שמע על מעשה גבורה כפי שביצעת".
לאחר מכן ספדה לו גם אחותו, שירה פרץ. "חמישה חודשים חיכינו לשמוע מה עולה בגורלך, פחדנו שאתה סובל. שאתה חווה טראומה בלתי פוסקת", שיתפה בהספדה, "ברגע שהצבא נכנס ובישר את הבשורות המרות. ירדה לי אבן מהלב. שבכל הימים האלה השגחת עלינו למעלה וראית אותי בכל שיחה שדיברתי עליך".
"רק לפני יומיים עמדתי בעצרת החטופים וסיפרתי עליך, על האהבה שלך לארץ ולמדינה" הוסיפה שירה ומסרה, "הקרבת את נשמך למען עם ישראל. ברגעים כאלה אני כל כך גאה להיות אחותך, לקרוא לך אחי הגדול והגיבור".
שירה סיפרה כי ביומנו של דניאל, ציטט בעמוד הראשון את דבריו של ישראל בר פלח, מפקד סיירת נח"ל שנהרג בהיתקלות עם מחבלים לפני שנתיים. האחות סיפרה כי ציטוט זה עמד בפני דניאל בכל שנה ביום הזיכרון : "יש משהו שבשבילו אנחנו מוכנים להקריב את חיינו מדינת ישראל. על כך אחשוב בעת הצפירה, בזמן שאעמוד עם כל עם ישראל בדומיה. איזכר בכל אותם גיבורים, אך לא ארכין את ראשי. ארים את ראשי למעלה במבט חד אל הדגל בחזה מתוח, בגאווה כי כל אלה הם אחיי, אמיצים ונועזים שברגעיי האמת שמים בצד את כל הרצונות האישיים ומוסרים את נפשם על קדושת ה', העם והארץ"
שירה המשיכה ומסרה כי "בכל יום שעובר אחשוב על הגיבור שלי, על אחי המדהים ששם את הרגשות האישים בצד ומסר נפשו אל העם והארץ. אחרי המסע לפולין כתב דניאל שהוא הבין כמה חשוב לשרת בצה"ל, 'אם לא אני אז מי' כתבת, מילים אלה ילוו אותי כל חיי" האחות סיכמה את דבריה וספדה: "היית אח מדהים, חבר, חייל, מפקד. אוהבת אותך ומתגעגעת בלי סוף. תודה על הזכות להיות אחות של גיבור ישראל".
במהלך ההלוויה נשאו דברים גם שניים מחבריו הקרובים של דניאל, איתי ושליו. "אחרי 162 ימים התבשרנו על הבשורה המרה. דניאל אהוב שלנו, איך מספידים חבר? תמיד אמרת לנו כמה אתה מאמין במשימה של הגנה על הארץ, אם עושים משהו תמיד לתת הכל במאה אחוז", הם סיפרו בעצב על חברם, "אני מצטט מכתב שכתב דניאל לפני שהתגייס לאחד מבכירי מערכת הביטחון. 'אני בן אדם מאוד מסור. אודה אם תוכלו לעזור לי לממש את מיטב כישורי בשורות בצה"ל'. זכינו בחבר טוב ומצטיין, דניאל יא מלך, מבטיחים להיות חזקים". החברים סיימו את הספדם בפנייה ישירה אל אנשי הציבור: "אליכם אנו פנים, תדאגו שכל הנופלים לא עברו את הסבל לשווא כי זאת צוואתם".
את ההספד מטעם צה"ל נשאר סא"ל שמעון עורקבי. "דניאל, אני עומד כאן עם משפחתך, יקירך, בחודשים האחרונים אחזנו בתקווה שתחזור לחיינו. אנו המומים וכואבים את מותך", מסר, "חטיבה 7 כולה לוחמת בתוך עזה, ברגעים קשים אלו נבצר מחבריך להיות עמנו היום. ללוות אותך בדרכך האחרונה. חבריך סיפרו שהיית להם לאח. דאגת ברגישות האופיינית לך לזולת, הפגנת כבוד לכל אדם, נלחמת בתנאים לא פשוטים, ביצעת וקיבלת החלטות לא פשוטות. משפחה יקרה, הכאב והיאוש שחוויתם קשה מנשוא. קשה לתאר את החלל שהותיר דניאל".
כמו כן, דיבר גם רב מועצת גוש עציון, הרב יוסף צבי רימון. "יורד גשם, הגמרא אומרת שהיו גשמים מזלפים על מיטתו, סימן יפה למת, אנחנו מרגישים שהבכי הוא לא רק שלנו, הבכי מהשמים, השם בוכה ומזיל דמעות", מסר הרב, "בכל ההיסטוריה שלנו ניסינו להרוג אותנו. אנחנו בוכים אבל אנחנו לא חלשים. אנחנו לא מסכנים. דניאל לא נפל באושוויץ ולא בברגן בלזן אלא פה בישראל . כשהוא לבוש בגדי כהונה. מדים של חייל של צבא ההגנה לישראל. דניאל נפל בתוך קרב אחרי שהרג יותר ממאה מחבלים".
"בתוך כל החושך שהחמאס יוצר יש כל כך הרבה נקודות אור" אמר הרב בסיום דבריו, "רואים את הגבורה של החיילים. את האחדות המדהימה הארת ובעולם. גם אחרי המלחמה נמשיך להיות יותר טובים ממה שהיה קודם. לא יכול להיות שנזחזור לאוות מקום שבו היינו קודם".