כ-600 נעדרים מקום המדינה נעלמו באחת ומיקומם נותר בגדר חידה גם עשרות שנים אחרי. מדי שנה נעלמים בין 6 ל-16 בני אדם בישראל. כ-300 מתוכם מופיעים עם תמונותיהם באתר הנעדרים של משטרת ישראל מתוך תקווה שאולי יזוהו, אולי בבוא מן הימים יצליחו לסגור מעגל ולאתר עוד נעדר או נעדרת. לתוך "הסטטיסטיקה" נכנסה לפני כשלושה שבועות גם היימנוט קסאו בת ה-9 מצפת שפשוט "בלעה אותה האדמה" ואין כרגע שום קצה חוט לגבי גורלה.
הסיבות להיעדרות בישראל שונות ולא ברור כיצד ניתן למנוע את המשך התופעה הקשה בידי הרשויות ובעיקרם משטרת ישראל, שבקושי רב מתמודדת בטיפול בנושא, בהיבטי איתור וחיפוש אחר נעדרים, בשל מצוקת כוח אדם וסדרי עדיפויות פנים ארגוניים.
אבל קסאו, כאמור, היא לא המקרה היחיד של נעדר ש"בלעה אותו האדמה". נגה יצחק הייתה בת 34 כשהחלו בחיפושים אחריה ב-22 בנובמבר 2018. היא נראתה בתל אביב ומאז נעלמו עקבותיה. חמש שנים וחצי חלפו ואביה של נגה, רון, עדיין לא יודע מה עלה בגורל בתו. "יש עליות ומורדות במצבי הרוח. יש הרגשה שהיו הרבה פספוסים ולא עשו מה שהיה צריך לעשות בזמן אמת", סיפר האב רון בשיחה עם וואלה!. "אם זה הורדת תיעודים ממצלמות, התחקות אחר עקבות מהמקום שבו נראתה נגה לאחרונה. לא הגיעו לכל מי שאנחנו הגענו אליו. גם המריחות של מפקדי המשטרה, שבכל פגישה אמרו שהם עושים לילות וימים - אלה היו מילים מהפה אל החוץ. למרות שהיו פעולות ומאמצים, הם לא נעשו בכיוונים הנכונים. אתה מרגיש שמסובבים אותך על האצבע הקטנה".
רון מספר כי פעל מלבד המישור המשטרתי, גם עם היכ"ל וגם עם שני חוקרים פרטיים ואפילו עם הבולשת הפדרלית, FBI. "גם אם נגה לא תדפוק בדלת אלא תרים טלפון ותגיד 'שלום אבא', זה מספיק לי. אבל זה לא יקרה", אומר רון בצער. "היא הייתה כל כך מחוברת לסובבים ואליי במיוחד, והיו לנו שיחות יומיומיות. גם אחרי 5 שנים המחשבות לא פוסקות, והעיניים רצות מצד לצד, שמאלה ימינה, בעיקר בנסיעות, לנסות לאתר, לזהות, אולי על שינוי תסרוקת, צורת הליכה, כל דבר שמזכיר לי אותה, שיר או צחוק שמזכיר אותה, כי נגה הייתה עם חיות בלתי נגמרת, היא סחפה את כל מי שהיה סביבה".
בימים האחרונים יצאו מתנדבי יחידת יכ"ל לסריקות באזור חיפה והרי ירושלים אחר שני נעדרים שנעלמו בחודשים האחרונים. האחד הוא איתמר שלזינגר, בן 33 מרמת גן, שיצא מביתו ככל הנראה ב-21 בספטמבר 2023. רכבו אותר נטוש לאחר שהיה ככל הנראה מעורב בתאונה סמוך לכפר עין חוד ומאז נעלמו עקבותיו. "איתמר לא הסתיר דברים, היה לו קשר טוב עם ההורים", סיפר אביו גדי בשיחה עם וואלה!. "ביום ההיעדרות, קיבלתי שיחת טלפון ממשטרת זכרון יעקב והשוטר סיפר לי שהרכב שרשום על שמי מעורב בתאונת דרכים בכפר הערבי עין חוד שבמהלכה נפצעו מספר תושבים באורח קל, והם הם לא ידעו בבירור שזה הבן שלי, כי הצילום האחרון שלו ברכב היה בכביש 4. אנחנו לא יודעים מדוע הוא סטה מהכביש ונכנס לשם. יכול להיות שהוא מעורב בתאונה והיה לו התקף".
בשלב הזה התהפכו חיי משפחת שלזינגר. "נסענו לזירה והגענו לרכב. כל הציוד שלו והטלפון נשארו ברכב. חיפשנו ליד הכפר. אין לנו מושג מה קרה שם. אולי עשו לו משהו אחרי שהוא פגע באנשים שם בכפר. זה תא שטח מאוד נרחב, אולי מהבהלה הוא ברח וקרה לו משהו", תהה האב גדי. "ביום התאונה הוא לא היה זמין, אז ניגשנו לדירה שלו, ראינו שהדלת פתוחה. חשבנו שאולי הוא יצא לקנות סיגריות, אבל הוא לא חזר. יום קודם לכן הוא אמר לאמא שלו סימה כי הוא רוצה לצאת לטייל. הוא אהב לטייל בצפון. הוא בחור צנוע וחברותי מאוד. הוא התמודד עם מחלה נפשית אבל הוא ילד אחראי ויפה".
לנעדרים בישראל אין מעמד חוקי
נעדר נוסף שמחפשים אחריו בימים אלה הוא יורם הלל פליטר, בן 31, שהתגורר בעיר צפת וסיים לאחרונה תואר בפסיכולוגיה במכללת תל חי ועבד בעמותה שמסייעת למתמודדי נפש בעיר צפת. עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר ירד יורם לדרום והצטרף לקבוצת מתנדבים בהכנת אוכל לחיילים וכוחות הביטחון. חודש וחצי לאחר מכן הוא ניתק קשר עם בני משפחתו וחבריו ומאז למעשה נעלמו עקבותיו. בתחילה, החיפושים התמקדו באזור הצפון ולפני כשבוע אותר רכבו כשהוא נטוש ביער ליד בית שמש. "אנחנו אובדי עצות. כבר שבוע שיש סריקות באזור בית שמש ואנו מצפים שהמשטרה תעבוד", דרש אברהם, אחיו של יורם. "הטלפון שלו אוכן רק השבוע ואנחנו חוששים שאולי הוא נחטף כי אזור בית שמש וגוש עציון הוא גם קו תפר. זה אזור שמטיילים בו הרבה, אבל אף אחד לא נתקל בו".
לאחיו של יורם טענות קשות למשטרה. "המשטרה לא אקטיבית בחיפושים אחריו וגם לצערי, התיק נפתח במשטרת צפת והם מאוד עמוסים והחיפושים בכלל בבית שמש - אז יש ניתוק בין התחנה המטפלת בתיק לבין הגזרה שבה הוא נמצא וככה אנחנו נופלים בין הכיסאות", טען האח.
גוף נוסף שמנסה לסייע הוא עמותת "בלעדיהם" המסייעת למשפחות נעדרים. מי שייסדה את העמותה היא ורדה מיניביצקי יחד עם בעלה שוקי, אמו של דניאל שנעדר מאז 11 באוקטובר 2014. כיום דניאל בן 43 וגם גורלו אינו ידוע. "המטרה שלנו שיוקם גוף שיטפל רק בנושא של נעדרים", דורשת ורדה. "קידמנו חקיקה שתסדיר את מעמדם של הנעדרים ושתהיה עזרה למשפחות כי כיום לנעדרים אין מעמד חוקי. הם לכאורה קיימים, אבל הם לא קיימים. נוצרות אין ספור בעיות שקשורות לכך כמו במקרה של הבן שלי, שקיבל כספים מקופת גמל ויותר מעשור חלף ואני לא יכולה לפדות את הכספים. יש נעדרים שלקחו למשל משכנתא וכשהכספים לא משולמים, הבנקים פונים לערבים וזה מגיע לבית משפט".
מיניביצקי דווקא חושבת שהטיפול בסוגיית הנעדרים בישראל טוב יותר ממדינות אחרות בעולם. "בצרפת למשל אין חוק שמחייב את הרשויות לחפש נעדרים והם לא מחפשים נעדרים כי זכותו של אדם לצאת מהבית אלא אם כן הם חולי אלצהיימר מבוגרים או ילדים מתחת לגיל 18".
"במדינות אחרות לא טורחים לחפש"
אל תוך הוואקום של היעדר כוח אדם מספק לחפש נעדרים נכנסים כמה גופים אזרחיים המציעים את שירותיהם למשפחות וקרובי הנעדרים בסיוע כלשהו לאיתורם. המרכזי שבהם הוא יחידת הכלבנים לישראל (יכ"ל) כשמייק בן יעקב העומד בראשה נע בשבועות האחרונים יחד עם כלבנים בין מוקדי החיפושים אחר קסאו לבין נעדרים אחרים, במרכז, באזור ירושלים ובדרום. "מפרוץ המלחמה התווספו עשרה תיקי נעדרים לרשימה שעד היום אין מידע לגביהם, מתוך כל המאות שהוכרזו נעדרים ב-7 באוקטובר. היו עוד מספר מקרים של היעדרויות של אנשים שכנראה בשל משבר נפשי ואישי בהשפעת המלחמה נעדרו מביתם. מרביתם אותרו כעבור מספר ימים", סיפר בן יעקב.
לפי מפקד יחידת הכלבנים מייק בן יעקב, אין שינוי מהותי בפרופיל הנעדרים. "זו תופעה גורפת שפוגעת בכל האוכלוסיות ללא קשר למעמד סוציו אקונומי כזה או אחר. יש נעדרים שהם מתכנתים בחברות הייטק או סגני מנהלים בחברות גדולות שנעדרו ויש גם מקרים של נעדרים ונעדרים על רקע משבר אישי, פסיכולוגי, המלחמה. כל אדם והסיפור שלו", מסביר בן יעקב. "קל מאוד לאבד בישראל. זה עניין של דקות שאדם יכול לצאת מהבית, מהעיר, ולהגיע לשטחים פתוחים ומיוערים".
גם בן יעקב חושב שיש שינוי לטובה בכל הנוגע לחיפוש אחר נעדרים. "המודעות עלתה ויש יותר ארגונים ומתנדבים שמסייעים בכך. גם המשטרה לוקחת את זה יותר בקצינות. ביחס למדינות אחרות, שבהן בכלל לא היו טורחים לחפש, מצבנו טוב. אבל יש הרבה פערים. יש למדינה טכנולוגיה ומצלמות אבל אין כיסוי מלא של השטח ואי אפשר לזכות את כל השטח".
גם חוקרים פרטיים מתבקשים לא אחת לסייע באיתור נעדרים בישראל. גיל שמואלי, חוקר פרטי ומתנדב בעמותת "בלעדיהם" מבהיר בשיחה עם וואלה כי "ההתנדבות שלי מוגבלת. לכל סיוע טלפוני שצריך והמלצות חשובות אני מספק, ובהמשך, מי שרוצה לשכור את שירותיי אני מסייע במסגרת המשרד, אבל זה מאוד חריג, כי מרבית משפחות הנעדרים הם ממעמד סוציו אקונומי נמוך והם לא יכולים לשאת בעלויות של חוקר פרטי".
לפי שמואלי, בכל שנה יש אלפי פניות על מקרי היעלמות. "את מרביתם מוצאים תוך יממה או שתיים. יש עוד עשרות מקרים בודדים בשנה שבדרך כלל מדובר בנערות שלוקח חודש לאתר אותן ויש עוד 20-15 תיקים בשנה, שזה המון, שאדם יוצא מהבית ולא מוצאים אותו", מסביר שמואלי. "יש מקרים שבהם מדובר בעבריינים, שיודעים שחיסלו אותם וקברו אותם איפשהו ולעולם כנראה לא ימצאו אותם ויש מקרים של אנשים מבוגרים, חולי אלצהיימר שנעלמים ולא מוצאים אותם ויש לך מעט מקרים כמו המקרה של הילדה היימנוט קסאו מצפת שזה באמת באמת חריג, אני מלווה את הנושא כבר 10 שנים ואני לא זוכר מקרה דומה של היעדרות ילדים ובנסיבות כאלה".
שמואלי מציין כמו אחרים שברוב התיקים יש פחות השקעה, אבל אפשר להבין את זה. "אין למשטרה מספיק אמצעים וכוח אדם. מושקעים מאמצים אדירים במקרה של קסאו בשל חריגות המקרה, אבל אי אפשר להפוך את כל העולם על אדם בן 30 שיצא מהבית, בלי טלפון. אם היה לך בכל תחנה חוקר שמתמחה באיתור נעדרים, המצב אולי היה יותר מקצועי. במטה הארצי במשטרה יש גוף אופרטיבי שבעיקר מנחה לפעולות אבל זה לא עוזר ברמה הפרקטית לאיתור נעדרים".
ממשטרת ישראל נמסר: "כוח האדם בחוליית נעדרים באגף החקירות והמודיעין של המשטרה גדל, אך יחד עם זאת חשוב לציין כי החוליה אינה זאת שמחפשת בפועל את הנעדרים אלא מסייעת לכוחות המחוז, בין היתר ביצירת ממשקים מול רשויות המדינה, הקמת יחידות מתנדבים לאיתור נעדרים, יצירת שת"פ עם גופי מודיעין נוספים ועוד. לפני כשנה וחצי גייסה המשטרה פרופילאי ליחידת נעדרים ופעילותו מסייעת רבות ליחידות השטח גם בתיקי נעדרים. בשנת 2023 נפתחו כ-25,000 אירועי נעדרים, מתוכם נפתחו כ-5,000 תיקי חקירה. בסוף כל שנה נותרים בין 6 ל-12 נעדרים שטרם אותרו והדבר מעיד על פעילות מאומצת של המשטרה, תוך הפעלת מירב המאמצים וכלל האמצעים העומדים לרשות המשטרה, כולל הפעלת אמצעים ע"י יחידת הסייבר 7100 של המשטרה שפועלת להצלת חייהם של נעדרים בעת חירום".