וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכתובת הייתה על הקיר: "הישראבלוף יוביל למשבר גדול ברפואה בישראל"

עודכן לאחרונה: 14.3.2024 / 21:12

למרות עלייה במספר הרופאים החדשים בשנה החולפת, מספרם לכל אלף איש בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD. ברקע: הנהירה ההמונית ללימודי רפואה באירופה והיעדר הפתרונות כמו גם הפערים בטיפול הרפואי בין מרכז לפריפריה: "5,000 אנשים רוצים ללמוד בשנה, אבל יש מאות מקומות בלבד"

בווידאו: הכרזה על סל תרופות לשנת 2024 22.02.24/לעמ

בסוף חודש פברואר פרסם משרד הבריאות כי מספר הרופאים החדשים בישראל ירד בשנת 2022 ובהשוואה למדינות ה-OECD, מספר הרופאים בישראל לכל אלף איש נותר נמוך ועומד על 3.4 בישראל מול 3.7. לצד זאת, רק השבוע הצביע מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על הבעייתיות בפער בטיפול הרפואי בין המרכז לפריפריה. יחד עם כמה רופאים ביקשנו לשאול מדוע יש מחסור ברופאים בישראל, האם המצב ישתפר או שאנחנו צפויים לגרוע מכל. הדעות חלוקות, אבל על דבר אחד כולם הסכימו - המדינה ראתה את הגל מגיע והתעוררה מאוחר מדי.

מספר רשיונות חדשים ברפואה. משרד הבריאות, אתר רשמי
מספר רשיונות חדשים ברפואה/אתר רשמי, משרד הבריאות

לפי הדו"ח שפורסם בסוף החודש שעבר, מספר הרופאים החדשים בישראל בשנת 2022 עמד על 1,946. לצד זאת, בשנת 2023 חלה עלייה עם 2,486 רישיונות רפואה חדשים. "יש שני דברים לרעתנו: אחוז הרופאים המבוגרים בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD מעל גיל 55 ומיעוט מקומות לסטודנטים בפקולטות הרפואה בישראל מביא הרבה מהסטודנטים הישראלים ללמוד בחו"ל", הסביר לוואלה! ד"ר איל בראון, מנהל פנימית ח' בבית החולים רמב"ם בחיפה, חבר הנהלת ביה"ח ומומחה למחלות זיהומיות. "זה נובע מכך שהגיעו המון רופאים בעלייה הרוסית בשנות ה-90 והיום רובם כבר מבוגרים. בנוסף, החל משנת 2019 לימודי רפואה באוקראינה, רומניה ומולדובה לא מקובלים בישראל לפי החלטת משרד הבריאות שהתבססה על דו"ח שאול נציב שהראה כי רמת הלימודים לא מספקת לסטנדרטים הגבוהים בישראל. אלו שכבר לומדים שם מסיימים עכשיו את השנה השישית שלהם והצפי הוא שב-2026 ייצאו לשוק כ-500 רופאים פחות מעכשיו, משמע אנחנו נרד ל-3 רופאים לכל אלף איש בישראל, מה שייצור מחסור גדול עוד יותר ברופאים בעיקר בפריפריה".

לדבריו של ד"ר בראון, לא ייצרנו מספיק רופאים ורק בשנים האחרונות המדינה החלה לבצע מהלכים כדי לייצר אותם, אבל זה לוקח זמן. יש לזכור שלימודי רפואה נעים בין 4 ל-7 שנים. "הכשרת סטודנט לרפואה הוא דבר יקר, הכי יקר שיש בישראל. זה לא דומה לשום מקצוע אחר שנמצא באקדמיה", הדגיש בראון. "הבעיה העיקרית היא איפה לומדים את הלימודים הקליניים באוניברסיטאות. צריך יותר רופאים שיעבדו במשרה מלאה להשגיח על הסטודנטים. גם ככה יש מחסור ברופאים במחלקות הפנימיות בבתי החולים ובכירורגיה, אז 'להפריש' רופא שיהיה עם סטודנטים זמן רב כל כך זה משמעותי מאוד".

עם זאת, נעשו צעדים בניסיון למזער את המשבר: פקולטה לרפואה נפתחה באוניברסיטת אריאל, כמות הסטודנטים הוגדלה ויש רצון לפתוח פקולטות נוספות באוניברסיטת חיפה או רייכמן, אך ד"ר בראון מזהיר שלא מדובר כאן בפתרון מהיר.לדבריו, ייקח שנים לצמצם את הפער ולסגור אותו והוא מציין כי הרופאים מסתכלים גם על הפן הכלכלי. "אנשים רוצים מקצוע עם הכנסה גדולה כמו פלסטיקה ועיניים. מקצועות כמו הרדמה, כירורגיה ורפואה פנימית כוללים תקופות התמחות קשות מאוד. זה לא עניין של שיווק, רופאים לא רעבים ללחם, אבל תנאי החיים חשובים להם. כמו למשל במקצוע הכירורגיה, שהיה פעם פסגת הרפואה, אבל יש עכשיו לרופאים שיקולים שלא יזעיקו אותם באמצע הלילה", הוא הסביר.

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה
ד"ר איל בראון מבית החולים רמב"ם. דוברות רמב"ם, אתר רשמי
ד"ר איל בראון/אתר רשמי, דוברות רמב"ם

צעדים קטנים, אבל כמעט בלי פתרונות מעשיים

פרופ' עידו וולף, ראש המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, מציף תיאוריה שהמדינה השתמשה בה במציאות וכשלה. "היו כמה תיאוריות ואחת מהן הייתה שככל שיהיו פחות רופאים, אז ההוצאה לבריאות במדינה תקטן ולא יצטרכו כל כך הרבה רופאים", הסביר פרופ' וולף המשמש גם ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וראש המועצה הלאומית למניעה ואבחון של מחלות ממאירות. "הכשרת הרופאים בישראל נקבעת באופן היסטורי על ידי משרדי האוצר והבריאות והם הגבילו את הכמות. הגענו ל-800-700 סטודנטים לרפואה לשנה ועצרו אותנו, לא נתנו כסף לצמיחה. לצד זאת, הרבה סטודנטים למדו רפואה בחו"ל, המדינה חסכה והגענו למצב מעוות שכולו נתמך על ידי מדינת ישראל, שהובילה אלפי רופאים שלומדים רפואה בחו"ל במקום בישראל".

פרופ' וולף מסביר כי התוצאה הייתה שהאוניברסיטאות החלו לסנן סטודנטים באמצעות בגרויות ופסיכומטרי. "אני שומע את הטענות להוריד את ציון הפסיכומטרי הגבוה, מעל 730, אבל הבעיה היא לא שם אלא מספר המקומות שקיימים היום עבור סטודנטים לרפואה. יש 5,000 בני אדם שרוצים ללמוד בישראל, אבל יש רק 800-700 מקומות בכל שנה".

פרופ' עידו וולף. מירי גטניו, דוברות איכילוב, אתר רשמי
פרופ' עידו וולף/אתר רשמי, מירי גטניו, דוברות איכילוב

כמו ד"ר בראון, גם פרופ' וולף מצביע על משרד הבריאות כאשם במצב הנוכחי וקבלת ההחלטה לא לאפשר לסטודנטים ללמוד רפואה במזרח אירופה בלי שום חלופה. "מדינת ישראל ידעה כבר ב-2019 שבשנים 2025-2024 תהיה בעיה בכמות רופאים. הרי המסה הגדולה הלכה ללימודים במזרח אירופה כי זה הרבה יותר זול והיה הרבה יותר קל להתקבל מאשר ללמוד רפואה במערב. כמעט כולם עברו וזה היה סוג של 'ישראבלוף'. ישראל הייתה צריכה לעשות את החישובים ולפתוח יותר מקומות, אבל אנחנו מכירים את ישראל. מתי מבינים שיש מחסור? ב-2022. מה קרה? הבינו שאנחנו לקראת משבר ענק ושערי השמיים ייפתחו עלינו בשנת 2025. המדינה מתעוררת, אבל לאט".

פרופ' וולף טוען כי יש תוכנית מסודרת של המשרד והמדינה להגדיל את כמות הרופאים ע"י סטודנטים ישראלים שילמדו כאן רפואה ל-2,000 רופאים בכל שנה, אבל לדבריו זה יקרה, אולי, רק בשנת 2030. "כולנו יודעים שבשלוש השנים הקרובות יהיה כאן משבר גדול", הצהיר פרופ' וולף. "קשה מאוד לתקן את העבר, סטודנטים שלא נכנסו בזמן פשוט לא יהיו שם. עכשיו יש ריצה מטורפת להכשיר עוזרי רופא, להרחיב סמכויות כדי להיערך למשבר בוא יבוא. המשבר הוא עובדה, רק שלא יודעים כמה עמוק הוא יהיה. מנסים לתמרץ את הרופאים הישראלים שלומדים בחו"ל, אבל זה לא קל כי בכל העולם רודפים אחריהם. הם מקבלים רישיון רפואה אירופי-אמריקני והעולם פתוח בפניהם".

פרופ' וולף מדגיש כי "הישראבלוף" ממשיך גם בשנים אלו וטוען כי פתיחתה של אוניברסיטת אריאל לרפואה לא הוסיפה רופאים. "בסופו של דבר, מה שצריך כאן הוא שדות קליניים או במילים אחרות לבנות בתי חולים. כל הסטודנטים של אריאל לומדים את העבודה המעשית בבתי החולים בתל אביב, לכן זה משחק סכום אפס. עכשיו מדברים גם על דו"ח גמזו (מנכ"ל איכילוב ומשרד הבריאות לשעבר) שיחייב את בתי החולים לתת יותר זמן הוראה לסטודנטים תמורת תשלום לרופאים מהמדינה. זה צעד נכון, כל השאר הם לא פתרונות מעשיים".

ד"ר ואדים בנקוביץ. מרכז יונתן, המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב, אתר רשמי
ד"ר ואדים בנקוביץ/אתר רשמי, מרכז יונתן, המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב

ד"ר ואדים בנקוביץ, מנהל המערך האורתופדי בבית החולים סורוקה בבאר שבע ומרצה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, מעלה עוד סברה שהובילה למחסור ברופאים לטענתו. "מעלים את סף הכניסה של המבחנים כדי לקבל את הסטודנטים הטובים ביותר שזה בסדר. אלו שלא מתקבלים נוסעים לחו"ל כי יודעים מראש שחבל לבזבז זמן כי רף הכניסה הוא גבוה מאוד, אבל חלק מהאוכלוסיות בישראל מקבלים העדפה מתקנת ונכנסים כבר בגיל 18 ללימודי הרפואה, איפה ההוגנות?", שאל ד"ר בנקוביץ.

בדבריו הוא מתייחס לנתון כי על פי הדו"ח של משרד הבריאות, נכון לשנת 2022, 46% ממקבלי רישיונות לרפואה היו מהמגזר הערבי. "חלק מהסטודנטים בישראל נופלים במבחני האישיות בדרך לקבלה לבתי הספר. אני שואל את עצמי: איזה מבחן אישיות עבר בן 18 שרק סיים בית ספר מול חייל קרבי בן 21 שעשה שירות משמעותי שהוא לא עבר? יכול להיות שמשהו כאן לא בסדר. יש פה אי שוויון שהוא מעצבן".

"האנשים האלה מסכנים את החיים שלהם ותורמים לחברה והם אלה שצריכים להוכיח?", המשיך ד"ר בנקוביץ. "למה אדם שרוצה ללמוד בייחוד רפואה, צריך לחשוב שאם הוא יסרב לשרת בצה"ל הוא היה מסיים אוניברסיטה וירגיש תחושת מרמור. לכן אני מברך על מתווה המילואמניקים, אבל הכול זה בזמן מלחמה. בשנה הבאה, האנשים אלה ימשיכו להשתרך מאחור".

בנקוביץ' מדבר על כך שאם יש אפליה מתקנת, אז הפסיכומטרי הוא לא באמת מדד לקבוע מי יכול להיות רופא ומי לא וטוען שצריך לבוא לקראת הסטודנטים העתידיים המשרתים בצה"ל. "לי היו רופאים שנעדרו מהמחלקה ל-4 חודשים ואני תומך בהם ומנסה לעזור להם, אבל יכול להיות שיהיו מנהלי מחלקה ומנהלים שמסתכלים על אנשי מילואים כ'נעלמים' וייקחו לעבודה מישהו שלא נעדר. זו ממש ארץ אוכלת יושביה".

רופאים מנתחים בחדר ניתוח. ShutterStock
רופאים חושבים על תנאי חייהם. מקצוע הכירורגיה כבר לא מבוקש/ShutterStock

בנקוביץ מבין מה עומד מאחורי האפליה המתקנת והרצון לתמוך באוכלוסיות מוחלשות ולתת את הצ'אנס וטוען כי הקולגות שלו גם חושבים ככה, אבל לטענתו פחות מדברים על כך. "קשה מאוד לשפר בגרויות ופסיכומטרי אחרי 3 שנים בשירות הצבאי", הוא הסביר. "יש פה סלקציה הפוכה שמדיחה את האוכלוסייה הכי תורמת ומשקיעה למען המדינה וביטחון המדינה ואנחנו פוגעים בהם. לצערי, אף אחד לא רוצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה ומעבירים את זה, כי כביכול יוצאים כאן נגד מוסכמות של שנים. אין פה שום שוויון וצריך לתקן את זה ויפה שעה אחת קודם".

לסיכום, בנקוביץ גם מחזיק בדעה שמערכת הרפואה בישראל לא תוכל להתמודד עם המשבר. "זה יפגע בכל שירות רפואי שנצטרך. במרכז יהיו יותר תקנים מאשר בפריפריה בצפון ובדרום, בתי החולים ייפגעו קשה. על פי הערכות בגלל רפורמת יציב, יהיה מחסור של 40% ברופאים בישראל, זה משבר עמוק וקשה, צריכים לפתוח יותר לימודי רפואה בישראל, להכשיר רופאים ולהביא את הרופאים הישראלים שנמצאים בחו"ל לישראל, כדי למזער נזקים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כפי שפורסם בהודעת המשרד על דוח כוח האדם במקצועות הבריאות לשנת 2022, וכפי שפורסם רבות בכלי התקשורת השונים ובכללם "וואלה", חשוב לציין כי הדוח מתייחס לנתוני שנת 2022, ואולם, בנתוני 2023 חלה מגמת עליה במספר הרישיונות החדשים ברפואה, עם 2,486 רישיונות חדשים. כפי שפורסם, במטרה לתת פתרון לטווח הארוך למחסור ברופאים ולהגדיל את מספר הרופאים בישראל, בשנת 2023 הקים שר הבריאות ועדה לטיפול במחסור בכוח אדם רפואי, שבראשה עומד מנכ"ל משרד הבריאות, שתגבש, בין היתר, גוף תכנון לאומי של כוח אדם רפואי שיקבע את מספר המומחים הנדרש בכל תחום ועל פעולות להשגת יעדים אלו. בנוסף, פועל משרד הבריאות להגדלת מספר הרופאים המומחים בכל התחומים והאזורים הגיאוגרפים, באמצעות מימון מתמחים בקהילה בקופות החולים וכן, להגדלת מספר הסטודנטים החדשים לרפואה, שעלה בשנים האחרונות מכ-730 ב-2018 והגיע למעל ל-1,100 סטודנטים ב-2023, כשהיעד הוא הגדלה ל-2,000 סטודנטים בכל שנה עד סוף העשור, זאת בנוסף להגדלת מספר האחים והאחיות. בנוסף לכך, תוצג השנה 'תוכנית אופקים' בעידוד שר הבריאות, תוכנית ראשונה מסוגה למימון לימודי רפואה במוסדות איכותיים באירופה, במסגרתה צפוי להינתן מימון לכ-100 סטודנטים לרפואה בחו"ל בשנה, זאת לצד הגדלת מספר הרופאים בארץ".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully