גדי מוזס מציין היום (שלישי) את יום הולדתו ה-80 בעודו בשבי חמאס. מעט לפני המתקפה על העוטף משפחתו החלה לתכנן חגיגה גדולה לכבוד הגיל העגול. כעת, בהיעדרו, התכנסה בהרכב מצומצם, להזכיר ולדבר עליו. "חשבנו לעשות אירוע גדול של המשפחה המורחבת. מי חשב שבזה נתעסק", מספר בנו יאיר.
בת זוגו של מוזס, אפרת, נרצחה ב-7 באוקטובר. בתה דורון כץ-אשר ונכדותיה רז ואביב, בנות חמש ושנתיים, נחטפו גם הן מניר עוז, וכן גרושתו של גדי, מרגלית מוזס. כולן חזרו לפני חודשים כחלק מעסקת שחרור החטופים. גדי נשאר מאחור, לבדו. "רז ואביב הפכו לנכדותיו לכל דבר. הן שואלות כל הזמן איפה סבא, מתי סבא חוזר", משתף יאיר.
"המצב נעשה קשה מיום ליום", הוא מודה. "מרגישים עייפות, קושי גובר, אבל אין ברירה אלא למצוא כוחות. אז לפעמים לוקחים יום-יומיים התנתקות, אבל אנחנו ממשיכים לצעוק את צעקתו. לשחרר אותו בעצמנו אנחנו לא יכולים אבל נפגשים עם מי שצריך".
אחת הפגישות התקיימה אתמול, עם שר הביטחון יואב גלנט. "לא יצאנו עם בשורות משמחות. אין התקדמות מיוחדת", אומר יאיר. "גלנט אמר שבתקשורת אומרים לפעמים דברים לא מבוססים. התחושה היא שהם מחכים לחמאס, שמעכב את הזמן ולא נותן תשובה. ההצעה האחרונה שישראל הסכימה לה כבסיס למשא ומתן לא קיבלה תשובה חיובית או שלילית מחמאס. מאז אין כלום".
לדבריו, "ההערכות הן שלחמאס יש אינטרס ברמדאן לחמם את האזור ולא להרגיע. אני מקווה שיראו שסוף השבוע עובר בשלום בלי יותר מדי בלגן ויבינו שחייבים להמשיך לכיוון המשא ומתן. אנחנו ממשיכים לעבוד גם בלחץ הבינלאומי על המצרים והקטארים. הזמן שלנו הרבה יותר לוחץ משל חמאס".
לפני שלושה חודשים המשפחה קיבלה אות חיים ראשון מגדי. בסרטון שפרסם חמאס, הוא נראה קורא לממשלה לפעול לשחרורו ומזהיר מפני הסכנה בשבי, לצד החטוף אלעד קציר. זו הייתה הפעם האחרונה ששמעו מידע על גורלו. "היום אבא שלי בן 80, הוא לא איש צעיר. כל יום שעובר אני יותר חושש לחייו", אומר יאיר. "מאז הסימן חיים שקיבלנו ב-19 בדצמבר, שגם הוא אנחנו לא יודעים אם באמת צולם בסביבות התאריך הזה, אנחנו לא יודעים כלום עליו. אני מקווה שהוא מקבל תנאים מינימליים שמאפשרים לו להמשיך להתקיים. לא חשבנו והעלנו בדעתנו שנחגוג לו כשהוא שם".