נדמה שגם בנימין נתניהו, הפוליטיקאי שהצליח לעמוד באינספור מכשולים במהלך שנות כהונתו כראש ממשלה, מבין שכעת, אחרי פרסום דוח ועדת החקירה של האסון במירון ואחרי אסון 7 באוקטובר - זה הסוף. זה נגמר. מפה הוא לא יוכל להמשיך, גם אם הוא ינסה לאחוז בכסאו בציפורניים עד סוף הקדנציה.
בנימין נתניהו יירשם בהיסטוריה כפוליטיקאי שעל שמו רשומים האסונות הגדולים ביותר שקרו למדינת ישראל מיום הקמתה: אסון הכרמל, האסון במירון והטבח הנוראי ב-7 באוקטובר. אלפי הרוגים. אלפי פצועים, אלפי הלומי קרב, יתומים, אלמנות ושכול אינסופי.
נתניהו חשב שאולי אם יטיל את האחריות על אירועי 7 באוקטובר על הצמרת הביטחונית, יצליח לנקות את עצמו מאשמה בטבח הנורא. אבל גם הוא מבין אחרי דוח אסון מירון שהוא לא יצליח לצאת מזה, והוא יהיה אשם באסון הגדול ואחראי לו.
למרות זאת, נתניהו ממשיך לאחוז בקרנות המזבח, וכאילו לא מבין שהבלוף שלו נחשף כבר מזמן. אפילו תומכיו ומצביעיו הרבים - שהיו אולי יכולים לסלוח לו על השקרים הקטנים, על אובדן המשילות, על הפגיעה בתשתית הניהולית של המדינה, על הפגיעה ברשות השופטת - אפילו הם לא יכולים לסלוח לו על 7 באוקטובר, אירוע שעד לרגע זה הוא מסרב לקחת עליו אחריות.
אפשר לראות את זה בכל הסקרים של החודשים האחרונים. לנתניהו אין מנדט ולא יהיה מנדט, כל עוד הוא מנהיג את הליכוד, להוביל את ישראל ביום שאחרי. אחרי פרסום דוח מירון, נדמה לי שאפילו הוא מבין את זה.
הטקטיקה של נתניהו להביא ל"ניצחון המוחלט", כדי שזה יירשם על שמו - ואולי בכך לכפר במעט על האשמה שלו במחדל 7 באוקטובר - היא טריק שקוף וזול שלא יעבוד. גם הוא מבין שאפילו אם נגיע להישגים צבאיים מרשימים בעזה, הסוף שלו כפוליטיקאי קרוב.
הפוליטיקאי שרצה לרשום את שמו בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל כמר ביטחון, מר כלכלה, כמדינאי שהשיג הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערב - ייזכר כמי שחתום על ההשפלה הכואבת ביותר שידענו מקום המדינה ועל הפצע הלאומי, שממשיך לדמם גם ברגעים אלה ממש.
אבל זה לא סוף פסוק. יש לנתניהו צ'אנס אחרון לעשות מעשה משנה מציאות - משהו שיוכל להירשם לו לזכותו לשנים רבות. אם ירצה, יוכל לקנות את עולמו ואת עולמן של 134 משפחות שממתינות ליקיריהן הנמקים מתחת לאדמה בשבי חמאס. נתניהו יכול להתעלות על גודל השעה, להבין שבידיו המפתח לשחרור החטופים ולעשות היסטוריה. להיות ראש ממשלה שמקבל החלטה גורלית חרף התנגדות הקיצונים בממשלתו, החלטה שיכולה לתקן ולו במעט את המצב ולהוציא את אחינו, בשר מבשרנו, ממרתפי העינויים בעזה.
נתניהו יודע היטב שאנחנו כמדינה נישאר חזקים גם אחרי שחרור החטופים בעסקה, ונוכל לבוא חשבון עם כל אחד ואחד מהמחבלים שנשחרר. עשינו את זה בעבר (גם במקומות רחוקים יותר מעזה), ונוכל לעשות את זה גם בעתיד.
נתניהו, זה הרגע לעשות מעשה משנה מציאות.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי, מומחה בניהול משברים וקמפיינים