בחודש יולי 2022 התייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו לעדות בפני ועדת החקירה לאסון מירון. משפט אחד הדהד בעדותו של נתניהו שאמר לחבר הוועדה שלמה ינאי באשר לאחריותו כי "אתה לא יכול לקבל אחריות על מה שאתה לא יודע". היום (רביעי) קבעה ועדת החקירה כי נתניהו נושא באחריות אישית. "הגענו לכלל מסקנה כי עולה שיש יסוד סביר לכך שנתניהו ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי ושהליקויים עלולים ליצור סיכון להמוני המשתתפים בהילולה שנערכת במקום בל"ג בעומר", נכתב בדו"ח הסיכום של ועדת החקירה. "לכל הפחות, בנסיבות העניין היה עליו לדעת על כך לאחר שהנושא הגיע למשרדו פעמים רבות ולאחר שהוא עצמו נדרש לו מספר פעמים בדיוני הממשלה. על כן אין לקבל את טענת נתניהו, שלפיה לא תפסו אותו בדש מעילו".
כאמור, הוועדה הטילה אחריות אישית על נתניהו. עם זאת, לא מצאה הוועדה לנכון להגיש נגדו המלצות. הוועדה קובעת באשר לנתניהו כי בחלק מהמקרים בנוגע לכשלים לאורך השנים בניהול ההילולה במירון הייתה לנתניהו מעורבות ישירה בעניין בשתי החלטות ממשלה שהתקבלו בתקופת כהונתו שעסקו באחריות לאתר קבר הרשב"י ושאף קדם להן דיון בממשלה.
הוועדה מציינת דיונים שהתקיימו עוד טרם כניסתו של נתניהו לתפקיד בשנת 2009 בעקבות חוות דעת של מבקר המדינה בנוגע למצב קבר הרשב"י וההיערכות לל"ג בעומר במירון. שנתיים מאוחר יותר פרסם משרד מבקר המדינה ממצאי מעקב, שבגינן קיבלה הממשלה באותה שנה את החלטה 3886 ובה הוחלט להקים חברה ממשלתית לתועלת הציבור שתיקרא "קרן הרשב"י ומורשתו" ושתישא באחריות כוללת לאתר. באותו דיון ממשלה שקדם להחלטה הציג שר התיירות דאז סטס מיסז'ניקוב את הרקע והוסיף: "אני רוצה להודות על העבודה המאומצת לראש הממשלה שגם היה מעורב בכך באופן אישי".
זה לא נגמר כאן. במהלך אותו דיון שאל ראש הממשלה מה האינטרסים מאחורי ההחלטה ואחת הנוכחות לחשה על אוזנו בעודו הוא מסביר: "היא מלמדת אותי מה האינטרסים פה". הוועדה מצאה כי ההחלטה מעולם לא יושמה, החברה הוקמה, אך מעולם לא החלה לפעול.
נושא נוסף שהוועדה מאירה עליה זרקור הוא העובדה שמחודש פברואר 2014 ועד לחודש מאי באותה שנה נשלחו למשרד ראש הממשלה ולראש הממשלה נתניהו עצמו מכתבים ובהם בקשתו שהמשרד יתערב בנוגע להיערכות להילולה במירון. יו"ר חברת קרן הרשב"י ומורשתו פנה בעצמו לנתניהו. יו"ר ועדת הפנים של הכנסת דאז מירי רגב עשתה זו גם ושלחה שלושה מכתבים למשרד ראש הממשלה כששניים מהמכתבים לנתניהו עצמו. במכתבים הודגשו הסכנות החמורות שבקיום ההילולה באין גורם אחראי אחד ורגב ביקשה להתריע מפני "אסון כבד שיביא להרוגים ופצועים רבים. מזכיר הממשלה השיב לרגב, אך הדבר לא בא על פתרונו.
החלטת ממשלה נוספת, כך לפי הדו"ח, התקבלה בינואר 2016 אז הוחלט לפרק את החברה הממשלתית על אף שכלל לא פעלה ולהעביר את תחומי אחריותה וסמכויותיה כמו גם מטלותיה לידי המרכז לפיתוח ארצי למקומות הקדושים. חודשיים מאוחר יותר, מציינת הוועדה, פנה מפכ"ל המשטרה למנכ"ל משרד רה"מ וביקש כי יידרש לסוגיות שמחייבות טיפול והכרעה. מנכ"ל המשרד הפנה את המפכ"ל למשרד לשירותי דת. שנה נוספת חולפת ויו"ר ועדת הפנים דאז דודי אמסלם כותב מכתב נוסף בעניין לשרים הנוגעים בדבר וגם לראש הממשלה נתניהו. נתניהו המשיך לטעון שהמכתבים לא הגיעו אליו אישית.
הוועדה קובעת כי למרות טענות נתניהו כי היה מטפל אם היה יודע, עליו מוטלת האחריות לאתר באופן יזום, בעצמו או באמצעות אנשיו, נושאים המחייבים את טיפול משרדו ובמידת הצורך את התערבותו. "הצעדים שנקט לא היו מספקים", נכתב במסקנות הוועדה נגד נתניהו. "היה ידוע לו שהחלטות ממשלה שהתקבלו בעניין לא יושמו".
גם טענת נתניהו כי יש להבחין בין סוגיות שקשורות שיפור ניהול האתר לסוגיית הבטיחות לא התקבלה על ידי הוועדה. באשר לטענת נתניהו כי הפקעת האתר נעצרה בשל הליכים משפטיים, בחרה הוועדה שלא להתייחס בהרחבה לטענה משום שההפקעה מעולם לא הושלמה. עם זאת, כתבו אנשי הוועדה: "העובדה שהפקעת האתר לא הושלמה חייבה טיפול ופיקוח הדוק ונחרץ יותר על ניהול האתר".
בדו"ח מירון הפנתה הוועדה לציטוט מדו"ח מבקר המדינה על אסון הכרמל בהקשר לנתניהו: "ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא מתוקף תפקידו ומעמדו באחריות כוללת לפעולות הממשלה. אל שולחנו התנקזו במשך זמן רב הטענות והמחלוקות שבין משרד הפנים ומשרד האוצר והיה עליו להכריע בעניינן. אולם, במשך תקופה ארוכה מדי נמנע ראש הממשלה מלהטיל את כובד משקלו לצורך הסדרת מחלוקת זו, עיכוב שהיו לו משמעויות כבדות משקל באשר לרמת ההיערכות של מעך הכבאות ערב פרוץ השריפות".