5,000 תמונות, גופות עירומות וירויות ובלי אחריות על חמאס: הדו"ח המלא של האו"ם

על פני 23 עמודים, פורסם אמש (שני) הדו"ח של השליחה המיוחדת לאלימות מינית של האו"ם פרמילה פאטן, שבו נקבע כי התרחשו מעשי אלימות מינית מחרידים בהם אונס קבוצתי באזרחים ביום מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. אלא שבשורה התחתונה, הדו"ח לא קובע מי אחראי למעשים בטענה כי לא ניתן לקבוע בוודאות לאן המחבלים משויכים. וואלה עושה סדר בדו"ח. אזהרה: הממצאים קשיים לקריאה ומכילים תיאורים גרפיים.

הדו"ח הורכב על סמך ביקור משלחת בראשות השליחה המיוחדת לאלימות מינית של האו"ם פרמילה פאטן בתאריכים 29 בינואר עד 14 בפברואר. המשלחת קיימה 33 פגישות, בין היתר עם משרדי ממשלה, נציגי צה"ל, משטרה ושב"כ וכן פגישה עם הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל. בנוסף, המשלחת ערכה כמה סיורים במחנה שורה, לשם הובאו גופות הנרצחים לטובת זיהוי וכן במכון לרפואה משפטית באבו כביר. המשלחת עברה על לא פחות מ-5,000 תמונות ו-50 שעות של וידאו מיום מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. המוקד המרכזי של ביקור המשלחת היה בעריכת 34 ריאיונות עם שורדי הטבח, עדי ראייה, חטופים ששוחררו משבי חמאס בעזה וצוותי ההצלה שפעלו ביום המתקפה.

אחת הנקודות המרתיחות בדו"ח היא שהוא "לא יכול לקבוע" כי את השיוך של המחבלים שביצעו את מעשי האלימות המינית הנוראיים ב-7 באוקטובר. "חמאס וארגוני טרור נוספים לקחו אחריות על אירועי 7 באוקטובר, אך חמאס הכחיש כל פגיעה באזרחים כולל מקרי אונס", צוין בדו"ח. "המשלחת לא הצליחה לאסוף מידע שיוביל למסקנה למי משויכים מחוללי האלימות המינית שהתרחשו ב-7 באוקטובר. כדי לאשש זאת, יש צורך בהליך חקירה מלא ומקיף".

המשלחת התמקדה בארבעה מוקדים מרכזיים שבהם חמאס היכה ב-7 באוקטובר: בסיס נחל עוז, קיבוץ בארי, כפר עזה, פסטיבל המוזיקה "נובה" ברעים וכביש 232. הדו"ח מציין כי מניין הנרצחים ביום המתקפה עמד על כ-1,200 ואלפים נפצעו. בין היתר, אנשים נורו למוות, חלקם הניכר מטווח קצר, אזרחים נרצחו בבתיהם תוך שהם נשרפו בעודם בחיים. הדו"ח מציין כי הייתה התעללות בגופות כולל עריפת ראשים. סך הכול, מציין הדו"ח, נחטפו לעזה 253 בני אדם, כשחלקם אינם בחיים.

הדו"ח מציין כי הרשויות בישראל התקשו להשיג ראיות לאלימות מינית בשל העובדה שחלק ניכר מהגופות היה במצב רע וכן בשל טיפול לקוי של שירותי ההצלה הראשוניים שהגיעו לזירות השונות בעוטף עזה. "מספר רב של גופות שחולצו היו במצב קשה בעיקר בשל כוויות רבות, דבר שהפך את מלאכת איסוף הראיות לאלימות מינית לבלתי אפשרית", נכתב בדו"ח. הדו"ח קובע כי לא היה ניתן לקבוע האם התרחשה אלימות מינית במקרים של כ-100 גופות שאותרו בשל העובדה שהגופות היו שרופות, דבר שלא אפשר להשיג ראיות לאלימות מינית.

עוד לפני פירוט המקרים, כבר בחלקו הראשון של הדו"ח מציינת השליחה פאטן כי על סמך המידע שנאסף על ידי המשלחת בראשותה, ישנן ראיות לאלימות מינית שהתרחשה ב-7 באוקטובר. "היו מקרי אונס, אונס קבוצתי לפחות בשלושה מוקדים", צוין בדו"ח. "הצוות מצא גופות נשים עירומות לגמרי או לפחות חלקית מהמותניים ומטה עם ידיים קשורות וסימני ירי מרובים כולל בראש", נכתב.

הדו"ח מציין גם שני מקרי אונס שהוגשו תלונות בגינן בקיבוץ בארי שנמצאו כ"לא אמינות", לשון הדו"ח. במקרה אחד, טענה לאונס ורצח של אישה בהריון שרחמה בותר לפני שנרצח והעובר נדקר למוות. בקיבוץ כפר עזה, כך לפי הדו"ח, נמצא כי היה מקרה אחד לטענה לאונס שלא היה ניתן לאמת אותו כמו גם בכמה אירועים בבסיס נחל עוז. עם זאת, הדו"ח מציין שבכל המוקדים שנבדקו, נמצאו גופות של נשים כשהן עירומות וירויות כך שישנן ראיות להתעללות מינית. הדו"ח קובע גם כי המשלחת המיוחדת מצאה ראיות חד משמעיות כי ישראלים שנחטפו לעזה עברו אלימות מינית כולל אונס, עינויים והתעללות.

המוקד הראשון שמפורט בדו"ח הוא פסטיבל "נובה" ברעים. לפי הדו"ח, כ-3,500 בני אדם נכחו בפסטיבל, רובם צעירים. הדו"ח מציין כי המקום הפך לזירת רצח המוני עם מאות גופות. חלקן אותרו עם כוויות משמעותיות לאחר שהועלו באש והראיות הצביעו לפי הדו"ח על מקרים מרובים של אונס כולל אונס קבוצתי שהסתיים לאחר מכן ברצח. הדו"ח מציין מפי עדי ראייה שראו לפחות שני מקרים של אונס נשים לאחר שכבר נרצחו. גופות נשים אותרו ברובן כשהן עירומות או עירומות חלקית מהמותניים למטה כשהן ירויות בראש. היו גם גופות שאותרו כשהן קשורות לעצים.

השליחה פאטן כותבת בדו"ח כי חלק מהמבלים בפסטיבל נובה ברחו לכביש 232. הדו"ח מציין כי גופות אותרו לאורך הכביש כשהן עם סימני ירי וכוויות חמורות. גופות רבות נמצאו גם במיגוניות לאורך הכביש והדו"ח קובע כי ישנן ראיות לכך שמקרי אלימות מינית התרחשו לאורך הכביש כולו. עם זאת, הדו"ח מציין כי ישנם מקרים שלא היה ניתן לאמת אותם כולל מקרי אונס ואונס קבוצתי שמצריכים חקירה נוספת.

חלק מהמבלים גם הצליחו לברוח לקיבוץ הסמוך לפסטיבל, קיבוץ רעים, במרחק של 2 ק"מ מהפסטיבל. הדו"ח קובע כי ישנן ראיות לאלימות מינית בקיבוץ, כולל מקרי אונס. בין היתר מתואר בדו"ח מקרה של אונס אישה מחוץ למיגונית בכניסה לקיבוץ. המקרה אומת לפי עדויות של עדי ראייה וראיות ויזואליות. הדו"ח מתאר גם מקרה שבו באחד הבתים בקיבוץ אותרו שתי נשים כשהן עירומות על הרצפה וירויות בראשן.

איסוף העדויות מקיבוץ בארי כלל ריאיונות עם ניצולים של מתקפת 7 באוקטובר ואנשי שירותי ההצלה שהגיעו באותו בוקר שחור. הדו"ח מציין כי המשלחת ראתה את בארי כמוקד מרכזי שיש להגיע אליו לאור ההרס הרב שהנחילו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. לפי הדו"ח, לא נמצאו ראיות לטענות לרציחתה של אישה בהריון וביתור גופתה ורצח העובר. גם טענות לכך שנמצאו חלקי איברי מין של נשים לא אומתו על ידי המשלחת. עם זאת, הדו"ח מציין כי נמצאו ראיות על גופות שאותרו עירומות או קשורות בבתים בתוך הקיבוץ. למרות העדויות, הדו"ח קובע כי לא הצליח לאשר האם התרחשה אלימות מינית בקיבוץ בארי.

מוקד נוסף היה קיבוץ כפר עזה הממוקמת כ-3 ק"מ מגבול הרצועה. צוות המשלחת אסף עדויות מאנשי שירותי ההצלה, שהעידו על גופות נשים עירומות שאותרו כשהן קשורות ועם סימני ירי בראשן. בדו"ח מצוין כי אמנם לא היה ניתן לאמת טענות לאלימות מינית, הסימנים שתוארו על ידי עדי הראייה יכולים להעיד על כך שהתרחשו אירועי אלימות מינית בקיבוץ ביום המתקפה ב-7 באוקטובר.

הדו"ח מציין כי המשלחת עברה על טענות למקרי אונס בבסיס נחל עוז, שטרם ניתן היה לאמת אותן. בנוסף, עלו טענות להתעללות בגופתו של כמה חיילות וחייל שהמשלחת לא הצליחה לאמת. הדו"ח קובע כי במקרה של 7 חיילים, ארבעה גברים ושלוש נשים, אותרו סימני ירי בחלקים האינטימיים של גופותיהם. מתוך 29 גופות חיילים שהוצגו למשלחת, ב-24 מתוכן היו סימני ירי בראש.

המשלחת אספה עדויות מחטופים שהושבו משבי חמאס בעזה. הדו"ח קובע כי התקבל מידע קונקרטי וברור לאלימות מינית כולל אונס והתעללות מינית כלפי חלק מהנשים ואף ילדים בזמן השבי ברצועת עזה. הדו"ח קובע כי יש בסיס לכך שהאלימות המינית ככל הנראה נמשכת כלפי החטופים שנותרו בידי ארגוני הטרור בעזה. "יש בסיס מעדויות החטופים שהוחזרו כי הנשים החטופות בעזה ממשיכות לסבול מאלימות מינית גם כעת", נכתב בדו"ח.

הדו"ח מסוכם בהמלצות, בהן קריאה לממשלת ישראל להעניק גישה לנציב זכויות האדם של האו"ם ולנציבות החוקרת בשטחי הרשות הפלסטינית וכן במזרח ירושלים ובישראל כדי לבצע חקירה מלאה ומקיפה סביב הטענות השונות.

קראיה לחמאס ושאר הארגונים בעזה לשחרר באופן מיידי וללא תנאים מוקדמים את כל החטופים ולהבטיח את ביטחונם מפני התעללות מינית דרך החוק הבינלאומי. בנוסף, הדו"ח מסתיים בקריאה להעמיד לדין את כל האחראיים להפרות הדין הבינלאומי.