עלייה במקרי אלימות בתוך המשפחה, היעדר מיגון לבתי הספר, יותר נערים הסובלים מלחץ וחרדה ומחסור בפסיכולוגים חינוכיים במשרד החינוך - אלו רק חלק מהנתונים המדאיגים שחושפת היום (ראשון) המועצה לשלום הילד, בנוגע להשפעת טבח 7 באוקטובר והמלחמה על הילדים והנוער בישראל. הנתונים הוצגו לנשיא המדינה, יצחק הרצוג.
הדו"ח חושף מסכת של פגיעות בילדי ישראל וממחיש במספרים כיצד הם הופקרו - הן לפני הטבח בשבת השחורה והן אחריו. כמה מהנתונים הבלתי נתפסים נוגעים ליום הנורא עצמו; במלחמה נרצחו 38 ילדים, מתוכם שלושה בני 3-0 וארבעה בני 6-3. 42 ילדים נחטפו לרצועת עזה, ונכון להיום שניים, שהמדינה כולה מכירה, עוד מוחזקים שם: כפיר ביבס, שחגג יום הולדת שנה עצוב במיוחד לפני כמה שבועות, ואחיו בן ה-4, אריאל. הוריהם של 15 מהילדים שנחטפו - עדיין מוחזקים בשבי. לא זאת בלבד, אלא שבעקבות הטבח והמלחמה לא פחות מ-116 ילדים נותרו יתומים. מתוכם, 20 ילדים נותרו ללא הורים כלל, ו-96 ילדים התייתמו מהורה אחד. החל מיום מתקפת הפתע ועד לאמצע השבוע שחלף, 19,407 ילדים הוכרו בידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה בגוף או בנפש; כ-37% מהם בני פחות מ-6.
אבל הפקרת הילדים, כך נראה, התחילה הרבה קודם לכן, ואת השלכותיה סופגים הילדים כעת. כך למשל, ערב 7 באוקטובר 29% מהתקנים של הפסיכולוגים החינוכיים כלל לא היו מאוישים. דווקא במחוז דרום, שם הילדים נזקקו למענה פסיכולוגי מקיף לנוכח הטבח, המצב היה חמור אף יותר: 36% מהתקנים לא היו מאוישים - נתון שאפשר רק לדמיין את משמעותו לגבי הצעירים שמצבם הנפשי הידרדר בעקבות המלחמה.
ואם עסקינן בהשפעות המלחמה על מצבם הנפשי של הילדים: הנתונים מראים כי בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה חלה עלייה של כ-78% בשיעור הנערים שאובחנו כסובלים מלחץ, ועלייה של כ-69% בקרב נערות. נתונים אלו מתייחסים לצעירות וצעירים חברי קופת חולים מכבי. נוסף על כך מריאים הנתונים כי בחודשים אלה נאשמה עלייה של כ-20% באבחוני חרדה.
לקט הנתונים העלה מסקנות עגומות גם בנושא בטיחות ילדים במוסדות חינוך. לפי הדו"ח, ערב 7 באוקטובר, 26% ממוסדות החינוך בישראל לא היו ממוגנים כנדרש, ו-15% לא היו ממוגנים כלל. במחוזות הצפון והדרום - כ-20% ממוסדות החינוך לא היו ממוגנים כנדרש, וכ-10% לא היו ממוגנים כלל. בבתי הספר ביישובים הבדואיים, כך עולה מהדו"ח, המספרים היו גבוהים אף יותר - ו21% ממוסדות החינוך לא זכו לכל מיגון.
מנתוני הדו"ח עולה מגמה מדאיגה נוספת - הנוגעת לאלימות כלפי ילדים בתוך המשפחה. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה חלה עלייה של 37% בדיווחים על אלימות במשפחה כלפי ילדים. מדובר, ככל הנראה, בתוצאה של "סיר הלחץ" שהתפתח בבתי משפחות רבות בתקופה הנוכחית, על רקע שיבוש פעילות המסגרות והמחסור באנשי מקצוע מתאימים.
"תמונת המצב של הילדים בישראל בחודשי המלחמה הראשונים מלמדת, במידה רבה, שהמדינה לא עמדה במבחן ההגנה על ילדים", מסרה מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, "נתוני השנתון מצביעים על הקשר הטרגי שבין חולשת המערכות הציבוריות ורשת ההגנה המדינתית על ילדים ערב הטבח והמלחמה, לבין היקף ההשלכות על מצבם. הניסיון המקצועי אף מלמד שהנתונים הקשים של ראשית המלחמה הם כנראה רק המבוא לתמונה הרת אסון, שתתבהר בהמשכו או בסופו של המשבר שפוקד אותנו. רק שינוי מחשבתי מוחלט, ושינוי אסטרטגי כולל במדיניות הנוגעת לילדים, יוכלו לשנות את התמונה ולהציל אותם ואותנו כחברה".
עו"ד וינדמן, שאמרה כי "הדעת לא יכולה לעכל והנפש לא יכולה לשאת" את הנתונים המופיעים בדו"ח, הוסיפה כי ההזנחה החלה הרבה לפני הטבח. "מגמות שליליות של שנים בעוני, בבריאות הנפש, בתחום הרווחה והסיכון - לא התחילו ב-7 באוקטובר", אמרה, "אבל כשמצב חירום פוגש מערכות וכוח אדם ציבורי שהורעבו במשך שנים ורשת ביטחון מחוררת, התוצאה כבר ידועה מראש".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד קראה לקבינט המלחמה ולמקבלי ההחלטות להציב את נושא הילדים, הנוער והמוגנות שלהם ראש סדר העדיפויות הלאומי. זה, לדבריה, "יהיה ההבדל שבין צעידה אל עבר תהום פעורה לרווחה, לבין התקומה".