בג"ץ הוציא היום (שני) צו על תנאי - כלומר צו שהופך את נטל ההוכחה בבית המשפט - וקובע שהמדינה תצטרך להסביר לבית המשפט מדוע היא לא תפעל לגיוסם של בני הישיבות החרדים. בנוסף בג"ץ הוציא צו על תנאי שקובע שעל המדינה להסביר מדוע היא ממשיכה לתקצב את הישיבות החרדיות, שעה שחוק הגיוס פקע ואין הסדר חוקי לכך.
מוקדם יותר היום התקיים בבג"ץ דיון בהרכב של שלושה שופטים בעתירות שהוגשו נגד אי גיוס תלמידי ישיבות חרדים לצה"ל. הדיון החל בהקראת העתירות של ראש ההרכב עוזי פוגלמן, שהזכיר כי בחודש יוני בשנה שעברה פקע ההסדר החקיקתי שמאפשר לדחות את גיוס תלמידי הישיבות.
כמה ימים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה שדוחה את גיוס תלמידי הישיבות עד אפריל 2024. "העתירות שלפנינו עוסקות בעובדה שהכנסת לא חוקקה חוק שיסדיר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות", אמר פוגלמן.
עו"ד אבי מילקובסקי, נציג מחלקת הבג"צים, הבהיר בדיון בבג"ץ כי החלטת ממשלה אינה מחליפה חקיקה וחזר בעצם על עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה: "החלטת ממשלה כמובן לא יכולה לגבור על ההלכה הפסוקה של בית המשפט, שלפיו הסדר דחייה גורפת של תלמידי הישיבות צריך להיעשות בחקיקה ראשית. החלטת הממשלה היא אינה מקור הסמכות", אמר עו"ד מילקובסקי.
השופט פוגלמן הגיב: "האם זו לא אותה הגברת בשינוי אדרת?"
עו"ד מילקובסקי: "בכל שנתון גיוס ובכל שנת גיוס, רשויות הגיוס פועלות באופן מדורג. אין גיוס של עשרות אלפי אנשים ביום אחד. לכן ממילא שנת גיוס נפרסת לכמה תאריכים. במקרה הזה שפוקעים מיד צווי הגיוס, מובן מאליו שרשויות הגיוס לא יכולות לגייס ביום אחד 63 אלף איש. נכון לשיטתנו היה נכון שהדרג המדיני ינחה את רשויות הביטחון כיצד לנהוג".
נציג מחלקת הבג"צים המשיך בטיעוניו: "הדרג המדיני נערך לשאלה כיצד להנחות את רשויות הגיוס שעה שלא עלה בידי המחוקק לחוקק הסדר ראשוני חדש בנושא הגיוס. בעצם, הדרג המדיני כהנחיית מדיניות חשב שאם הוא מצהיר, והדרג המדיני הצהיר שהוא מתכוון לחוקק חוק חדש בנושא גיוס תלמידי הישיבות, קבע לכך לוח זמנים שנדחה בגלל המלחמה. נכון יהיה בעיני שהדרג המדיני והצבא, בתקופת הביניים הזאת עד שיחוקקו את החוק, לא יגויסו תלמידי הישיבות".
"הדרג המדיני מנסה לעשות מאמצים גדולים תוך קיום שיח וניסיון להגיע למתווה אפשרי", טענו בפרקליטות. "אנחנו סבורים שאם תהיה החלטת ממשלה שתקבע לוח זמנים עד 30 ביוני ניתן להמשיך במצב הקיים. אם לא תהיה החלטת ממשלה עד אפריל, אז לא תהיה סמכות חוקית להימנעות גורפת מגיוס חרדים".
בה בעת, ראשי המחנה הממלכתי, השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, קיימו הצהרה לתקשורת בנושא חוק הגיוס, ואמרו כי יביאו להצבעה את "מתווה השירות הישראלי". במקביל, כמה עשרות מפגינים מהפלג הירושלמי חסמו את הרכבת הקלה בצומת הרחובות יפו ושרי ישראל בירושלים. המפגינים הניפו שלטים "כולנו אומרים לבג"ץ לכלא ולא לצבא". וקוראים קריאות "נמות ולא נתגייס".
גנץ אמר בהצהרה: "כל חלקי החברה צריכים לקחת חלק בזכות לשרת - נביא את חוק שירות ישראל להצביע במקביל לחקיקה על הרחבת שירות החובה והמילואים. לא נוכל להביט למשרתים בעיניים ולהצביע רק על הארכת השירות שלהם - זה לא עניין של בית המשפט אלא של מנהיגים".
"החוק שהגשנו מהווה בסיס טוב שדורש תוספת על יעדי גיוס ברורים ומתפתחים", אמר איזנקוט. "יש לנו אפשרות לבחור בין תיקון היסטורי, להחמצה היסטורית. אסיים בציטוט של דוד בן גוריון מנאום העם וצבאו ב-1959: 'השירות לעם אינו זמני, אלא שליחות חיים. בגמר השירות היסודי בצבא לא מסתיים שרות ההתנדבות בעם'".