המדינה בדיון בבג"ץ: "נכון יהיה שעד שיחוקקו את החוק - החרדים לא יגויסו"

הרכב של שלושה שופטים בראשות ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נעם סולברג דנים הבוקר (שני) בעתירות שהוגשו נגד אי גיוס תלמידי ישיבות חרדים לצה"ל. הדיון החל בהקראת העתירות של ראש ההרכב פוגלמן, שהזכיר כי בחודש יוני בשנה שעברה פקע ההסדר החקיקתי שמאפשר לדחות את גיוס תלמידי הישיבות. כמה ימים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה שדוחה את גיוס תלמידי הישיבות עד אפריל 2024. "העתירות שלפנינו עוסקות בעובדה שהכנסת לא חוקקה חוק שיסדיר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות", אמר פוגלמן.

עו"ד אליעד שרגא מטעם התנועה לאיכות השלטון שהגישה עתירה עלה לטעון ראשון בדיון ואמר: "אנחנו עומדים 25 שנה על הבלטה הזאת בדיוק וטוענים שלא ניתן להפלות בין דם לדם, רק אזכיר את דבריו של הנשיא אהרן ברק: 'שירותו של אדם בשירות הצבאי היא זכות וחובה גם יחד, חובת השירות פוגעת בזכויות יסוד של אדם, הפליה לגבי הפגיעה בחיים עצמם היא הקשה שבהפליות. אדם שמסכן את חייו מצפה שגם אחרים יתנו את שירותו כמותו'".

עוד אמר שרגא: "בחברה שלנו יש אזרחים כמונו הפשוטים שלהם זכויות וחובות ואחת מהחובות הנכבדות היא השירות בצבא, ויש אזרחים שיש להם רק זכויות. הם לא צריכים לעבוד, לא צריכים ללמוד, לא צריכים לשלם מסים, ליהנות מאינסוף כספים קואליציוניים וזאת סוגיה שאנחנו כבר 25 שנים עומדים כאן ו-25 שנים שהמדינה באה ומספרת סיפורים וקובעת מכסות גיוס ומספרים סיפור לציבור שאוטוטו אלפי חרדים מתגייסים כולם ועומדים להיכנס תחת האלונקה ובסופו של דבר מתברר לכולנו שהמספרים שהוצגו לבג"ץ הם מספרים שקריים. פעם אחר פעם, ליבו החנון והרחום של בית המשפט הזה נותן את הדחיות למדינה והמכניזם הזה הפך להיות חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון".

השופט פוגלמן פנה לעו"ד שרגא ושאל: "האם לממשלה יש סמכות לקבוע בהחלטת ממשלה ולא בחוק שתלמידי הישיבות לא יתגייסו?". על כך חידד השופט סולברג: "לא צריך ללכת לטענה של חוסר סבירות. לכאורה, הממשלה לא הצליחה בחקיקה, אז הלכו להחלטת ממשלה. זה המוקד ולכן נשאל האם החלטת הממשלה יכולה להחליף חקיקה ספציפית שתסדיר את הנושא של דחיית גיוס החרדים?".

לאחר שרגא עלה לטעון עו"ד טומי מנור שמייצג את אחים לנשק. "אם אין סמכות לממשלה לקבל החלטה כזאת, אז ברור שהדברים לא יכולים לעמוד", הוא אמר. "הרמטכ"ל אמר שהוא יכול לגייס את כולם ושהצבא יידע למצוא פתרונות לכל האוכלוסיות".

אחריו טענה בפני בג"ץ עו"ד דפנה הולץ לכנר בשמם של אמהות בחזית: "יש כאן עשיית דין עצמית, הממשלה מקבלת החלטה שאין לה סמכות לקבל אותה באמצעות החלטת ממשלה. יש לפנינו מצב שאת הסמכות שהממשלה מנסה להקנות לעצמה אין לה".

עו"ד אבי מילקובסקי, נציג מחלקת הבג"צים, הבהיר בדיון בבג"ץ כי החלטת ממשלה אינה מחליפה חקיקה וחזר בעצם על עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה: "החלטת ממשלה כמובן לא יכולה לגבור על ההלכה הפסוקה של בית המשפט, שלפיו הסדר דחייה גורפת של תלמידי הישיבות צריך להיעשות בחקיקה ראשית. החלטת הממשלה היא אינה מקור הסמכות", אמר עו"ד מילקובסקי.

השופט פוגלמן: "האם זו לא אותה הגברת בשינוי אדרת?"

עו"ד מילקובסקי: "בכל שנתון גיוס ובכל שנת גיוס, רשויות הגיוס פועלות באופן מדורג. אין גיוס של עשרות אלפי אנשים ביום אחד. לכן ממילא שנת גיוס נפרסת לכמה תאריכים. במקרה הזה שפוקעים מיד צווי הגיוס, מובן מאליו שרשויות הגיוס לא יכולות לגייס ביום אחד 63 אלף איש. נכון לשיטתנו היה נכון שהדרג המדיני ינחה את רשויות הביטחון כיצד לנהוג".

נציג מחלקת הבג"צים המשיך בטיעוניו: "הדרג המדיני נערך לשאלה כיצד להנחות את רשויות הגיוס שעה שלא עלה בידי המחוקק לחוקק הסדר ראשוני חדש בנושא הגיוס. בעצם, הדרג המדיני כהנחיית מדיניות חשב שאם הוא מצהיר, והדרג המדיני הצהיר שהוא מתכוון לחוקק חוק חדש בנושא גיוס תלמידי הישיבות, קבע לכך לוח זמנים שנדחה בגלל המלחמה. נכון יהיה בעיני שהדרג המדיני והצבא, בתקופת הביניים הזאת עד שיחוקקו את החוק, לא יגויסו תלמידי הישיבות".

"הדרג המדיני מנסה לעשות מאמצים גדולים תוך קיום שיח וניסיון להגיע למתווה אפשרי", טענו בפרקליטות. "אנחנו סבורים שאם תהיה החלטת ממשלה שתקבע לוח זמנים עד 30 ביוני ניתן להמשיך במצב הקיים. אם לא תהיה החלטת ממשלה עד אפריל, אז לא תהיה סמכות חוקית להימנעות גורפת מגיוס חרדים".

החל הדיון בעתירה שעוסקת בתקצוב הישיבות החרדיות. העתירה שתוקפת את תקצוב הישיבות בעת שאין חוק שמסדיר את דחיית השירות של תלמידי הישיבות.