נביחות, נהמות והליכה על ארבע לא היו רק משחק מהנה של חיקוי חיית מחמד אהובה עבור אוקסנה מליה. כשאוקסנה בת ה-7 התגלתה כשהיא מתגוררת במלונה, הרשויות האוקראיניות נחרדו מהתנאים הנוראיים שהוריה האלכוהוליסטים נתנו לה לחיות בהם. למעשה הם טוענים שהיא הייתה הרבה יותר דומה לכלב מאשר לבן אדם.
בגיל 3, אימוץ התכונות הפראיות של בעלי החיים הפך לדרך חיים עבור הילדה הפראית שגודלה על ידי כלבים משוטטים לאחר שהוריה השאירו אותה מחוץ לבית בקור המקפיא. "לאמא שלי היו יותר מדי ילדים. לא היו לנו מספיק מיטות", סיפרה אוקסנה, כיום בת 40, ל-60 Minutes Australia על ההזנחה שעברה, "אז זחלתי אל הכלבה והתחלתי לגור איתה במלונה". אכן, בניסיון נואש להתחמם ולשרוד, הפעוטה בנתה לעצמה בית בתוך המלונה של הגורה נאידה. היא התגוררה לצד הכלבה בחמש השנים הבאות.
אוקסנה אומצה במהירות על ידי החיות הבלתי מבויתות שהסתובבו בכפר העני שלה, נובה בלהוישצ'נקה. נאידה ושאר כלבי הפרא בשכונה התייחסו לאוקסנה כאל אחת משלהם. כשהיא חולצה, היא כבר איבדה את יכולת הדיבור, התהלכה על ארבע והתנשפה ונבחה כמו כלבה. כחברה בקהילת כלבי הפרא, היא נטשה את יכולתה המתפתחת לדיבור עבור הנביחות והנהמות של המשפחה הפרוותית החדשה שלה. "הייתי מדברת איתם. הם היו נובחים והייתי חוזרת על זה", אמרה אוקסנה, "זו הייתה דרך התקשורת שלנו".
התהגותו של החבר הטוב ביותר של האדם לא הייתה מוגבלת אצלה רק לנהמות גרוניות. אוקסנה גם ליקקה את עצמה כדי להתנקות, אכלה בשר נא, חיטטה בפחי אשפה בחיפוש אחרי אוכל, התנשפה והלכה על הידיים והברכיים. לביתה הישן היא הייתה נכנסת מדי פעם כדי לקחת שאריות מזון, לפני שסולקה החוצה על ידי אביה האכזר.
"היא הייתה יותר כמו כלב קטן מאשר ילדה אנושית", אמרה אנה צ'לאיה, מנהלת המוסד לטיפול מיוחד שבו מתגוררת כעת אוקסנה, "היא נהגה לחשוף את הלשון שלה כשהיא ראתה מים ולאכול עם הלשון שלה ולא עם הידיים שלה".
תיעוד מטריד מציג את אוקסנה הצעירה רצה על ארבע, נובחת ושותה מים מהברז באותו אופן שבו כלב עושה זאת. ב-5 השנים בהם גרה במלונה לא הגיעו אנשים לבקר את המשפחה וההזנחה שלה לא נחשפה. רק אחרי שנבחה על שכנה כשהייתה בת 8, היא צלצלה לדווח על המקרה המוזר לרשויות האוקראיניות והם הגיעו לבית, שם נחשפו לסצנה מטרידה - ילדה צעירה שהולכת על ארבע ומוגנת על ידי להקת כלבים.
המאמצים לחלץ את אוקסנה סוכלו תחילה על ידי כנופיית כלבי הציד שנלחמה בחירוף נפש כדי להגן עליה מפני המשטרה. רק כשהשוטרים הסיחו את דעתם של הכלבים בעזרת אוכל, הם הצליחו להוציא את הילדה מהמלונה. היא לא הבינה את דברי השוטרים והצליחה לתקשר רק באמצעות נביחות ונהמות. היא התנהגה בפראיות, תקפה וניסתה לנשוך את סובביה והייתה מסתירה פריטים שניתנו לה - בדומה לכלב שמסתיר את העצם שמצא.
חילוצה ממה שהפך לבית הגידול הטבעי שלה ואיחודה מחדש עם האנושות לא שיקם מיד את הילדה האומללה. על אף שנלקחה לבית אומנה ולמדה שם איך ללכת ולנהל שיחה, היא עדיין החזיקה (ומחזיקה עד היום) בכמה מהתנהגויות הפראיות שלה. הרופאים אז סיפרו שלא סביר שהיא אי פעם תשתקם ב-100 אחוזים. אפילו בשנותיה הבוגרות, מומחים קבעו שיש לה יכולת נפשית של ילדה בת 6.
"אני לא חושבת שהיא אי פעם תהיה מסוגלת לקרוא או לעשות משהו אחר שיועיל לה", אמרה אז פסיכולוגית הילדים לין פריי על אוקסנה, "אם אין לך שפה בערך מגיל 5, את כנראה לא הולכת לרכוש שפה בכלל". היא נחקרה מקרוב על ידי פסיכולוגים לילדים ומומחים ועברה סדרה של מבחנים קוגניטיביים. הם מאמינים שלעולם לא תוכל להדביק את קצב הלמידה שהחמיצה בשנים המכריעות של התפתחותה. אחד מעובדי בית האבות אמר אז: "אני זוכר מתי היא הובאה לכאן בהתחלה. היא לא הייתה כמו בן אדם, היא הייתה כמו חיה קטנה".
עוד בנושא:
גבר הוציא 14 אלף דולר כדי להפוך לכלב קולי אמיתי
האיש שחי ביער במשך 16 שנים עם להקה של 31 כלבים שדאגו לחמם אותו
צפו בסיפור שלה ובמפגש המחודש עם אביה ואחותה למחצה:
אוקסנה , שהיא רק אחת מכ-100 מקרים דומים הידועים לאורך ההיסטוריה של אנשים שגודלו ע"י כלבים, השתמשה בפלטפורמה שקיבלה (בתוכנית 60 Minutes) כדי למשוך סוף סוף את תשומת הלב של אביה. כיוון שהיא שאפה להתאחד עם אמה ואביה מזה שנים. "אני רוצה נואשות לראות אותם במו עיני, כי אמרו לי שאין לי הורים", אמרה אוקסנה, "אבל למעשה יש לי".
צוות ההפקה לא הצליח לאתר את אמה, אך הצליח לארגן מפגש מתוח מאוד עם אביה ואחותה למחצה בשנת 2006. עם זאת, הפגישה לא ריפאה מספיק את הטראומה המתמשכת של אוקסנה. היא סיפרה שכשהיא מרגישה בודדה, הוא חוזרת להתנהג כמו כלבה. "כשאני מרגיש לבד, אני מוצאת את עצמי הולכת על ארבע", היא סיפרה,, "בגלל שאין לי אף אחד, אני מבלה את זמני עם כלבים, אני יוצאת לטיולים ועושה כל מה שאני רוצה איתם. אף אחד לא שם לב שאני הולכת על ארבע". אוקסנה מתגוררת היום במכון טיפולי ומבלה את זמנה בטיפול בבעלי חיים.
מגע אנושי ישיר הוכח כמכריע בדפוסי התפתחות הדיבור של תינוקות. מחקר שנערך באוגוסט 2023 על ההשפעות המזיקות של "זמן מסך" לילדים מגיל שנה גילה שחשיפה מוגזמת לטלוויזיה, טלפונים סלולריים וטאבלטים עלולה להפריע לצמיתות לגדילת הילד. "מסכים יכולים לשבש או לעקור אינטראקציות עם מטפלים ולהגביל הזדמנויות לחילופי מילים, מה שעלול לפגוע בתקשורת ובמיומנויות החברתיות", הזהירו אנליסטים מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו.