כמו בדרום, גם בצפון, באזורים רבים לא יתקיימו בחירות במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו ב-27 בפברואר ברחבי הארץ. למלחמה בצפון ישנה השפעה דומיננטית: 80 אלף מתושבי קו העימות בצפון פונו לעורף ובתשע מתוך 14 הרשויות המפונות בשל המלחמה לא יתקיימו בחירות: קריית שמונה, שלומי, מטולה, רג'ר ויישובי המועצות האזוריות גליל עליון, מבואות החרמון, מרום הגליל, מעלה יוסף ומטה אשר.
מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ הודיע כי במטולה, שם מכהן דוד אזולאי, וברג'ר, שם מכהן אחמד פתאל, הם היו מועמדים יחידים, ולכן האריך את כהונתם בחמש שנים נוספות. הבחירות בשאר הרשויות המפונות צפויות להתקיים ב-19 בנובמבר. נכון למועד כתיבת שורות אלה, טרם חתם שר הפנים על הצווים בעניין. המועמדים בבחירות לרשויות האלה צפויים לפיצוי כספי על הביטול. הרשימות תיפתחנה מחדש, והמשמעות היא שביישוב שלומי יוכל ראש המועצה גבי נעמן להגיש מחדש את מועמדותו, לאחר שזו נפסלה בשל טעות טכנית. זו אולי ההשלכה החיובית האחת של המלחמה - על הבחירות.
מי שבכל זאת יצביעו בקו העימות, הם אלפי חיילי צה"ל מרחבי הארץ המוצבים שם. הבחירות בצה"ל במעטפות כפולות יתחילו כבר ביום שלישי הקרוב, 20 בפברואר. השנה, לנוכח ריבוי המעטפות הכפולות מההצבעות בצה"ל ובבתי החולים, בסך כולל המוערך ביותר מ-400 אלף מעטפות, מעריך מנכ"ל המשרד שאת תוצאות האמת הבדוקות יוכל לפרסם רק לקראת סוף השבוע.
גם ברשויות הצפון הגובלות בקו העימות מדרום, וברשויות בכלל, טרודים התושבים בסוגיות המלחמה שהתעוררו ביתר שאת ב-7 באוקטובר, ושבצפון בפרט טרם קיבלו תשומת לה פרו-אקטיבית מצד הממשלה. היום הקשה ביותר לעורף שהוא חזית בצפון היה השבוע, בצפת, שדווקא לא פונתה למרות שהיא סופגת רקטות קטלניות. תרחיש שאירוע כזה יקרה ביום הבחירות מדאיג את כל המתמודדים. עוד השלכה שלילית של המלחמה היא שבגלל הדחייה והקפאתו של פנקס הבוחרים למצב שבו היה טרם הבחירות שתוכננו במקור ל-31 באוקטובר 2023, בני ה-17 שנולדו אחרי 7 בנובמבר 2006 ועד 27 בפברואר 2007, לא יוכלו להצביע - מדובר בשליש שנתון, נתון לא בלתי משמעותי למי שבונה על מצביעים צעירים.
חוגי הבית נפסקו לחודשים ארוכים והם ספורים גם מאז נרגע מעט בדרום, ופה ושם הם התחדשו. "הבחירות עכשיו ממש לא בראש של האנשים", אומר עמיחי בן שלוש המתמודד על ראשות העיר עכו. "אנשים בדאון. אין קשב. אין רוח בחירות. אין חוגי בית. צריך להגיע לאנשים בדרך שונה. יותר פגישות אישיות".
שלטי בחירות כמעט לא נראים ברחובות היישובים אחרי שהחליפו אותם כרזות לשחרור החטופים. רבים מאלה שמתנוססים נתלו עוד טרם המלחמה ופשוט נותרו שם. על מעקות מרפסות רבות החליפו דגלי ישראל את תמונות המועמדים. רבים מהתושבים מגויסים למילואים, בני ובנות הזוג שלהן ושלהם אם לא גויסו בעצמם, טרודים בפרנסה ומשק הבית שנותר על כתפיהם.
בחיפה, ניצב בדימוס יעקב בורובסקי המתמודד על ראשות העיר אמר השבוע חד וחלק כי "שאלת הבחירות הקרובות המרכזית כרגע היא מי ינהיג את חיפה טוב יותר, נכון יותר ומוכן יותר למלחמה הקרובה ככל שתתקיים, וחלילה שתתקיים, באביב. אם חשבנו לפני הבחירות שאנחנו עוסקים בנושאי החזירים, ניקיון, תעסוקה, יהודים-ערבים או איך מגייסים כסף - היום השאלה המרכזית לראש העיר הבא היא שאלת הביטחון".
את הדברים אמר בורובסקי למאות תושבי העיר שהשתתפו בכנס "ביטחון חיפה", שיזם ואיתו על הבמה אלוף (מיל') יצחק בריק. בחיפה, הערוכה ליום פקודה מאז 7 באוקטובר, פרסמו כל המועמדים הבולטים את תפיסת הביטחון שלהם. כך התוכנית להקמת "הקרן לביטחון חיפה", של ראש העיר לשעבר, יונה יהב, כך "תוכנית עציוני למתקפת טילים" של המועמד דוד עציוני, כך "תוכנית האן לביטחון תושבי חיפה" של המועמד אביהו האן, שבמהלך המלחמה גם קיבל את תמיכתו של בני גנץ, שבעת הזו במיוחד יש בה יותר מתמיכה פיננסית. פוסטרים, שעליהם דמותם של שני הביטחוניסטים, נתלו מיד ברחבי העיר.
"ב-7 באוקטובר בבוקר, אחרי דקה, אני כבר הבנתי שבחירות כבר לא יהיו, ומאז ועד היום אני עוסק כל כולי במלחמה", אומר לוואלה! אלוף-משנה (מיל') רונן מרלי, ראש העיר נהריה, שהוא קצין בכיר בעצמו ולשעבר מח"ט 300, החטיבה המרחבית הסמוכה, הנראה בחדשים האחרונים ערוך לכל תרחיש כשהוא מנהל את העיר, כשעליו בהצלב רובה 16-M. "באותה שבת ארורה, הקמפיין נעצר לחלוטין".
הוא מועמד יחיד לראשות העיר, אבל מזכיר את הצורך בקמפיין שהכין ארבעה חודשים לפני הבחירות שנועדו במקור ל-31 באוקטובר. "יש חשיבות רבה גם למועצת העיר וצריך להבין שהקמפיין השתנה לחלוטין. את כל המסרים עד אז אפשר לזרוק לפח. הכנתי סרטונים, פליירים, תוכן לפעילות. את הכול היה צריך ליצור מחדש. זה יצר בעיה תקציבית קשה", הוא מוסיף. "אני חושב שזה עיתוי לא טוב לבחירות. אמרנו את זה עשרות פעמים לכל מי שצריך, מראש הממשלה עד אחרון השרים והפקידים, אבל לצערי ככה החליטו. אני לא מקטר על זה, יש דברים יותר חשובים, החטופים, החיילים והמדינה יותר חשובים מהכול. אני משימתי".
מעבר לכך, הוא מדגיש שכולם חוזרים ומציינים את השפעת המלחמה על ההליך הדמוקרטי שבשגרה מוגדר כחגיגת בחירות: "מצב הרוח לא טוב ולאנשים בטח שאין מצב רוח לבחירות", אומר מרלי שגם מותח ביקורת על משרד הפנים בשל הדחיות החוזרות והתאריך הסופי שנקבע בשיא החורף. "ברור לכל שיש לזה השפעה שלילית דרסטית על שיעורי הבוחרים מתוך בעלי זכות הבחירה והרי לך הליך שהוא לא כל כך דמוקרטי לדעתי". הוא גם מזהיר שהשפעת המלחמה אינה רק עניין של העבר, אלא שברקע יש עדיין מלחמה, ויש איום ביטחוני על העיר שלו העלול לנסות ולסכל את יום הבחירות. "מספיק שתהיה אזעקה אחת ביום הבחירות ואנחנו בסיפור אחר לגמרי", אומר ראש העיר נהריה.
גם באזורים מרחוקים יותר מגבול הצפון, יש אווירה שקט בכל גזרת הבחירות. "אני לא זוכר בחירות כאלה, זה בכלל לא בראש של האנשים", אפיין רפי גיגי את האווירה בחצור הגלילית, ישוב מגוריו. גיגי כבר עשרות שנים משמש כבעלים ועורך של המקומון "מבט לחצור" וסיקר הרבה מערכות בחירות. לדבריו, מה שקורה השנה לא קרה אף פעם: "זמן קצר כל כך לפני בחירות, השטח תמיד היה תוסס, אבל השנה הציבור אדיש לגמרי. אני מדבר עם תושבים ורבים אומרים לי שהם בכלל לא מתכוונים לבוא ולהצביע ביום הבחירות", אמר.
חצור הגלילית ממוקמת בשולי המלחמה בחזית הצפון. דרום עמק החולה לא נמצא בקו האש, אבל בהחלט מושפע מהמתרחש בגבול. לעיירה עברו תושבים מיישובי קו העימות ובחצור הגלילית וסביבתה גם נשמעו בחודשי המלחמה אזעקות צבע אדום ומספר כטב"מים אף יורטו באזור. לכולם ברור שהתעצמות הקרבות תגיע בוודאי גם לאזור חצור ותורגש בה היטב, וזה מה שמעסיק את התושבים יותר מכל.
"במצב כזה, ראש רשות מכהן צריך לקבל את הניצחון על מגש של כסף", אמר גיגי והסביר: "זה מצב שפועל לטובתו כי השטח רדום וכמעט לא עסוק בבחירות". עד השבוע שעבר, אכן נראה ששמעון סוויסה, ראש הרשות ב-15 השנים האחרונות אכן יזכה שוב בבחירות, אבל אז שמעון כמיסה, אחד המתמודדים, הסיר את מועמדותו וחבר למיכאל קבסה. "הם יצרו מפץ ושינו את המפה הפוליטית בחצור. למרות זאת, הציבור לא ממש מתרגש ותוצאות הבחירות יושפעו בעיקר מאחוז ההצבעה ביום הבחירות", אמר גיגי. לדבריו, הציבור שמתגורר בקריה החסידית מצביע באחוזים גבוהים בהשוואה לציבור המסורתי והחילוני והפער הזה יבלוט השנה אפילו יותר, לכן יש חשיבות גדולה להחלטת מנהיגי הציבור החרדי בישוב אם לתמוך באחד המתמודדים.
מצב דומה קורה גם בטבריה. גם שם מערכת בחירות שהחלה בסערה כמעט השתתקה לגמרי מאז שפרצה המלחמה. לעיר הגיעו מפונים רבים מיישובי הגבול, אבל למרות זאת כלכלת העיר ספגה מכה קשה נוכח עצירת התיירות הנכנסת לישראל. "הבחירות לא מעסיקות את התושבים", אמר אופיר נחמני שעד לפני כחצי שנה עוד שקל להציב את עצמו כמועמד לראשות העיר. "בטבריה מצביעים בבחירות המקומיות כ-64 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. בבחירות בעוד שבועיים יצביעו אולי חמישים אחוז. זה לא מעסיק את התושבים, הראש של האנשים במלחמה וגם אין מועמדים אטרקטיבים שסוחפים אחריהם את התושבים, כדי שיגרמו לציבור לצאת לקלפיות".
כמו בחצור הגלילית, גם בטבריה לציבור החרדי יהיה משקל משמעותי שעשוי להכריע את הבחירות, סבור נחמני. בשנים האחרונות גדלה האוכלוסיה החרדית בעיר ולדבריו זו אוכלוסיה שמצביעה באחוזים גבוהים יותר מהאוכלוסיה המסורתית והחילונית. השנה הוא סבור שהפער בהשתתפות אותם קהלים בבחירות אף יגדל בהשוואה לפעמים קודמות. הוא צופה שהרשימה החרדית שמזוהה עם הרב דב קוק, שאהוד על ציבור רחב בעיר, תזכה בהישג גדול בהתמודדותה למליאת מועצת העיר ולצד רשימת ש"ס יכולות שתי הרשימות אף לזכות בשמונה מתוך 17 המושבים במועצה. על ראשות העיריה שני מתמודדים עיקריים - רון קובי שרוצה לנצח שוב, כמו שעשה ב-2018 ומולו יוסי נבעה שנתמך על ידי הגוש הדתי-חרדי.