שם: אורי דנינו
גיל: 25
יישוב: ירושלים
מאיפה נחטף: בבריחה מפסטיבל הנובה
מתגעגעים אליו: אבא אלחנן, אימא עינב, האחים יצחק, דוד, אהרן והודיה. בת הזוג ליאל
הדבר הראשון שתגיד לו: זה נגמר, אל תדאג יותר. אתה בבית
מה מחכה לו בבית כשיחזור: ספר. אם הוא לא מסתפר לפחות פעם בשבוע הוא משתגע. מצדי נביא אותו למתקן הצבאי
התוכניות שלו: היה אמור להתחיל ללמוד הנדסת חשמל ולעבור לגור עם בת זוגו. היום היה צריך לטוס לבודפשט לכבוד יום הולדתו, הוא וליאל כבר קנו כרטיס
בערב חג שני של סוכות אורי דנינו התארח אצל משפחתה של בת זוגו ליאל אברהם. בחצות חיבק את אמה ונפרד כדי לצאת לפסטיבל הנובה. "לאיזה מסיבה אתה הולך? מאוחר, מה זה השטויות האלה", העירה לו. חצי שעה חלפה ואם חברתו ראתה שהוא עדיין יושב בסוכה. היא שאלה מדוע לא הלך, והוא הזכיר שאמרה לו שלא יעשה זאת. "צחקתי, תלך", ענתה. כעשר שעות לאחר מכן נחטף לרצועת עזה.
אורי, שמציין היום יום הולדת 25, אוהב מוזיקת טכנו וטרנס. אוהב במיוחד. ברכב שלו התקין רמקולים מתקדמים כדי שישמעו את הבסים חזק. בכל חתונה שהלך עם ליאל הכריח אותה להישאר עד הסוף, עד שהדיג'יי מתחיל להעלות הילוך עם מוזיקה אלקטרונית. אבל למסיבות דווקא לא היה הולך הרבה. לנובה חיכה בציפייה תקופה ארוכה.
"הכול בסדר, הכול טוב", הרגיע את בת זוגו שבדקה לשלומו עם תחילת האזעקות בהודעה קולית ששלח לה ב-06:30, ארבע שעות אחרי שהגיע למסיבה. כשעה לאחר מכן התקשרה אליו והוא אמר בלחש שהוא לא יכול לדבר. "אני מתחבא ביער ויש מחבלים שיורים באנשים", עדכן, ושלח לה מיקום בוואטסאפ. דרכו עקבה אחר מסלול הבריחה שלו מאנשי חמאס. ב-08:40 שוחחו פעם אחת אחרונה במהלך נסיעתו. "אני לא יכול לדבר איתך, אני נוסע כמו פסיכופת. אני אוהב אותך", היו המילים האחרונות ששמעה ממנו. בשלב זה התקשרה לאחיו ואמרה שעליו להודיע להוריו שומרי השבת.
הוא הלך למסיבה יחד עם חבר, שהכיר לו את עומר שם טוב והאחים מיה ואיתי רגב. ממנו שמעה המשפחה על השתלשלות האירועים לאחר השיחה האחרונה. אחרי שהתחבאו ביער, הצליחו לחזור כל אחד לרכבו ונסעו דרך שטח פתוח תוך שהם מעלים לרכב את הנמלטים מהנובה כדי להציל אותם. כשהגיעו לכביש, אורי שלח לו הודעה וביקש שיעביר לו את המספר של עומר, מיה ואיתי. החבר התקשר והפציר בו להמשיך בנסיעה, אולם אורי בחר לעשות פניית פרסה ולחזור לחניון רעים בניסיון להציל גם את שלושתם.
לדבריה של ליאל, כשחזרו מהשבי איתי ומיה סיפרו שאורי "תפקד מצוין", שהצליח להגיע אליהם וניסה לברוח יחד איתם עד שנתקלו בטנדר לבן של מחבלים, שירו לכיוונם. אורי הנחה אותם להתכופף, וכשפתחו את העיניים הדלת של אורי הייתה פתוחה - והוא נעלם. ההודעה הרשמית על חטיפתו התקבלה לאחר 30 ימים.
האחים כלל לא ידעו שאורי נחטף עד שחזרו. למרות שלא שהו יחד עמו בשבי, הם מקפידים להזכיר את שמו של אורי בנאומים וריאיונות מאז ששוחררו. "את הבריחה מהמסיבה עשינו יחד עם עומר שם טוב ואורי דנינו, שחזר לשטח המסיבה והציל אותנו", אמרה מיה בעצרת לשחרור החטופים שנערכה בהרצליה. ליאל קיוותה שישובו עם אות חיים ממנו, והתבדתה. הוא ככל הנראה נלקח ברכב נפרד ולא היה מי שזיהה אותו בשבי וחזר לספר. קרוביו לא שמעו דבר על גורלו מאז יום החטיפה.
"אף אחד לא ראה אותו שם, דיברנו עם כולם. כשאיתי ומיה חזרו חשבנו שנגלה קצה חוט או משהו שירגיע אבל הוא לא נחטף איתם באותו טנדר. זה רק העלה עוד יותר את החששות", שיתפה ליאל בשיחה עם וואלה!. "כל פעם בדיווחים על עסקה אומרים שצעירים בסוף, גברים בסוף. לפעמים אני מוצאת את עצמי מתפללת שהוא פצוע, שלפחות אזכה לראות אותו".
בני הזוג תכננו לעבור לגור ביחד בנובמבר. התלבטו בין תל אביב, מקום מגוריה, לירושלים, מקום מגוריו, או אחד היישובים באמצע ביניהן. יום לאחר הטבח קבעו ללכת לראות דירה. הוא היה אמור להתחיל ללמוד תואר ראשון בהנדסת חשמל, היא עצרה את לימודי החינוך המיוחד בעקבות האסון שנחת עליה. החיים בהשהיה.
"החלומות שלי, התוכניות שלי, העתיד שלי, הכול חטוף איתו בעזה", ליאל אומרת בכאב. "כל אלה שזורים ורקומים ביחד עם החלומות שלו. אנחנו קמים בבוקר ביחד ויש לנו תוכניות לחודש הקרוב, לשנה הקרובה ולעשור הקרוב. הכול קפא".
אחד הקשיים הבולטים הוא היעדר תאריך תפוגה לקיפאון עליו היא מספרת. "התחושה לא השתנתה מאז הרגע הראשון. כולנו עדיין ב-7 באוקטובר. אין שגרה, אין לילות, אין ימים, אין הנאות. אנחנו חיים 117 יום באי-ודאות שמכרסמת את העצמות מבפנים", היא אומרת.
"אורי הוא האדם הכי כריזמטי ודומיננטי בחדר. החיוך שלו הולך לפניו לכל מקום, הוא תמיד רואה את הזולת לפי שרואה את עצמו", היא מעידה עליו. עכשיו נותר לה רק לחכות. "אנחנו סומכים עליו ויודעים שהוא חזק. משתדלים לשמור על אופטימיות ומאמינים באמונה שלמה שיחזור שלם ובריא".