בצל ההתעוררות חסרת התקדים של האנטישמיות - על רקע הלחימה בעזה, יום השואה הבינלאומי צויין היום (שבת) ברחבי העולם. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצויין מאז 2006, ב-27 בינואר יום שחרור מחנה אושוויץ, בהחלטה פה אחד של האו"ם. אלא שבינתיים, שינתה האנטישמיות צורה והתפרצה כאמור בחודשים האחרונים ברמות מעוררות דאגה.
ד''ר פליקס קליין, הממונה של הממשלה הפדרלית הגרמנית למאבק באנטישמיות, דיווח כי מספר פשעי השנאה האנטישמיים עלה משמעותית בגרמניה לאחר ה-7 באוקטובר. לדבריו, מנתוני המשטרה דווחו לרשויות 2,249 תקריות אנטישמיות בשלושה וחצי החדשים האחרונים - מספר השווה בערך למספרם בכל שנת 2022, כלומר פי ארבעה.
"זה כמובן לא מקובל על הממשל והציבור הגרמני ואנחנו לא ניתן למצב הזה להתקיים כאן. לעולם לא עוד זה עכשיו. אתה לא צריך להיות סובלני כלפי חוסר סובלנות - למשל כשאנשים צועקים מוות ליהודים או לישראל, יש לזה השפעה מיידית", הצהיר קליין והבטיח: "עלינו לאסור כל צורה של פשעי שנאה, ופועלים לשנות את החוק כך שאפליה ושנאה על בסיס הלאום יאסרו בחוק ושישראלים יהיו שווים באופן מלא. לעולם לא נחדל מלהגן על החיים היהודיים בגרמניה, עד היום שזה לא יהיה נחוץ יותר".
הדברים הללו התקבלו ביום שישי האחרון במחיאות כפיים בכנס ראשון מסוגו שערכו ישראלים באירופה נגד אנטישמיות, ונערך בברלין. עם זאת, לצד ההתעוררות האנטישמית יש גם עליה במודעות לקיומה. קליין אומר שכשנכנס לתפקיד רק כ-10%-20% מהגרמנים סברו שאנטישמיות היא בעיה עכשווית בגרמניה לעומת 66% היום - עלייה של יותר מפי שלושה בארבע שנות הקדנציה שלו.
יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה מצויין כאמור ברחבי העולם מאז 2006, אולם בגרמניה החלו לציין אותו עוד קודם לכן - בינואר 1996 והוא נקרא בה "יום הזיכרון לקורבנות הנאציזם". בכנס מדברים בעיקר לא על מה שאירע אז, אלא על מה שקורה היום וגם על איך להיערך למה שעוד צפוי מחר. כ-80 הישראלים שפקדו את הכנס הגיעו מ-20 ערים מרכזיות ב-12 מדינות באירופה - והביקוש היה כפול. אלה שהגיעו, שמעו הרצאות ופאנלים, שיתפו מניסיונם עם אחרים, השתתפו בסדנאות למוכנות ורכשו כלים להתמודדות.
"ה-7 באוקטובר היה קריאת השכמה כואבת מאד לזהות שלנו, חד-משמעית", אמרה לוואלה! תהילה דרמון, מייסדת ארגון Israeli Community Europe - ICE שיזם את הכנס, ומתגוררת עם משפחתה בלונדון, "העולם השתנה באחת ויותר אי אפשר להישאר שאננים ובאזור הנוחות שלנו. אנשים התעוררו. אנחנו מודעים לכך שאנחנו פריבילגים לחיות פה אבל זה פתאום מאד נוגע לנו. אם עד היום זה נגע יותר ליהודים אז עכשיו זה עוד יותר עלינו, הישראלים בחו"ל, אנחנו המטרה".
האנטישמיות החדשה מגיעה בצורות שונות ובעיקר מחופשת לאנטי-ציוניות ואנטי-ישראל. משתתפים סיפרו על גילויי שנאה ברחוב ובמקומות עבודה, בבתי הספר של ילדיהם ובקבוצות תלמידים והורים ברשתות החברתיות, וגם בתחבורה הציבורית. לפעמים גילויי השנאה האנטישמיים גלויים, אך במקרים רבים כאמור הם מוסווים כאנטי ישראליים או אנטי ציונים. "הטענות לרצח עם - הסטנדרט הכפול הזה כנגד ישראל שלא מפעילים אותו כנגד אף מדינה אחרת וזה שיש דה-הומניזציה ודה-לגיטימציה של מדינת ישראל שמכחישים את זכותה של ישראל להתקיים, כמו קריאות מהים לנהר, אז אלו כולם גילויי האנטישמיות של היום", אמר למשתתפים השר ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, נתן שרנסקי.
"העולם השתנה", אמרה דרמון, "בלונדון רק לפני מספר ימים הותקף זוג ישראלים במכות רצח. זה קרה בברלין. זה קורה בכל אירופה ואני כמנכ"לית שומעת על אירועים כאלה. אבל אנחנו כישראלים יודעים שאנחנו לא צריכים להסתיר את המקרים האלו ולא להתבייש ביהדות או בישראליות שלנו. כל אחד פה מרגיש עכשיו כשגריר ואף אחד לא ישתיק אותנו. אנשים נקראים עכשיו לדגל, כל אחד בוחר איך נכון לו לפעול".
לדבריה, "ברור לנו תפקידם של הישראלים בחו"ל, ולא פחות מזה של היהודים בחו"ל, במאבק נגד האנטישמיות ויש המון זירות להילחם בהן. יש אנשים שיגידו שיש זירות יותר חשובות, אני אומרת שכל אחד ילחם בזירה שהוא מסוגל להיות בה. אין יותר או פחות. בכל זירה אנחנו צריכים את כולם ובטח ובטח בזירה מול האנטישמיות שהיא מזעזעת בעיני. מזעזע שביום השואה אנחנו שוב פה. מדהים בעיניי שאנשים נלחמים, שרוצים להיות חלק מהמלחמה הזו, שמגיעים לכנס כזה במטרה להיאבק וליצור שינוי".
"אירופה נשטפת בגל שנאה אנטישמי רדיקלי", אמרה ד"ר אמירה הלפרין, שטוענת כי חוותה אך לאחרונה אנטישמיות גם נגדה באופן אישי, באוניברסיטה בבריטניה שבחרה לא לנקוב בשמה, והגיעה לכנס כדי לגייס תמיכה במאבק היחיד שלה שם כנגד הנהלת האוניברסיטה.
"ביום אחד איבדתי את כל החברים שלי", סיפרה נעמי ג'אנח, סטודנטית שנה חמישית לרפואה בברצלונה. "השנאה הזו אינה הגיונית", הוסיף יואב שאנן, סטודנט להיסטוריה ומדעי היהדות בברלין שהודה: "הורדתי פרופיל. סטודנטים ממדינות שלא חוו מלחמה מאז מלחמת העולם השנייה ושאין להם שום מושג על הרקע באים ללמד אותי מה ישראל צריכה לעשות ומה היא לא צריכה לעשות".
"לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והעלייה המדאיגה באנטישמיות ברחבי העולם, הוועידה הזו תעצים את המשתתפים לפעול כשגרירים של שינוי בקהילותיהם", הבטיח סשה רויטמן דרטווה, מנכ"ל CAM, תנועה למאבק באנטישמיות השותפה לארגון הכנסֿ, "הם ימנפו את הקשרים והמשאבים שייקחו איתם מהוועידה המשתרעים על ממשל, חברה אזרחית וטכנולוגיות חדשניות - כדי להוביל יוזמות מקומיות להתמודדות עם גל האנטישמיות הגואה ברחבי אירופה".
אבל מדובר בתופעה שלא החלה אתמול, ולא תיעלם מהעולם מחר. ההיסטוריונית ד"ר אולריקה בקר, ראש המחקר של Mideast Freedom Forum שהשתתפה בכנס, משוכנעת כי איראן היא זו שעומדת לא רק מאחורי התוקפנות של זרועותיה חמאס וחיזבאללה, אלא גם מאחורי התעמולה האנטישמית היוצאת מהן. "לא יהיה לזה סוף כמו שלא יהיה שלום במזרח התיכון עד שימוטטו את השלטון האיראני", אמרה לוואלה!.
עוד בוואלה!
מסר דומה לזה של נציג הממשלה הפדרלית - "לעולם לא עוד, זה עכשיו" הוקרן במוצאי יום השואה הבינלאומי על קיר מלון ביקיני סמוך לגן הזואולוגי ובכיכר אלכסנדרפלאץ - שני מקומות מרכזיים בעיר.
ד"ר אליו אדלר, יו"ר "יוזמת ערכים" האחראית למיצג זה ושהכינה את "הצהרת העקרונות למאבק באנטישמיות", שעליה חתמו מדענים ואישי ציבור, אמרה לוואלה!: "אנחנו יכולים רק להזכיר את המסר הזה לאנשים, אבל מי שצריכה לעשות משהו בעניין היא הממשלה. הממשלה יודעת בדיוק מה צריך לעשות, בעקבות דרישה בפרלמנט הוכנה תכנית של 50 נקודות מצוינות, אבל היא לא יושמה. הם אפילו לא הצביעו עליה".