האריתריאים עשו "סולחה", הנרקומנים והפשיעה נשארו: דרום תל אביב אחרי המהומות

סיבוב קצר בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב עשוי להביא לידי מסקנה כי חוקי המדינה כלל לא קיימים או תקפים במקום. נרקומנים רבים שכובים על מדרכת הרחוב עם סימני הזרקה, זונות שפונות אל העוברים ושבים לעיני כל, פורצי רכב שמסתובבים עם מברגים בלי להסתיר את כוונותיהם והמון גינות ציבוריות שבהן במקום ילדים נמצאים רק חסרי בית שמתגוררים באוהלים. לא בכדי האזור זוכה כבר במשך שנים לכינויים כמו "שטח הפקר" או "חצר אחורית".

המהומות האלימות שפרצו בין קבוצות מתנגדי המשטר באריתריאה לתומכיו בחודש ספטמבר היו הדינמיט בתוך חבית הנפץ של דרום העיר לאחר שנים של עצימת עיניים מצד הרשויות השונות. הקטטות החלו כאשר מבקשי מקלט שמתנגדים למשטר באריתריאה השחיתו אולם שבו היה אמור להתקיים אירוע של שגרירות אריתריאה בתל אביב. בתגובה, הגיעו מסתנני עבודה שתומכים במשטרה במדינת מוצאם, ומהומות הומות אדם התרחשו בשכונה יחד עם אלימות מסכנת חיים כלפי כוחות המשטרה. במהלך המהומות הקשות, יותר מ-160 בני אדם נפצעו, בהם שמונה במצב קשה וכ-30 שוטרים שנפצעו בעימותים באורח קל. האירוע החריג התרחש לאחר עשורים רבים שבמהלכן השכונות השונות הפכו למעוזי פשיעה, סחר בסמים וצריכת זנות, יחד עם כל הנלווה לכך: הזנחת המרחב הציבורי, אלימות קשה ופגיעה בביטחון האישי של התושבים.

כמענה לבעיית הפשיעה החמורה הנחה מפקד מחוז תל אביב, ניצב פרץ עמר, לפני חודשיים על הקמת מפקדה משימתית חדשה שתכיל כוחות שיטור שונים, שיפעלו תחת מאמץ משותף להגביר באופן משמעותי את פעילות אכיפת החוק ולפעול למען חיזוק הביטחון האישי של התושבים. הכוח שהוקם מורכב ברובו מ-80 לוחמי מג"ב של זרוע תל אביב, שאלו עובדים יחד עם שוטרים כחולי מדים, סיירי פיקוח עירוני של עיריית תל אביב-יפו וגורמים אזרחיים שונים כמו רשות המסים.

בין דוכני הירקות וחנויות הסחורה הרבות שממוקמות לאורך שוק נווה שאנן, ניצבים להם גם בתי עסק מסוג ה"חמארות" - פאבים קטנים של מבקשי מקלט או עבודה, שבהם הם יושבים יחד לשתות, לשחק קלפים או לצפות בטלוויזיה. במהלך פעילותו של כוח המפקדה המשימתית, הוא פושט באופן תדיר על אותן מאורות שתייה, שם השוטרים נתקלים בלי סוף בעבירות של הימורים בלתי חוקיים, צריכת סמים ומקרי אלימות קשים מסכני חיים בעקבות שתייה מופרזת של אלכוהול.

"עצם העובדה שהלוחמים לובשים אפודים וקסדות בלילה בתדריך ברחוב, כבר מביא איתו הרתעה לפושעים", סיפרה לוואלה! מפקחת לוטם גלם, מפקדת צוות בזרוע תל אביב מג"ב. "כשהם רואים אותנו ככה ליד גינות ציבורית הם כבר הולכים אחורה ובורחים". מפקחת גלם מעידה שבתחילת הפעילות שלהם בדרום תל אביב, הם נתקלו באלימות ו"אקשן" רב מדי משמרת ערב וכעת היא סבורה שהמצב השתפר ושהם חוזים בפירות העשייה שלהם תוך זמן קצר. "אנחנו דואגים לפנות אותם כי הם מפריעים לסדר הציבורי", המשיכה המפקחת גלם. "הם פותחים כאן אוהלים, מעשנים, עושים רעש ומפריעים לשכנים שמתגוררים קרוב. אפילו לפעמים כשאנחנו מגיעים, אנחנו רואים אותם מתפשטים פה ומסתובבים עירומים. יש פה גם הרבה אירועים של קטטות אלימות ביניהם".

בסיס הרעיון של הקמת הכוח עומד על כך שעיבוי הכוח המשטרתי יאפשר "לחנוק" את אותן עבירות פשיעה שהפכו כבר מזמן לחלק מהנוף העגום והשגרתי של שכונות נווה שאנן והתקווה. אותם שוטרי מג"ב שמשדרים לוחמנות עם קסדות ונשק ארוך עליהם, נוהגים במהלך משמרות הסיור שלהם להגיע לגינות ציבוריות ושם הם מחלקים דו"חות בגין לכלוך במרחק הציבורי ומחרימים ושופכים בקבוקי אלכוהול בשעות הלילה. בנוסף, הם מגיעים לנקודות ידועות של צריכת זנות ושם דואגים להראות נוכחות משטרתית גלויה להרחיק צרכנים.

לפני שמונה חודשים הורה בג"ץ למדינה לעדכן על פעולותיה בחצי השנה הקרובה בנושא הטיפול בפשיעה בשכונת נווה שאנן. המשטרה והעירייה ביקשו בפעם השלישית לדחות את התגובה שלהם בעוד שלושה שבועות כדי שיוכלו להראות מה עשו למיגור הפשיעה והעותרים הסכימו לכך.

מוטי כ"ץ, ממגישי העתירה ופעיל בולט בשכונה, דוחה את טענות המשטרה לשיפור בפשיעה בשכונה. "הורגשה נוכחות של שוטרי מג"ב ובמשרד לביטחון הפנים התפארו בזה, אבל לא עצרו סחר בסמים, לא פעלו למיגור זנות, רק בעיות עם אריתריאים. ותודה לאל לא היו, רק קטטות קטנות פה ושם. לדעתי זה לא קשור למה שעשו או לא עשו", הוא טוען.

אחת מתחנות הסמים נמצאת ממש מתחת לחלון ביתו. "אני רואה מהמרפסת בבית שלי סחר בסמים ובתחום הזה לא נעשה כלום". הוא מאשים. "יש פה כספומטים של סמים ולא מטפלים בזה. הכול מפוצץ בפשיעה. ממשיכים להעלים עין. נוח להתמקד באריתריאים, אבל זה לא העניין, לא מדובר ב'תמהיל של אוכלוסייה' כמו שניסו לטעון בבית המשפט".

מפקד המחוז ניצב עמר חושב אחרת. "המפקדה המשימתית פועלת במשך 90 יום ברצף בעבודתה, עם הרבה תפוקות והישגים ובסופו של דבר אנחנו רואים שזה משפיע", הוא קובע בריאיון לוואלה!. ניצב עמר ציין שאכיפת החוק, שמתבטאת גם בסגירת פעילותם של עסקים בלתי חוקיים, עשויה לעודד עזיבה מרצון מישראל של אזרחים אריתריאים. "פעילות האכיפה מסכלת להם כל מיני תוכניות כלכליות משמעותיות שיכולות לסייע לאריתראים במדינת מוצאן. הם עובדים נגד החוק וזה משאיר אותם פה בארץ כי אם הם יבינו שקנדה, שהיא מדינת הגירה והקנדים מאוד רוצים אותם שם כי הם צריכים ידיים עובדות, הם יעברו לשם וגם שם הם ייקלטו כאזרחים כי לצורך העניין הם יקבלו את כל הזכויות".

מפקד המחוז הסביר שמטרת כוח המשימה הוא קודם כל לשנות את הנורמה כך שיהיה ציות בסיסי לחוק גם בדרום תל אביב. "הם פשוט הקימו להם בדרום תל אביב אפריקה קטנה", אמר ניצב עמר. "המשמעות הייתה שאם הדבר הזה לא יטופל באופן מאוד מקצועי, נכון ושיטתי, אנחנו נהיה בבעיה קשה מאוד ברמה הלאומית אני תופס את זה כסיכון לאומי בהקשר הזה. עצם הקמת המפקדה והנוכחות שלה בתוך שכונת התקווה ונווה שאנן, נותנת לתושבים לחיות בבטחה", אומר ניצב עמר.

אכיפה משטרתית כשלעצמה, לא יכולה להוות פתרון מוחלט לאוסף הבעיות הקשות שהצטברו בעקבות הזנחת דרום תל אביב, אך ניצב עמר סבור שהרמת הכפפה על ידי המשטרה, עשויה לייצר שיתוף פעולה בין כלל הגורמים השונים. אתמול התקיים דיון של המשטרה יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי ונציגים נוספים ממשרדי ממשלה שונים, במטרה לייצר מנגנון שיתוף פעולה מסודר לפתרון מצוקות התושבים. "הסיפור של הזרים הוא לא בעיה רק של המשטרה", מסביר ניצב עמר. "זו בעיה לאומית. אבל למה המשטרה מטפלת בה? כי בסוף אנחנו אלו שבקצה, כל מי שייכשל ולא יעשה את חלקו בתהליך - זה בסוף יתנפץ על המשטרה. זה כמו באנלוגיה למשחקי כדורגל. מה קורה במשחק? יש הרבה שחקנים במגרש והכדור מתגלגל מאחד לאחד ובסוף אם כולם מפשלים הוא מגיע לשער. אם מפקירים את השער אז יאשימו את השוער".

בזמן שעדיין קיים משבר חמור בכוח האדם במשטרה, הכפפתם של השוטרים לכוח המפקדה המשימתי מגיעה על חשבון משימות אחרות במחוז. "החלטנו ללכת על תפיסה של סדר עדיפויות והעברנו את הכוח הזה לטיפול בתופעה הזאת מתוך סדר הכוח הקיים של מחוז תל אביב", טען ניצב עמר. "אני כן מתכוון לבנות כוח משימה קבוע בהמשך. אני לא יודע איך ייקרא וייבנה, כרגע יש צוות שעובד על זה. אם היה לי מענה תקציבי, אז כבר מחר היינו מקימים כוח כזה. אני מאוד אופטימי וכמעט משוכנע שכבר בחציון הראשון של השנה נראה כמות כזו של אנשים שיבקשו לעזוב מרצון שבעצם נוכל להגיד שכוח המשימה הזה משפיע. אנשים רוצים להיות פה בדרום תל אביב כדי לא לציית לחוק, אז כשמצייתים לחוק אי אפשר לממש את כל הגחמות שלהם ואולי יקרוץ להם הרעיון לעבור למקום עם אפשרויות אחרות. כמו שהם באו הנה, הם יכולים ללכת לכל מקום אחר".

קוברום טוולדה, מנהל המחלקה הפרא-משפטית במוקד לפליטים ומהגרים ופעיל בקהילה האריתריאית, מסביר כי מאחורי הירידה באלימות עומד בכלל מרכיב אחר: "סולחה" שנעשתה בין ראשי הצדדים בקהילה האריתריאית בעקבות יוזמות אזרחיות. "המהומות פרצו בגלל קונפליקט פוליטי. אנחנו עשינו הסכם בין המנהיגים של שני הצדדים שינחו את החברים בכל קבוצה להפסיק לפעול באלימות. כל צד כיבד את ההסכם בינתיים לשמחתנו ומאז אין כל כך אלימות מאורגנת כמו שראינו לפני כמה חודשים בנווה שאנן ובשכונת התקווה. עוד מוקדם לשפוט אם הפשיעה ירדה. הבעיה לא טופלה מהשורש ויכול להיות שההסכם יופר. ואז ייקח זמן למשטרה להשתלט על האלימות", מסביר טוולדה.

ברהנה נגסי, יו"ר עמותת תקווה חדשה למען אריתריאים, מצטרף לדבריו. "המשטרה היא לא זו שהורידה את האלימות. לקחנו את התומכים והמתנגדים, הושבנו אותם ביחד לדבר ושיפתרו את הבעיות בדרך חוק. הפגשנו אותם שוב גם במשטרה. המטרה היא לטפל באירועים בתוך הקהילה ולא באלימות. המשטרה עובדת אבל אנחנו פועלים 24/7 ולא ישנים בלילות כדי לוודא שהאלימות לא מתחדשת. אנחנו מבקשים מאנשים להסתובב ברחוב ולדווח אם רואים אנשים חשודים, תומכי משטר באזור של מתנגדי משטר ולהפך. הקמנו קבוצה של תומכים ומתנגדים שנפגשים ומדברים על איך לא יהיו עוד מהומות. בינתיים זה מצליח. עדיין פה ושם אנשים שעברו דברים קשים שותים אלכוהול ומגזימים, אבל זה בקטנה".