במהלך השבועות האחרונים נערכו מספר ישיבות עבודה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכירו הצבאי, נציגים ממשרדי הביטחון והביטחון הלאומי וגורמי ביטחון ומשפטיים נוספים במסגרת אותן ישיבות נידונו ההמלצות של ועדת בן אליהו להקמת המשמר הלאומי, כולל סוגיות העומדות במחלוקת בין גורמי ביטחון שונים. במוקד הדיונים, ההמלצה להרחבת סד"כ החובה שמועבר מצה"ל למשמר הלאומי במסגרת המתווה הקיים של העברת כוח אדם לשורות מג"ב, שבאמצעותו יפעל גם המשמר הלאומי.
בעוד ההמלצה להגדלת כוח אדם שיועבר למג"ב מצה"ל, שעלתה לפני מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, נראית היתה כי ניתנת לגישור בין הצדדים, כעת, בצה"ל מקשיחים עמדות. בצבא הציגו בפני הנוכחים בדיון את התנגדותם למהלך, נוכח שינוי סדר העדיפויות של צה"ל אחרי פרוץ המלחמה, ועמדו על הצורך בהגדלת הכוח הלוחם בשורות הצבא, דבר שעלול לסכל את המהלך להקמת המשמר הלאומי. כזכור, לפי המלצת ועדת בן אליהו, תמהיל הלוחמים במשמר הלאומי יהיה 60 אחוז לוחמים בקבע ו-40 אחוז בחובה.
מחלוקת נוספת בין הצדדים עסקה בפרופיל הלוחמים שיועברו מצה"ל למשמר הלאומי, זאת בשל תרחיש הייחוס המצריך כוח אדם בכשירות מבצעית בדומה ללוחמים ביחידות קרביות בצה"ל. נציגי המשרד לביטחון לאומי דורשים טיוב ושימור כוח אדם איכותי שיופנה למשמר הלאומי, בעוד בצה"ל מעוניינים לשמר את המצב הקיים במסגרתו הם מזרימים כוח אדם מוגבל מספרית בהתאם לצרכי הצבא.
לאחר הדיון הראשון שהתקיים לפני כשבועים, הנחה רה"מ נתניהו את נציגי משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי להגיע למתווה מוסכם בתוך 30 ימים. מאז נערכו כאמור שורה של ישיבות אינטנסיביות למיצוי האפשריות להקמת המשמר, אך לא ברור אם תושג הכרעה בסיום ההליך, מה שעלול לסכן את הקמת המשמר בפרק זמן הנראה לעין, זאת חרף תרחישי ייחוס להפרות סדר בפנים הארץ כמו בשומר החומות והיעדר מענה מספק מצד המשטרה נכון להיום.
מלשכת השר בן גביר נמסר: עמדת השר היא שצריך ליישם את המלצות הוועדה וכך יהיה.
מדובר צה"ל ומשרד הביטחון נמסר: לא נתייחס לנאמר בדיונים סגורים.