משטרת ישראל חזרה הערב (חמישי) מסירובה לאפשר את קיום ההפגנה בחיפה נגד המלחמה בעזה - והודיע כי היא תוגבל ל-700 מפגינים. סיבוב הפרסה שביצעו במשטרה מגיע בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד מפקד מחוז חוף - ובמסגרתה הודיעה היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, כי אינה מקבלת את סירוב המשטרה. במהלך הדיון בעתירה, אמרה השופטת דפנה ברק ארז: אי אפשר לקבל שהפגנה היא לוקסוס של תל אביב"
באגודה לזכויות האזרח בירכו על ההחלטה: "חבל ששוב רק התערבות של בית המשפט גורמת למשטרה להתעשת ולהיזכר שהיא לא זרוע פוליטית של בן גביר. הזכות לביטוי ומחאה אינה נחלתם של מי שמחזיקים בהשקפת עולם מסוימת, של צד אחד במפה הפוליטית או של לאום מסוים. טוב עשו השופטים שהבהירו שאסור להיכנע לאיומים של אלו שמנסים לסכל הפגנות".
עוד הוסיפו שופטי בג"ץ במהלך הדיון בעתירה: "האפשרות לקיים הפגנה אינה פריבילגיה מיוחדת, כי אם זכות יסוד. הדברים יפים גם בעת מלחמה, גם אם היבטים מעשיים עשויים לתחום את היקף הרישיון שניתן. כמו כן, איומים באלימות מצד צדדים שלישיים אינם יכולים לשמש שיקול המאיין את האפשרות להפגין".
כזכור, האגודה לזכויות האזרח עתרה אתמול לבג"ץ בדרישה לאפשר את הפגנת קואליציית "שותפות השלום" המונה עשרות ארגונים, שקוראת לעצירת המלחמה, לעסקת השבת חטופים ולקידום תהליך מדיני. העתירה הוגשה לאחר שהמשטרה סירבה אמש, בפעם השלישית, לאשר את קיום ההפגנה.
בעתירה נכתב: "סירוב המשטרה בענייננו מצטרף לדיכוי שיטתי של הפגנות, ואף משמרות מחאה קטנות, שעניינן ביקורת על המשך הלחימה, על תוצאותיה ובדרישה לקיום תהליך מדיני. אולם הזכות החוקתית לביטוי ומחאה אינה נחלתם של מי שמחזיקים בהשקפת עולם מסוימת, של צד אחד במפה הפוליטית או של לאום מסוים. מאז תחילת המלחמה מסרבת המשטרה בעקביות לאשר הפגנות ברישיון שמבקש לקיים הציבור הערבי".
באגודה לזכויות האזרח ציינו כי "אין ספק שמאז פרוץ המלחמה מצויה משטרת ישראל בעומס משמעותי, וניצבים בפניה אתגרים רבים, אך ההחלטה למנוע כל אפשרות לקיים הפגנה בעת הזאת בעיר חיפה אינה חוקית ופוגעת באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי". באגודה הדגישו את הסירוב השיטתי של המשטרה לאשר הפגנות נגד המלחמה, אך בה בעת לאשר קיום הפגנה של פעילי ימין בכיכר הבימה "בעד כיבוש עזה", או אף את קיום "צעדת המכבים" בעיר העתיקה בירושלים.
"המשטרה מונעת באופן שיטתי את חופש הביטוי והמחאה של מי שנתפסים בעיניה כחורגים מהקונצנזוס הרחב, ומתייחסת לביקורת לגיטימית ומותרת כלפי מדיניות הממשלה וכלפי המלחמה, כאל תמיכה באויב. זאת בשעה שהיא מעניקה רישיונות ומאשרת מחאות שבמרכזן ניצבים תכנים שנויים במחלקות, אשר תפיסת עולמם מתיישבת עם זו שלה ושל העומדים בראשה", נכתב בעתירה.
כאמור, בעקבות העתירה, בהרב מיארה הגישה את עמדתה לבית המשפט העליון והורתה למשטרה לשוב ולבחון את החלופות שהוצעו על ידי העותרים, בתגובה המשטרה הציעה כי במקום תהלוכה מוואדי ניסנס לעיר התחתית וקיום עצרת שם ל-1,500 בני אדם, תתקיים עצרת בשטח מרכז הקונגרסים בהיקף של עד 450 איש וביום חול.
היועמ"שית, שהתבקשה לתת את דעתה לחלופה כחלק מגיבוש עמדת המדינה לעתירה, מצאה כי "מדובר בחלופה שאינה מאזנת באופן סביר ומידתי, בין הזכויות החוקתיות לחופש הביטוי וחירות ההפגנה שהן זכויות על בשיטת משפטנו הדמוקרטית". בהרב מיארה הייתה סבורה שהחלופה שהוצעה על ידי המשטרה חורגת באופן ממשי ממתחם הסבירות והמידתיות, במיוחד בשל הקושי שעולה כלפי המפגינים.
אל תפספס
העתירה הוגשה בשם חלק ממארגני ההפגנה: אמג'ד שביטה, מזכ"ל תנועת חד"ש, אורית בידרמן פאר, פעילה בקבוצת "זעקת האימהות", המאגדת כ-800 אמהות של לוחמים הקוראות לסיום המלחמה והשבת החטופים, יעקב גודו, אב שכול שבנו נרצח ב-7 באוקטובר בכיסופים וממקימי מאהל המשפחות השכולות מול הכנסת וגליה אביאני קיפרמן, פעילה בארגון "אישה לאישה - מרכז פמיניסטי חיפה".
עורכי הדין אן סוצ'יו וטל חסין מהאגודה לזכויות האזרח וסיון תהל, רכזת השטח וחופש המחאה באגודה מסרו: "לנגד עינינו משטרת ישראל הופכת להיות זרוע פוליטית של בן גביר לדיכוי ולרדיפת מפגינים שאינם מקבלים את תפיסת עולמו הגזענית. רק אתמול ראינו כיצד התנכלה המשטרה באלימות לכ-20 מפגיני שמאל שביקשו לקיים משמרת מחאה, אשר אינה דורשת רישיון, נגד המלחמה ברחוב קפלן בתל אביב".
לדבריהם, "חבל ששוב רק התערבות של בית המשפט גורמת למשטרה להתעשת ולהיזכר שהיא לא זרוע פוליטית של בן גביר. הזכות לביטוי ומחאה אינה נחלתם של מי שמחזיקים בהשקפת עולם מסוימת, של צד אחד במפה הפוליטית או של לאום מסוים. טוב עשו השופטים שהבהירו שאסור להיכנע לאיומים של אלו שמנסים לסכל הפגנות, ושזו לא סיבה למנוע את זכות ההפגנה".
ממשטרת ישראל נמסר:
משטרת ישראל היא גוף שומר חוק ואוכף חוק המכבד ומיישם כל החלטה של בית המשפט.