יותר מנתניהו, יותר מבן-גביר, סמוטריץ' ומפלגת הציונות הדתית הם שיאני הקמפיין בזמן מלחמה. קמפיינים בשלטי חוצות בכל הארץ תחת הכסות של "צעירי הציונות הדתית", קמפיין נגד הקיצוץ בכספים הקואליציוניים, קמפיין "מרכיבי הביטחון" למונח המכובס "התיישבות צעירה", קמפיין נגד פקידי האוצר ורשות המסים, קמפיין נגד החלטות קבינט המלחמה, קמפיין בנוגע לבחירות המוניציפאליות וכמובן קמפיין למען החזקה ישראלית ברצועת עזה. שר האוצר המגזרי ביותר שהיה כאן אי פעם, שגאה בהיותו סקטוריאלי ומייצג ציבור מאוד ספציפי, לא בוחל בשום קמפיין בדרך להישארותו על הכיסא.
סמוטריץ' והמפלגה שלו מנהלים קמפיין הישרדות. אחרי שנה שבה המפלגה נעמדה בחזית הובלת המהפכה המשטרית וביחד עם מפלגת עוצמה יהודית הובילו את העמקת המתחים בתוך יו"ש לצד קביעת עובדות בשטח ויצירת מציאות של סיפוח דה פקטו, מפלגת הציונות הדתית מתמודדות עם ההשלכות האלקטורליות האפשריות של מדיניות של "אני ואפסי עוד". לא בכדי מפלגת הציונות הדתית היא היחידה בקואליציה שמריצה כעת קמפיינים ברשתות החברתיות השונות.
לא פחות מ-100 מודעות ממומנות העלה בצלאל סמוטריץ' בפייסבוק בשלושת החודשים בהשקעה של כ-100 אלף שקל. למודעות מחשבון השר עצמו מצטרפות עוד 15 מודעות שהעלתה מפלגת הציונות הדתית. האחרונה שבהן יצאה נגד פקידי האוצר והצעותיהם בדבר צרכי הקיצוצים ותוספות מיסוי הנדרשים לקראת תקציב 2024 והמשך הלחימה. אלה הם רק נתונים מפייסבוק, ואולם הקמפיין מתנהל במגוון אפיקים, לרבות מודעות שבועיות בעיתוני המגזר שעשו שימוש אסור במשאבי המדינה, כפי שפסק לאחרונה יו"ר ועדת הבחירות, ושלטי רחוב. "התעוררנו" קוראים צעירי המפלגה בקמפייני "חמא"ס=רש"פ" שהעלו ברחובות, כאילו הם לרגע חדלו מעיסוק בפוליטיקה ודאגה לאלקטורט שלהם. לכל היותר התעוררו לסכנה שהבחירות בפתח.
אלא שבאותה עוצמה שבה הם עוסקים בקמפיין פוליטי עבור עצמם, הם מובילים גם את הקמפיין הקורא לאחדות השורות ולהימנעות מביקורת, בעיקר כזו המגיעה מהתקשורת ומשורות האופוזיציה. מי שמשמיע טיפת ביקורת או תהייה, כמו לדוגמה במקרה של "מרכיבי ביטחון" במשרד ההתיישבות, סמוטריץ' מציג לוליינות מרשימה כשהוא באותה נשימה גם קורא לאחדות וגם מאשים את אלה שמביעים ביקורת בכך שהם "מפקירים גיבורים ואת ביטחון המדינה". גם מאשים את התקשורת שהיא מסיתה, וגם קורא להפסיק להסית ובעד שיח של אחדות. יש מצב שהוא משוכנע שכולנו מפגרים ולא שמים לב לדו-פרצופיות הזו.
בחודש האחרון הוביל סמוטריץ' שלושה קמפיינים במקביל - קמפיין הקורא לדחיית הבחירות המקומיות תוך האדרת מועמדי הציונות הדתית, פרסום תמונותיהם על מדים ותפקידם במילואים. קמפיין כלכלי שבמסגרתו, רגע אחרי אישור תוכנית למילואים הוא מוציא הודעת סמס לציבור, ולמרות המצב הכלכלי הבעייתי, מודיע על המשך ביטול מיסוי שתייה ממותקת ומיסוי כלים חד פעמיים, כאילו הכנסה של כמיליארד וחצי שקל ומלחמה בסכרת זה מותרות. הקמפיין השלישי הוא הקמפיין המסוכן מכל - זה השולל כל פתרון ביום שאחרי ברצועת עזה וחותר לאחיזה ישראלית מלאה והתיישבות ברצועת עזה. הדברים נאמרים בריש גלי, אולם הם משווקים לא כפוליטיקה אלא כ"מדיניות", כאילו יש הבדל בין השניים, והכל במקביל לקריאה לעשות דברים מאחדים.
במקום קמפיינים להאדרת מעמדו של שר האוצר ומלחמה באחרים, יכול השר לבחור לאמץ מדיניות כלכלית שבה יגלה הבנה לאתגרי השעה, ולא רק לאתגרי בוחריו. השר יכול לבחור לא להוציא הודעות לתקשורת נגד החלטות הקבינט, בעודו יושב בקבינט. השר ומפלגתו יכולים לבחור להמתין ולא להודיע שיתנגדו לעסקת שחרור חטופים, רק כדי לגלות לאחר מכן שהם יתמכו בעסקה. הוא יכול אבל בוחר במודע שלא לעשות כן, להמשיך כל הזמן בקמפיין פוליטי וניצול מלא של ההזדמנויות הנופלות לחיקו. לנו נשאר רק להתפלל כי הוא יידע להתעלות לגודל השעה והאתגר ולהזניח בצד את הקמפיין המפלגתי שלו. תפילות והלוואי שלא יהיו לשווא.
טל אלוביץ' הוא דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטת מילאנו ועמית מחקר במכון מולד. לשעבר מנהל סיעת העבודה בכנסת